כבר ארבע שנים שבכל שבת של סוף חודש קשה למצוא חנייה סמוך למשק 72 במושב נהלל. מכוניות רבות חונות משני צדי הדרך ואנשים יוצאים וחוזרים אליהן עם שקיות ענקיות המלאות בעיקר בבגדים. הסיבה לעומס התנועה בלב הכפר אפוף ניחוחות הרפת היא שוק ההחלפות שמתקיים ב"יש מאין", חווה חקלאית אקולוגית-חינוכית.
מייסדת השוק והמרכז האקולוגי היא מירב כרמי, שמפעילה אותו בעזרתם של חברי הקהילה שמתגוררים עמה בחווה. מה שהתחיל כיוזמה ספונטנית של החלפת בגדים ואביזרים בין מכרים נהפך להפנינג חודשי של תרבות צריכה אחרת, שסוחף אליו מאות אנשים.
אחרי שמחנים את הרכב, הולכים כמה צעדים בשביל בין המשקים ומגיעים ללב הפעילות. בתוך מבנה אקולוגי עשוי חבילות קש וטיח אדמה מונחים על משטחים ערימות של בגדים למבוגרים ולילדים, כלי בית, ספרים, מכשירי חשמל, אביזרים וכל מה שאפשר להעלות על הדעת. אנשים בני כל הגילים, מחתך אוכלוסייה מגוון, נוברים בערימות ושולפים פרטי לבוש וחפצים שמושכים את עיניהם. בחוץ יושבת קבוצה של מתופפים ויש גם מי שמכין פיצות וסוחט מיץ קלמנטינות בתשלום. הקפה, התה וגם האווירה - חופשיים.
המושג "שוק החלפות" מטעה. גם בנהלל וגם בשווקים דומים במקומות אחרים בישראל לא מתקיים סחר חליפין ולא צריך לתת משהו כדי לקחת משהו אחר. כולם מוזמנים להביא מה שהם שלא צריכים ולקחת מה שכן. אפשר רק להביא או רק לקחת, או לבוא בשביל האווירה הטובה ומוזיקת הרקע. בסוף היום הפריטים שנותרו ללא דורש ממוינים - ומה שראוי מופנה לתרומה. בגדים ומוצרי טקסטיל שמיצו את תפקידם מחולקים למוסכים ובתי בד בסביבה, הזקוקים לשאריות בד כסמרטוטים.
בכניסה לשוק יושבת כרמי, גובה דמי השתתפות צנועים (10 שקלים) ומסבירה למי שמגיע לשוק בפעם הראשונה איך הדברים עובדים. "מטרת השוק היא להקטין את הצריכה ואת כמויות הזבל שאנחנו מייצרים ולעשות חלוקה מחודשת של המשאבים", מסבירה כרמי ומספרת שהיא לא תיארה לעצמה שהשוק יגיע לממדים כאלה. "אני מעריכה שבחודשים האחרונים עוברים פה מאות אנשים בגלל העלייה במודעות וגם בגלל המיתון שגורם לאנשים לעצור רגע ולחשוב".
יש לקוחות קבועים שמגיעים כל חודש ושוהים בשוק מרגע הפתיחה ועד שהוא נסגר כדי לא לפספס מציאות, וביניהם גם כאלה שמגיעים מרחוק. לעתים יש גם סוחרים שקופצים על המלאי, אבל כרמי יודעת לזהות אותם ומבקשת מהם בעדינות לעזוב. "זה מנוגד לרעיון כי חלק מהעניין הוא לשמור על חלוקה צודקת. שוק החלפות הוא מרחב שמיישר קו בין אנשים ומשאבים", היא מסבירה.
כל קהילה צריכה שוק חופשי
בשנה האחרונה, בעיקר בגלל עלייה במודעות האקולוגית-סביבתית והתפשטות תפישת עולם אנטי-צרכנית, צצים ברחבי ישראל שוקי החלפות שמבוססים על עיקרון דומה. השוק הוותיק ביותר הוא שוק חופשישי בירושלים שמתקיים בחצר סרגיי במרכז העיר מזה חמש שנים. השוק קשור לפעילות של ארגון הסטודנטים מגמה ירוקה, אבל בפועל מתנהל כמעט מעצמו.
