טורקיש דילייט

ארט נובו; סגנון עיטורי של דגמים השאולים מהטבע, שצמח בצרפת בסוף המאה ה-19, והתפשט באירופה כולה, רווח בין האמנים, צייר מודעות פרסום, כלים, רהיטים ואדריכלות. אהבתם של בני זוג מנווה צדק לאמנות הארט נובו החלה, כמו כל סיפור אהבה, במקרה. לפני כ-10 שנים שהו בני הזוג בשליחות באיסטנבול. מדי פעם ביקרו בשווקים המקומיים, ורכשו לעצמם חפצים דקורטיביים. גם בנסיעותיהם ללונדון, פריז וגרמניה גילו, שהם נמשכים לפריטים בעלי אותם מאפיינים. הם שאלו וחקרו למקורם, וקיבלו תשובה אחת: ארט נובו. מאז הביאה להם אהבתם אוסף גדול של חפצי ארט נובו, והוא מקשט את ביתם, ומשמש אותם בחיי היום יום.

הבית שופץ בתכנונה של האדריכלית טולה עמיר ללא התייחסות לאוסף, ועם זאת עיצוב פנים הבית הולם את תכולתו בצורה מושלמת. עמיר, התאימה את העיצוב לאופיים של הדיירים ולסביבת השכונה הוותיקה, תוך התחשבות בקודים של האדריכלות, שהייתה שם קודם, כמו תקרה גבוהה (כ-3.80 מ'), חלונות צרפתיים וחדרים, הממשיכים זה את זה עם חצרות פנימיות. "בדיוק רב ובזהירות", כך מגדירה עמיר את תהליך עבודתה.

שער גדול מברזל, שנרכש באיסטנבול, מקבל את פני הבאים לבית. בירת האימפריה העותמנית הייתה מקום מגוריהם של שגרירים אירופאים, אשר הביאו איתם חפצים שעם השנים הפכו לנחשקים.

חלל הכניסה - חצר פנימית מקורה, המובילה לפאטיו חיצוני, משמש כמבואה. הוא מרוצף במרצפות סומסום של "המומחה", שנעשו בידי אומן בשלושה צבעים, אפור, צהוב וורוד. ארון עם ויטרינה עמוס בספרים, אודות סגנון הארט נובו, וניתן פשוט לשלוף ממנו ספר ו"לצלול" לימים ההם. לצד הארון פינת קפה לאירוח פורומים מצומצמים: שתי כורסאות, שולחן עם פרזול מוזהב של המעצב הגרמני Hans Christiansen, וכיסא נוח המכונה "Zits Machine" (מכונת ישיבה) של המעצב והאדריכל הוינאי ג'וזף הופמן, המוסיף לאווירה האירופאית.

תאורת תקרה מעל, שלושה גופים מזכוכית המשתלשלים מטה, ועליהם מתפתלים שריגים צמחיים, תוצרת היצרנים המובילים בתחום הזכוכית האמנותית, Degue והאחים Daum. מוטיבים אורגניים ששזורים בפרטים השונים, מציגים יופי, חושניות ותנועתיות.

על הקיר הסמוך תלויים שלושה פאנלים ארוכים, ובהם אריחי קרמיקה מצוירים בקווים ודוגמאות גיאומטריות צבעוניות, שנעשו בהשראת החלונות המפורסמים של פרנק לוייד רייט. מול פינה זו, מכתבה עתיקה, שכיום אינה בשימוש, למעט תמונות משפחה, שמונחות עליה. מחלל הכניסה יש בו יציאה לגינה קטנה שנהנית מאוויר צלול, המגיע מן הים.

דלתות עץ גבוהות ומאסיביות מובילות אל שאר חלקי הבית, ובהן חלונות זכוכית המעדנים את המראה הכללי. הדלתות נרכשו מבית פרטי בבונוס איירס, והתאימו לסגנון הרווח. מימין לפינת האוכל, אליה נכנסים ישירות ממבואת הכניסה, ממוקם המטבח.

רהיטי פינת אוכל מעוצבים באלגנטיות עם ירידה לפרטים הקטנים. תומך הגב של הכיסאות מרופד בצורת שני עלים, ובמרכז עיטור צמחי בגילוף עץ. גם המפה שעל השולחן שייכת לייצור הטקסטיל של אמני הארט נובו, המאופיין בצורות צמחיות, מעוגלות ורכות. על הקירות סביב תלויים ציורים, המתארים סצנות שונות, בהן מופיעות בעיקר נשים. נשים היו נושא פופולרי בתקופת הארט נובו, בה ניכרו שינויים במעמד האישה. הנשים ביצירות האמנות ובפלקטים לפרסום תוארו בווריאציות שונות, כגון, עירום נשי, שילובי אישה עם החי והצומח, האישה בתנועת ריקוד, פאם פאטל ועוד.

בחלל הסלון, שממשיך את חדר האוכל, ניצבים שני סטנדים גבוהים, עם אורנמנט, המשמש כחלק מהקונסטרוקציה ולא כעיטור "מודבק". על אחד מהם מנורת שולחן, שהיא שילוב של מתכת וזכוכית בצורת פרח מלבלב, על האחר אגרטל צבעוני של האמנית הידועה בתחום הקרמיקה Claice Cliff, המשויכת לזרם ארט דקו, שהתפתח בין שתי מלחמות העולם. הדמיון בין שני סגנונות אלה גורם לכך, שבהרבה מקרים מדובר על שניהם באותה נשימה.

מהסלון לחללים הפרטיים מוביל מסדרון, ובו גומחות, המכילות רהיטים מעץ מעוצבים בסגנון אירופאי מובהק, כגון ארון עץ אגוז, המיוחס לאומן הצרפתי, Majorelle, ששם דגש על פונקציונליות.
לחדרים השונים דלתות עץ ישנות, בעלות כנפיים צבועות בלבן.

חדר צבעוני, המכונה בפי הדיירים "חדר הכרזות", ובו כרזות פרסום מן התקופה, שהפכו עם השנים לטרנד עיצובי ברחבי העולם. הן בעלות קו שופע וצבעוני של אמנים מוכרים כמו טולוז לוטראק ואלפונז מוכה, שתרמו רבות להתפתחותה של הכרזה. כולן בעלות חותמת מקורית, המוטבעת בתחתית הימנית, ומעידה על זכייתה בתחרות הפרסום "De Maitres de L'Affiche".

תחרות זו נערכה אחת לחמש שנים והיוותה מעין "קקטוס הזהב" של ימינו. בחדר זה תלויים גם רישומים של Steinlen, שדיווח בציוריו על המתרחש בחזית במלחמת העולם הראשונה.

בחדר השינה שידה צמודה לאורך הקיר החזיתי עשויה זכוכית בגוון ירקרק ועץ אורן. היא נעשתה על פי עיצובה של עמיר, ומתאימה באופן הרמוני לסגנון האוסף. בסמוך לה רדיו עתיק מעץ כהה, גובהו כמטר והוא משמש כרהיט דקורטיבי.

על הקיר מול המיטה הזוגית, מעל דלת חדר הרחצה, שני פנלים ארוכים, ובהם אריחי קרמיקה מעוטרים בציורי נשים, בהשראת שתיים מעונות השנה המפורסמות של הצייר והמעצב הצ'כי, מוכה (Mucha), שהאניש את העונות בדמויות נשיות, ענוגות, בעלות גוף מאורך ואצילי.

האוסף של בני הזוג דינמי וגדל עם השנים. כל נסיעה לאירופה היא פוטנציאל למציאת חפץ חדש, שמצטרף לאחרים, ומרגיש ביניהם כמו בבית.