ניתוח בשטח פתוח

במשרד האדריכלים הקנדי שתיכנן את אסותא החדש, התמודדו עם מיקום לא שגרתי בין פארק לבנייני משרדים וצורת מגרש בעייתית

שני שילה
09/01/2009

"בכדי שיהיו בניינים מצוינים, צריך שיהיו קליינטים טובים", אומר טארק אל-קאטיב, בעלים משותף במשרד זיידר אדריכלים הקנדי, שנבחר לתכנן את בית החולים החדש של אסותא ברמת החי"ל בצפון תל אביב. האדריכל, שכבר הספיק לצבור לא מעט ניסיון בתכנונם של בתי חולים ברחבי העולם, מסביר כי "באסותא הסכימו לבחון שיטות ורעיונות חדשים, שהפכו את התהליך למעניין מאוד".

מעבר להתפעלות מהנימוס הג'נטלמני של אל-קאטיב, אי אפשר להתכחש לכך שבית החולים החדש של אסותא, שבנייתו תושלם בקרוב, לא נראה כמו בתי החולים שאליהם התרגלנו בישראל. אסותא הוא בית החולים הראשון מזה 30 שנה שמתוכנן מאפס, בניגוד לבתי החולים הוותיקים, שלהם מדביקים מדי פעם אגפים חדשים. השיטה המקובלת אמנם חסכונית ומהירה יותר, אך היא יוצרת מעברים חדים בין מחלקות נוצצות לבין מחלקות ישנות ומרופטות - ובעיקר קושי רב להתמצא במרחב ולהבין היכן נמצאת פנימית א' או מחלקת היולדות.

הייחוד האדריכלי של בית החולים קשור גם למיקום יוצא הדופן של המרכז החדש של אסותא: אזור התעשייה של רמת החי"ל. בית החולים מוקף בבנייני משרדים במראה היי-טקי, ואינו נראה כנטע זר במרחב. לדברי אל-קאטיב, "בתי חולים נמצאים בדרך כלל בעיר התחתית ומוקפים בבניינים. הפעם נמצא המבנה באתר מעניין ולא שגרתי: הוא ממוקם על החגורה הירוקה של תל אביב, פארק הירקון, ויוצר קשר בין הרחובות הסובבים לבין הפארק".

אל-קאטיב מספר כי במשרד ניגשו לאתגר בהתלהבות. "ניסינו לבחון איך יוצרים קשר ייחודי עם הסביבה. בדקנו איך יוצרים מבט לפארק דרך בית החולים, ומיקמנו את חדרי האשפוז בדרך שתמקסם את הקשר הטבעי אל הפארק", הוא אומר.

האדריכל עמוס כספי, שותף במשרד זיידר אדריכלים, מוסיף כי "במובן מסוים רצינו לקחת את השפה של ההיי-טק שנמצאת מסביב ולחבר את האתר לפארק. יצרנו סיפור אדריכלי מעניין, שנובע מהימצאותו של האתר בתווך בין הטכנולוגיה לבין הטבע. היינו צריכים לבחון את הפילוסופיה של האתר הייחודי הזה".

מה צריך לקחת בחשבון כשמתכננים בית חולים?
כספי: "יש כמה אלמנטים חשובים ליצירת בית חולים שמתפקד היטב. הראשון הוא למצוא אתר מתאים. עניין נוסף הוא סוג המתקן: אסותא אינו בית חולים למצבי חירום ואין כאן חדר מיון, לכן נוצר אופי אחר של מתקן. נושא שלישי הוא ההבנה של הלקוח. במקרה זה מדובר בשילוב של יזמים פרטיים עם בית חולים ששייך לקופת החולים מכבי. החיבור של כל האלמנטים יוצר מצע מעניין לפיתוח פתרונות מרתקים".

עוד בוואלה!

לרקוד על שתי חתונות? מהפכת ה-VR בשירות האירועים

בשיתוף כלות אורבניות

כפר לבן על הר

המיקום הנבחר הציב כמה אתגרים לא קלים בפני האדריכלים, שנאלצו להתמודד עם אתר בעל צורה מלבנית שכבר הונחו בו היסודות להרחבה של בניין המשרדים הסמוך. "כשרוצים לתכנן בית חולים מאפס, הדבר האחרון שמעוניינים בו הוא אתר מלבני", מסביר אל-קאטיב. "בתי חולים הם יישויות עם עומק, וצריך להיות בהם מקום להרבה פונקציות פנימיות. הם לא עובדים כמו בניין משרדים. לכן מגרש מלבני פחות מתאים. חזרנו אחורה לפרויקטים שיצרנו במצבים דומים, ובדקנו מה אפשר ללמוד ומה אפשר לחדש ולקדם בפרויקט הזה".

התמודדות לא פשוטה נוספת נבעה מהצורך לתכנן מקלטים שיכילו את חדרי הניתוח והטיפול בעתות מלחמה. הרי בקנדה, בניגוד לישראל, מתכננים לא צריכים לדאוג לרגע שבו יתחילו לעוף טילים. אל-קאטיב מעיד כי "אחד האתגרים המעניינים בתכנון בישראל הם המקלטים הנדרשים לחדרי הניתוח והטיפול. בניין עם דרישות כאלה דורש התמודדות לא פשוטה".

