20 עבודות אמנות שנבחרו להיות מוצגות במכולה של קוקו שאנל, נעשו כולם בהשראת התיק המפורסם "2.55 quilted bag ", שעוצב על ידה בשנת 1955. שכבות רכות ופרטים עדינים מרכיבים את התיק, ויוצרים מכלול אלגנטי, שימושי ומגוון כאחד.
קוקו שאנל שנהגה לומר "אני רוצה להיות חלק ממה שקורה", השרישה עקרון, שנשאר קוד בסיסי בבית האופנה, השואף להפתיע ולעורר חלומות. מעורבותה של שאנל באמנות, שיתופי פעולה ותמיכה באמנות ואמנים הגיעה לשיא חדש ב-"mobile art" היוצא ארוע מהפכני ועתידני, שמוכיח מחדש את המחויבות ליצירתיות ואוונגרד.
מעצב הבית והמנהל האמנותי של בית האופנה שאנל, קארל לגרפלד, האחראי על פרויקט ה-"mobile art", משווה בין השפעת האופנה על חיי היומיום של האישה, לבין מפעל תרבותי רב תחומי, המחבר בין אמנות עכשווית, אופנה ואדריכלות. זהו ניסוי אמנותי חדשני העוסק בהשפעת התרבות על המציאות העירונית העכשווית. התערוכה, שנפתחה בהונג קונג בפברואר 2008, משתנה מעיר לעיר וממציאה את עצמה בכל פעם מחדש בנוף אורבני שונה, ומתקשרת עם קונטקסט תרבותי מגוון.
בתחנה השנייה, טוקיו, בירת הסטייל הקיצוני והאדריכלות האוונגרדית, שם הוצגה התערוכה במאי-יולי 2008 ניהלה המכולה לאמנות עכשווית דיאלוג ויזואלי עם האיצטדיון המפורסם, ביויוגי, שעוצב לפני כ-40 שנה לאולימפיאדת טוקיו, ע"י האדריכל היפני קנזו טנגה. כרגע מציגה התערוכה בניו יורק והתחנה הבאה היא לונדון, לשם תגיע במאי הקרוב.
תפסיתה החדשנית באדריכלות של זאהה חדיד, היא שהביאה את קארל לגרפלד להזמין אותה לתכנן את המכולה לאמנות עכשווית של שאנל. "היא האדריכלית הראשונה, שמצאה דרך לעזוב את הסמכותיות האסטית של הפוסט באוהאוס", אמר לגרפלד.
בחנוכת הביתן של חדיד, בביאנלה לאמנות בוונציה, אמר לגרפלד: "ערך העיצוב שלה זהה לזה של שירה גדולה. פוטנציאל הדימיון שלה הוא אין סופי". הביתן הוא היצירה העדכנית ביותר באבולוציית השפה האדריכלית של זאהה חדיד, המסבירה את השפה המורפולוגית אותה פיתחה: "אני אובססיבית לרעיון של יציבות וחוסר יציבות. הרעיון של קיטוע וקווים קשור לאבסטרקטיות ולחוסר יציבות. זה הוביל אותי לחשוב, איך אוכל לבנות בניינים יציבים וחזקים, הנראים קלים. הפתרון נעוץ בדרך שבה המבנים מונחים על האדמה. אני מנסה להשיג קלות באדריכלות שהמבנים ייראו כתלויים". חדיד יצרה נוף שלם לעבודות האמנות ולא רק חלל תצוגה. "אני רואה בביתן עבודת אמנות שלמה הממציאה את עצמה כל פעם מחדש, כאשר היא עוברת מאסיה לאמריקה ולאירופה", אמרה חדיד.
ביצירת הביתן פיתחה חדיד גיאומטריה זורמת של מערכת טבעית לריף של חללים דינמיים, בהם ניגודים בין חוץ לפנים, בין מואר וחשוך, בין נוף טבעי ונוף מלאכותי, מתקיימים בסינתזה, והופכים את האינטלקטואלי והפיזקלי לחוויה חושית. החלל החיצוני של הביתן מתפתח לחללי פנים מגוונים ועשירים, המאפשרים למבקרים לראות זה את זה צופים בתערוכה, בדרך זו הביקור בתערוכה הופך לחוויה קולקטיבית.
הצורות האורגניות התפתחו מצורות ספירליות של צדפות בים, וניבנו מסדרה רצופה של קשתות , שמצטמצמות ומתחלקות. מערכות אלה של אורגניות וצמיחה הן מהשכיחות בטבע. תרגומן הנכון מעניק לביצן שטח ציבורי רחב בכניסה, וכן מרפסת גדולה. במרכז המבנה 65 מ"ר של חצר פנימית, אליה חודר אור טבעי. המקום מיועד לציון נקודת מפגש וקבלות פנים. במקרים מיוחדים ניתן להפוך את שני אזורי החוץ, החצר הפנימית והמרפסת למתחם אחד גדול.
51 מכולות נדרשות כדי להעביר, דרך הים, 189 טון של מבנה, שאורכו 45 מ', רוחבו 29 מ' וגובהו 6 מ', והוא מורכב מ-700 חלקים. כשלושה שבועות נדרשו כדי להעבירו מהונג קונג לטוקיו. ארבעה שבועות ארכה ההקמה, ושבועיים נוספים נספרו בפירוק.
בתקרת הביתן תוכננו שבעה פתחים, המאפשרים את ויסות האור והאיוורור בכל אחת מהערים בהן ינחת הביתן. שישה מפתחי תאורת הגג נועדו להאיר את עבודות האמנות. הפתח הנוסף מציף , בדרמטיות את הכניסה באור יום, ומטשטש את היחסים בין החוץ לפנים. חומרים מחזירי אור מאפשרים ל"עור החיצוני" להיות מואר במגוון צבעים, המותאם לתכנית הארועים המיוחדת בכל עיר.
התערוכה מדומה לסיפור בדיוני או לסרט קצר בן 30 דק', והביקור בה הוא ללא תשלום. ליצירת חוויה טוטאלית מצויידים המבקרים בתערוכה בפס קול אישי, המושמע ע"י נגן MP3 באמצעותו הם מקשיבים ליצירה מקורית של soundwalk, שנעשתה בשיתוף עם אמנים ומוזיקאים. ביצירה המוזיקאלית משולבים קולות ואפקטים אלקטרוניים.