קונספט במשבר

תחום העיצוב התעשייתי פורח בעולם ומשתלב בתהליכי העבודה של ייצור המוצרים. ואולם לפי משרד התמ"ת, התאחדות התעשיינים וארגון המעצבים, ישראל עדיין רחוקה מהנהוג בעולם. לטענתם, רוב מפעלי התעשייה המסורתית בישראל עדיין מתקשים לשלב מעצבים כחלק מתהליך העבודה השוטף. למצב זה יש השלכות קשות על מידת התחרותיות של המפעלים בישראל מול חו"ל.

התעשיינים, מצדם, מאשימים במצב את משרד התמ"ת. לטענתם, הצעות הסיוע של המדינה לתחום העיצוב לא אטרקטיביות מספיק. מנגד, במשרד התמ"ת אומרים כי הם עדיין מחפשים את הדרך לחבר בין המעצבים לתעשיינים, ובוחנים חבילות תמיכה חדשות - במיוחד לאזורי פריפריה. אחת מהפעילויות שמארגן בתחום משרד התמ"ת היא תחרות עיצוב תעשייתי, שהמנצחים בה ב-2009 יוכרזו בטקס שיתקיים מחר.

שלום זיידלר, יו"ר ועדת השיפוט ובעלים ויו"ר של תה ויסוצקי, סבור כי המצב הירוד של העיצוב התעשייתי בישראל בא לידי ביטוי גם בתחרות. לדעתו, חלק מהמוצרים שהגיעו לתחרות אינם מייצגים את המיטב שהתעשייה והמעצבים הישראלים יכולים להפיק.

"התעשיינים והמעצבים עדיין לא מבינים את המינוף העצום שיש לעיצוב על כלכלת המדינה", אומר זיידלר. "יש המון דוגמאות לכך שמדינות כמו בריטניה, אירלנד וקוריאה עשו הרבה לכלכלתן באמצעות עיצוב תעשייתי. ציפינו ורצינו שתהיה השתתפות רבה יותר בתחרות ושיוגשו מוצרים חדשניים יותר. חלקם בהחלט לא מספקים. אולי צריך בנוסף למתג את התחרות".

"המעצבים מברכים על תחרות העיצוב של התמ"ת, אך מציעים לפעול יחד להרחיבה מעיצוב מוצר גם לעיצוב אריזות ומיתוג", אומר דייויד גרוסמן, נשיא קהילת המעצבים בישראל. "מוצר טוב יכול להיכשל אם האריזה או המיתוג שלו לא מטופלים נכון".

לדבריו, "התאחדות התעשיינים ומשרד התמ"ת צריכים לעשות יותר לקידום העיצוב בתעשייה הישראלית - גם כאמצעי לצאת מהמשבר הכלכלי. אני לא מבין מדוע לא משקיעים יותר בהטמעת העיצוב בתעשייה המקומית. אני חושש מפיטורים בחברות העיצוב הגדולות בחודשים הקרובים".

גרוסמן אומר כי חברות עיצוב החלו להרגיש רק בשבועות האחרונים את השפעת המשבר העולמי על עסקיהן, שמתבטאת בהאטה בהזמנות ובלקוחות ששרויים בחוסר ודאות לגבי הצפוי בחודשים הבאים. גם מארגני תערוכת העיצוב השנתית "מיוצר בישראל" מתקשים למצוא נותני חסות לאירוע ב-2009, וייתכן שהוא לא יתקיים השנה.

"המשבר הכלכלי העולמי מחייב חברות לעבור לחשיבה יצירתית יותר ושונה מזו שהיתה נהוגה עד כה. עיצוב מוצר הוא חלק מהתהליך", אומר גרוסמן. "ברור שחברה שנמצאת על סף קריסה לא חושבת על השקעות חדשות, אך חברות שמחפשות דרך לשרוד את המשבר ובסיומו להגדיל את הפעילות בשוק העולמי, יכולות לעשות זאת באמצעות מוצרים חדשניים. עיצוב חדשני יכול לעזור לשרוד את המשבר".

לדבריו, "אמנם הנטייה הטבעית של חברות במשבר היא לצמצם הוצאות, אך בחשיבה קדימה, השקעה בעיצוב היא כ-4% מההשקעה במוצר חדש".