מיקום המקלטים בקומות התחתונות היה אחד המשתנים העיקריים שהשפיעו על מראהו של בית החולים, שהאדריכלים מדמים לכפר לבן על הר. בחלק התחתון, ההר, נמצאים חדרי הטיפולים והניתוחים, ואילו בכפר ממוקמים חדרי האשפוז. החלוקה נובעת גם מהצורך לשלב בין אזור טיפול וניתוח עם מראה קליני, טכני ונקי, לבין אזור אשפוז שאמור להעניק תחושה של בית מלון.

את שני חלקי המבנה מחבר חלל רחב וגבוה שמקדם את פני הבאים מהרחוב, ומכוון אותם אל המעליות לאורך קיר זכוכית הפונה אל הפארק. "יצרנו מעין צורת U בחלל של בית החולים, שמקשרת בין המרכיבים השונים של בית החולים ושל האתר", מספר אל-קאטיב. "המבקר עובר מהנוף העירוני אל בית החולים לאורך הפארק, ועולה באופן אופקי לחלק העליון של בית החולים. הקישור לפארק נוצר בעזרת החיתוך הזה, והוא תורם לתחושה מזמינה בחלל הכניסה".

חלל הכניסה יורש את תפקיד החצר הפנימית שהיתה במבנה הקודם של אסותא, ברחוב ז'בוטינסקי בתל אביב. פרופ' יאיר שפירא, מנכ"ל אסותא, מספר כי החצר הפנימית במבנה שתיכנן יוסף נויפלד בשנות ה-30 היתה לבו של בית החולים. זה היה המקום שאליו יצאו לשאוף אוויר, האזור שבו העדיפו המלווים להמתין, והמרחב שדרכו עברה רוב התנועה. פרופ' שפירא ביקש מהאדריכלים ליצור במבנה החדש חלל עם איכות דומה.

בנוסף לכך, חלל הכניסה מפשט מאוד את התנועה וההתמצאות בבית החולים. לדברי כספי, "אחת המטרות החשובות בתכנון בית חולים היא ליצור בניין קריא, שלמבקרים יהיה קל להבין היכן הם נמצאים בו. לכן היה צורך ליצור צורה ברורה ומובנת: מתחילים מהרחוב, ומתקדמים בבית החולים במקביל לפארק".

סבב קצר

למערכת התנועה שתיכננו האדריכלים בבית החולים, שגודלו 48 אלף מ"ר, יש משמעות גם מעבר לרמה הפיוטית של המבנה ולנוחות המשתמש והמבקר: היא חוסכת כסף. איתן שיטרית, מנהל הפרויקט, מסביר כי "בניגוד להרבה בתי חולים בישראל, שמורכבים מכמה בניינים, אסותא הוא מבנה אחד שמאגד את כל הפונקציות - ומצליח לקשור אותן במקסימום יעילות בעזרת מערכת התנועה האופקית".

לדברי שיטרית, "תהליך העבודה של הניתוח מורכב מכמה תחנות, שבסופן המטופל יגיע למיטת האשפוז. אם בית החולים מתוכנן היטב הסבב הזה יהיה קצר ונוח, ובסופו של דבר יותר רווחי ויעיל. היינו צריכים להגיע למקסימום יעילות, כיוון שבית החולים הוא במימון פרטי".

היעילות הזו נבעה גם מחלוקת בית החולים לשני חלקים כמעט נפרדים. חלק אחד הוא האזור המקצועי שבו שוכנים חדרי הטיפול והניתוח, ומשרתות אותו מערכות תנועה נפרדות - בכדי לשמור על פרטיות החולים ועל הסטריליות. החלק השני הוא של המבקרים והחולים המאושפזים.

האדריכל מרסלו ברסטוביסקי, שהיה אמון על התכנון הפנים-הרפואי, מסביר כי בכל בית חולים שואפים ליצור חלוקה כזו. עם זאת, בבתי חולים קיימים שבונים להם תוספות החלוקה מסובכת יותר לתפעול. לדברי ברסטוביסקי, "החלוקה נועדה לשרת את החולה ואת המבקרים, שרווחתם תפשה מקום מרכזי ברשימת ההנחיות של פרופ' שפירא". רווחת החולה באה לידי ביטוי גם בחלונות הגדולים בחדרי האשפוז, שניתן להביט מהם על הפארק בזמן שמתאוששים במיטה.

על אף שחזות המחלקות אינה פורצת דרך או יוצאת דופן כמו התכנון הכולל, אסותא הוא תוצר אדריכלי מעניין בזכות עבודת האדריכלים - שחשוב למנות אתם גם את האדריכל עמי מור, שפעל בפרויקט כאדריכל היזם. למתכננים נקרתה הזדמנות נדירה לתכנן את בית החולים מההתחלה, והם ניצלו אותה במלואה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully