קארמה בנחלת בנימין

מעצב האופנה, יובל כספין, שהסתובב פעמים רבות במדרחוב בחיפוש אחר בדים נתקל במשך זמן רב בשלט " דירה למכירה" על אחת המרפסות ברחוב נחלת בנימין , עד שיום אחד אזר אומץ לעלות והשאר היסטוריה. מבעד למכונות התפירה של המתפרה דאז, הצליח לדמיין את הבית שיעצב לעצמו בלב ליבה של תל אביב.

במהלך השיפוצים נתקל יובל במסמך היסטורי עם תמונות חתונה, המעידים, כי בשנות השלושים, שימש המקום כאולם אירועים וסטודיו ללימודי ריקוד, ונקרה אז "אולמי אורה". יובל, שמרבה לארח בדירתו את חבריו הרבים, שמח והתרגש על מציאת מסמך זה, התלוי כיום בלופט כתזכורת הסטורית. "הוא הוכיח לי, שלא בכדי בחרתי לגור בדירה זו", הוא אומר, "בדיעבד, היא התחברה לקארמה ולאנרגיות שלי".

צורת הלופט, על שטח של 140 מ"ר, היא מלבן רחב וארוך. ארגונו הכללי ועיצובו המקורי מעידים על אופיו הצבעוני של הדייר. ניכר בו שילוב של מוטיבים מזרחיים, מערביים ואזכורים שונים של יהדות. חלוקתו, הגיונית ונוחה, נעשית באמצעות עמודים, חלקם פונקציונליים וחלקם דקורטיביים עם כותרות יוניות בעלות שוליים מגולגלות פנימה כפרחי ורדים. כל עמוד משמש מצע לעיטור עם סגנון, גוף תאורה, תמונות של יובל, בני משפחה, חברים, ואפילו פנל, שעליו "שיר המעלות", מעוצב כחפץ דקורטיבי.

אזור השינה ממוקם על במת עץ בקצה האחד של הלופט, אליה עולים בשלוש מדרגות.באיזור זה ישבו בעבר נגני האולם ההסטורי. שם ממוקמת מיטה זוגית וסמוך לה ג'קוזי עגול, סביבו כריות וכדי חרס גדולים.

ה"פינה השחורה", היא שם נרדף לפינת המוזיקה בבבית. שזלונג קטיפה שחורה ולצידו פסנתר שחור שעליו, במקום מחברת תווים, מונח ספר תהילים גדול, ממלא את הפינה. הפסנתר משמש את יובל לאירועי שירה בציבור המתקימים, וכמו כן לחזרות למופעו "נוסע בעקבות האהבה", שהוא מחווה לזמרות הישראליות מכל הזמנים.

שולחן אוכל באורך 4 מ' ערוך באורח קבע מעיד על אחד מתחביביו הרבים, ובקרוב אף יצא ספר שכתב על אומנות עריכת שולחנות. פמוטי שנדלייר גדולים מונחים על השולחן ופמוטים נוספים, שפזורים בפינות שונות בבית, בנוסף על גופי תאורה מגוונים אחרים, משווים לו מראה דרמתי ומסתורי נוסח טירות ימי הביניים.

כורסאות וספות מגוונות, חלקן מעץ כבד מגולף בצורות מזרחיות או בפיתוחים מרוקאיים והודיים, חלקן מודרניות קלאסיות עם כריות אותנטיות, מעניקות ללופט מראה חמים, כאשר כל פינה יכולה לשמש כמקום מרבץ נעים ונוח. "חותמו" האישי של יובל מאחורי הקלעים של הפקות ותיאטראות שונים בארץ, ניכר בעיצוב הכולל של הלופט וגם בפרטים הקטנים. הוא עושה שימוש באביזרים תיאטרלים, כמו בובות פסלים צבעוניות ווילונות ארוכים, וגם בנגיעות מוזהבות, כמו מסגרת של מראה גדולת ממדים, שתלויה בסמוך לשולחן האוכל.

בחלל האחרון של הבית, בקצה השני של המלבן, ממוקם המטבח, שהותאם באופן מיוחד לגובהו של יובל. מעליו שתי תמונות מצוירות מתוך הקפלה הסיסטינית של מיכאלאנג'לו, האחת נשית והאחרת גברית. שולחן בר עשוי עץ יוצר מעין הפרדה בין המטבח ל"פינה הלבנה", המרכיבה את שולחן העבודה והסלון, שבו ספה וכורסאות בד לבנות, ומאחוריהן קיר לבנים, שנחשף במהלך שיפוץ הדירה, ונצבע בצבע לבן.

דירת הלופט של יובל כספין משקפת, ללא ספק, את עיסוקו העיקרי בעיצוב אופנה ולייף סטייל, את גישתו הייחודית לאמנות, ואת אופיו החברתי.