גרוסמן חזר מתערוכת עיצוב בהונג קונג בהשתתפות נציגים מחברות העיצוב הישראליות הגדולות, בסיוע מכון היצוא. "הופתענו לטובה מהיחס לעיצוב בסין", הוא אומר. "קיימת שם הכרה בצורך לשדרג את העיצוב". לדבריו, חלק מהמעצבים הישראלים יצרו קשרים עם חברות יצרניות סיניות, והמגעים נמשכים בימים אלה.

בישראל, לפי נתונים שבידי גרוסמן, פועלים כמה אלפי מעצבים תעשייתיים. "התעשייה לא מנצלת את המשאבים שמציעה הממשלה, וייתכן שצריך לחשוב מחדש על הטמעת חשיבות העיצוב בתעשייה באמצעות ימי עיון והסברה", הוא מציע. "בינתיים, הטלפונים של המעצבים הפסיקו לצלצל".

מאיר בר-אל, העומד בראש ועדת העיצוב בהתאחדות התעשיינים, סבור כי ההטמעה הנמוכה של עיצוב בתעשייה המסורתית בישראל נובעת מהבדל בציפיות בין התעשיין למעצב, ומתמיכה ממשלתית נמוכה. לדבריו, התאחדות התעשיינים פועלת זה כשלוש שנים לקידום העיצוב בתעשייה, בעיקר באמצעות תחרויות עיצוב וניהול קשרים עם בתי ספר לעיצוב דוגמת שנקר, מכללת הדסה והמכון הטכנולוגי בחולון.

"המעצבים לא יודעים לדבר עם התעשייה, ולהיפך", אומר בר-אל. "באוניברסיטה לא מלמדים אותם כיצד לעשות זאת. אנחנו מנסים לשנות את המצב ולתאם ציפיות, אבל זה קשה".

לדבריו, ההשקעה הדרושה בעיצוב היא גבוהה, ולעתים רק ניסיון אחד מתוך עשרה נהפך להצלחה. "זה עולה כסף, והתמיכה הממשלתית אינה מספיקה", הוא אומר. לדעתו, יש להגדיל את התמיכה הממשלתית כך שתכסה לא רק את תשלום השכר למעצבים, אלא גם את עלויות החומרים. "אם היה מוקדש לעיצוב רבע ממה שמוקדש למחקר ופיתוח, המצב היה שונה", הוא אומר.

משרד התמ"ת שינה באחרונה את הקריטריונים לקבלת התמיכות לעיצוב התעשייתי, במטרה להקל על התעשיינים להעסיק מעצבים. תקציבים שהופנו בעבר לעיצוב לא נוצלו, וב-2009 נכנס גם המדען הראשי לתחום עם הקצאת סיוע לחדשנות בתעשייה מסורתית.

משרד התמ"ת יעניק מחר את פרס העיצוב לכמה מוצרים שזכו בתחרות השנתית. התחרות מתקיימת במסגרת האסיפה השנתית של התאחדות התעשיינים.

בקטגוריית מוצרי צריכה זכה תרמיל גב לצלמים. בקטגוריית ציוד ומכשור זכתה פלטפורמה שולחנית לטיפול קוסמטי. בקטגוריית ריהוט ותאורה זכתה מנורת שולחן המשלבת ישן וחדש. בפרס המוצר הירוק זכו פח העשוי גלילי נייר עיתון וסדרת חליפות רגישות לסביבה העשויות מחומרים ממוחזרים (כמו בקבוקי מים מינרליים). בפרס הקונספט זכו מערכת טעינה אלחוטית למכשירים אלקטרוניים, ותנורי חימום שטוחים דקים במיוחד העושים שימוש בטכנולוגיית חימום חדשנית.

יו"ר ועדת השיפוט היה שלום זיידלר, בעלים ויו"ר של תה ויסוצקי. צוות השופטים כלל את דורון קמפלר, מנכ"ל כרמל מערכות מיכלים ויו"ר איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה; שוקי שוורץ, הבעלים והמנכ"ל של חברת טולמנס; עמי דרך, מעצב תעשייתי; גלית גאון, אוצרת עיצוב; ויאיר אנגל, מעצב תעשייתי ויועץ סביבתי.