מאור יעבץ, 18, התוודע אל השוק לפני כמה שנים כילד. הוא המשיך לפקוד אותו ונהפך למעורב בהתנהלותו. כיום הוא אחד מהאנשים שסוחבים משטחים, ממיינים סחורה ומאפשרים ליוזמה להמשיך ולפעול. בשוק אפשר למצוא הכל. יעבץ מספר כי אפילו מצא אופניים מתקפלים. "רוב מה שיש לי בחדר זה מהשוק", הוא אומר ומדגיש שמעורבותו בו קשורה לאג'נדה הירוקה והפוליטית שלו.
בשוק מתקיימות לפעמים פעילויות מיוחדות שקשורות לסביבה, לכלכלה צודקת ולקהילה. השוק האחרון, למשל, התקיים ב"יום ללא קניות", ונערכו בו סדנאות להדפסה על בגדים, סדנאות מלאכת יד אקולוגית, הכנת שקיות בד, חלוקת אוכל טבעוני חינם וגם הרצאות של המכללה הכלכלית-חברתית. יעבץ מספר שנתקל באחרונה בשווקים דומים בשכונות בירושלים כמו קרית יובל וגילה.
כרמי מנהלל מספרת כי היא מקבלת מספר גדל והולך של פניות מאנשים שרוצים ליזום שוק במקום מגוריהם. "לדעתי כל קהילה זקוקה לשוק כזה. אקולוגיה אינה פריווילגיה אלא צורך קיומי משמעותי", היא אומרת.
גילי גילת, שיוזמת מזה שנה וחצי שוק החלפות בכפר מל"ל עם אחותה וגיסה, איריס וגבי מורג, מכנה את כרמי "האמא הרוחנית".
"השוק נולד אחרי שביקרנו בנהלל. התלהבנו והחלטנו שצריך לקרב את זה למרכז", אומרת גילת ומספרת כי החבורה מפנה את תכולת בתיהם למען השוק וכי הוא בשבילם עיסוק משני, שגלומה בו הנאה רבה.
בחודש האחרון השוק בכפר מל"ל בוטל בגלל בעיית מקום וגילת קיבלה מיילים מאוכזבים רבים. כיום מחפשים עבורו בית חדש בתקווה כי ניתן יהיה לקיימו שוב כבר בסוף דצמבר. גם ביבנאל התקיים החודש לראשונה שוק החלפות ביוזמת נעמה אברמזון - גם הוא התנהל על בסיס המודל שהגתה כרמי. "הגיעו לשוק בעיקר חברים ובוגרי נהלל", היא אומרת, "וכמויות עצומות של בגדים".
זבל הוא בעיני המתבונן
אם מעולם לא ביקרתם בשוק החלפות, כדאי שתדעו כי לא מדובר בגרסה מורחבת לחנויות בגדים יד שנייה. בחנויות יד שנייה - בייחוד אלה מהדור החדש - הבגדים מדיפים ניחוחות כביסה, מסודרים לפי צבעים ומידות והמבחר כולל רק פריטים במצב טוב. לעומתן, בשוק בנהלל, ובכלל בשוקי החלפות, לא בוררים את הסחורה ולא מקפידים על תצוגה מפתה. הבלגן הוא חלק מהבילוי.
כדי למצוא מציאות צריך לנבור בערמות, אבל הקהל מסתובב עם שקיות עמוסות. "אין פה הרבה זבל?", אני שואלת את כרמי, נוכח הערמות הגבוהות וחפצים כמו קומקומים חשמליים, מכשיר להכנת סודה ומסך מחשב שלא ברור אם עובדים. "זבל הוא בעיני המתבונן", היא עונה בחיוך ומציינת שבסיומו של כל יום שוק, החפצים שנותרים הם בייחוד בגדים וספרים.
על האדמה יושבות אם ושתי בנותיה בנות 12 ו-13. הן מוציאות מהשקיות שלהן בגדים וחפצים שאספו ומתלבטות מה לקחת ומה להשאיר. מאז שגילו את השוק לפני כמה חודשים הן מגיעות אליו בקביעות. "אין לנו ארונות גדולים בבית אז אנחנו אוהבות להתחדש ואחרי חודש להחזיר ולקחת משהו אחר", אומרת האם יעל.
"אנחנו מביאות בגדים שקטנים עלינו וחפצים שאנחנו כבר לא רוצות", אומרת שי, אחת הבנות, "ולא מפריע לנו שזה משומש". בשוק האחרון, בנוסף להמון חולצות שמצאו ואימצו, הן איתרו מימייה דקורטיווית, ובפעמים קודמות הן חזרו עם מגפיים אינדיאניים ושפע בגדים. כיצד הן מחליטות מה לקחת הביתה מתוך שפע הסחורה? תחילה הן אוספות, אחר כך ממיינות ולבסוף יוצאות לסיבוב נוסף בין הדוכנים כדי לבחון את הסחורה החדשה שהצטברה - ואז מתיישבות שוב, ממיינות ומתלבטות.
שוקי החלפות ברחבי ישראל
ירושלים: שוק חופשישי בחצר סרגיי, רחוב הלני המלכה 3. מתקיים ביום שישי האחרון בכל חודש.
נהלל: משק 72 חוות "יש מאין". מתקיים בשבת האחרונה בכל חודש. www.yeshmeain.carmi.org.il כפר מל"ל: השוק מתקיים בשבת הראשונה בכל חודש, אך כרגע מחפש לו בית חדש. יבנאל: שוק של טקסטיל בלבד, שהתקיים לראשונה במתנ"ס ביישוב ומתוכנן להתקיים פעם בחודש. באר אורה: השוק מתקיים ביום שלישי האחרון בכל חודש, ב-16:00-18:00. פרדס חנה-כרכור: השוק הראשון יתקיים בחנוכה ב-26.12 ב-10:00-15:00 ב"סטודיו שיהר", דרך הנדיב 102 - ואז ביום שישי האחרון בכל חודש
איך ליזום שוק החלפות מוצלח?
פינת קפה: שוק לא שווה הרבה אם אין בו פינת קפה מגניבה וזולה (שכוללת מזרונים וכריות). העדיפו ספלים מכל מיני סוגים (במקום חד פעמיים) ואפשרות שטיפה עצמית עם שלט שמסביר על כך.
עמדת מיחזור: מקמו נקודת מיחזור לניירות וספרים שאיבדו את צורתם, קרטונים, פלסטיק, ניילונים וסמרטוטים (בגדים קרועים או עם כתמים), שאותם ניתן לתת למוסכים באזור לשימוש חוזר. חלוקת שקיות: כדאי לשים שקיות בכניסה ולהציע לבאים כדי שיהיה להם נוח לאסוף מציאות.
עובדים: פרט לאדם שיעמוד בכניסה (כדי לגבות תשלום המכסה על ההוצאות והמאמץ), רצוי שיימצאו עוד אנשים בסביבה כדי לעזור לבאים למיין, לסחוב, לסדר ולארח. בכניסה כדאי להסביר לאנשים את הרעיון שעומד מאחורי השוק, לרבות סוגיות המיון, המיחזור ופינת הקפה.
פרסום: כהכנה לשוק מומלץ לעשות עבודת אינטרנט: להיכנס לאתרים ופורומים של יישובים באזור ולשלוח מיילים לארגונים ירוקים וחברתיים ולמגזינים אלטרנטיוויים. כדאי לתלות מודעות על קיום השוק ולהקפיד לרשום כתובת מייל להגדלת רשימת התפוצה מבאי השוק.
ציוד: מומלץ להצטייד בשולחנות ומשטחים וכן בכיסאות, שטיחים, מזרנים, מצעים וכריות. כמו כן מומלץ להביא ציוד לפינת הקפה (ספלים, כפיות, מיחם/קומקום חשמלי, ציוד לשטיפת כלים, קפה, תה וסוכר). שילוט: כדאי להכין מראש שלטים לקטגוריות השונות המוצעות בשוק (בגדי ילדים, כלי בית, תיקים ונעליים) - ולהקצות מקום ריאלי לכל קטגוריה. כך למשל, יש לשער שיידרש מקום רב יחסית לבגדי נשים.
דוכני מכירה: גורם נוסף המניע את גלגל השפע הוא דוכני מכירה של תוצרת מקומית וכן דוכני אוכל בריא ומוצרים ידידותיים לסביבה. בעלי הדוכנים מתבקשים לשלם כניסה, ליהנות מחוויית השוק, ולשלם מעשר מהתוצרת שנמכרה.
הטיפים ניתנו על ידי מירב כרמי, יוזמת שוק ההחלפות בחוות "יש מאין" בנהלל