תל אביב "האמיתית"

עד לא מכבר היה שמה של תל-אביב מעלה רשימת אסוציאציות, כמו: צעיר, באוהאוס, תרבות, ים, ללא הפסקה, ברים ומסעדות, שוק ובעיות חניה. היום נוספו לרשימה: בורסה, קוסמופוליטי, צרפתים, מגדלים, ארוחות עיסקיות וטרוף נדל"ני.

אופי האוכלוסייה של תל-אביב השתנה במשך שנות קיומה, תושביה התבגרו ובבתיה ניכרו השנים והשפעת הים ההרסנית. בעקבות פעולות של שימור וחידוש, ש"מתחו" את פניה, ועובדת היותה מרכז של אומנות, תרבות ובידור, חזרו אליה הצעירים. בני ה-20 עד תחילת ה-30 - סטודנטים, מלצרים, אנשי מכירות, אנשי הפקה, מוסיקאים, אמנים וכו', מתקיימים משכר מינימום וטיפים, ומונעים במוטיבציה "לכבוש את העולם". הם חולמים, רוקדים, משתכרים, מזדיינים, רצים מעבודה לעבודה, מחפשים אהבה, מחפשים משמעות, גרים בדירה שכורה ומחפשים שותפים.

בהגיעם לעשור השלישי המסלול יתחיל להתבהר. חלקם יתמסד ויביא ילדים. חלקם יישאר ברווקות, חלקם ימשיך לחמוק מפקידת הבנק, וחלקם ימשיך לעוד תואר. מה שמשותף לכולם: כמיהה לבית, לטריטוריה עצמאית, מקום לביטוי אישי ולהגשמה.הקונספט הישן התייחס לדירה כאל נכס, שקונים פעם בחיים. כיום, בשל השינויים בחברה, נכסים למגורים הם הרבה יותר "נזילים", ומושפעים מהצרכים של כל אחד מבני המשפחה, מעליית ערך הנדל"ן, מעליית ערך אחרי שיפוץ, משינויי סטאטוס ומעמד והגשמה עצמית. יש ריכוז גדול של צעירים, שהעדיפו לשפץ דירות ישנות במרכז תל-אביב על פני דירות חדשות בשכונות הצפוניות.

המגורים בתל אביב ה"אמיתית" מציעים להם בית ייחודי, קפה שכונתי, שכנים צעירים ומגוונים, פינות רומנטיות והרבה אופי. יש גם קסם בחדר המדרגות הישן עם מעקה הברזל, הדלתות השונות ותיבות הדואר ההיסטוריות, שממנו נכנסים לתוך ממלכה מחודשת ומעוצבת בחותמם.

רבים מלקוחותיה התל אביבים של אורלי ברעם, מעצבת פנים, העוסקת בתכנון ועיצוב לעסקים ומגורים, הם בעלי מקצועות חופשיים, רווקים ורווקות בשנות ה-30 המוקדמות, שהספיקו לצבור קצת ממון אישי, ורוצים דירה בעיצוב בלעדי, שתשרת את צרכיהם הייחודיים ותבטא את אישיותם וטעמם.

"הצורך הכללי", אומרת אורלי, "הוא תכנון מחדש של דירה תל אביבית של פעם באופן, שיתחשב בצרכים הנובעים מהמבנה של הדירות ומהדרישות הספציפיות של רוכש הדירה הטרי", אומרת אורלי, הדירות קלאסיות של ת"א של פעם, הן בנות 2-3 חדרים, גודלן הממוצע הוא 60 – 80 מ"ר, ולכולן מרכיבים דומים: מסדרון צר, הול קטן, חדרים גדולים יחסית, כוכים כהכנה לארונות קיר, מטבח בחדר נפרד עם מרפסת שרות, שבה עוברת גם צנרת המים והגז.

חדר רחצה עם אמבט, מקלחת וכיור, ובית שימוש נפרד. מרפסות צרות וארוכות, חדרי שינה שקשורים אחד לשני עם מעבר ביניהם, ומעבר למרפסת הסלון. הסלון אינו גדול בהכרח מהחדרים האחרים. המטבח, השירותים והאמבטיה תמיד סמוכים זה לזה לטובת איחוד הפונקציות הרטובות וניקוז קל. התחושה הכללית היא של מידור יתר, יותר מדי חללים, חדרים וכוכים, ויותר מדי מעברים וכניסות.

הדירה התל אביבית הקלאסית נבנתה תוך דגש על פונקציונאליות וסגירות כלפי פנים, עם מרפסות גדולות, שיצרו זיקה ברורה וקשר מכוון החוצה, לרחוב הציבורי. עם הזמן, נסגרו המרפסות לטובת עוד חצי חדר, מכונת הכביסה תפסה חלק ניכר ממרפסת המטבח, ארונות ושידות אחסון, פינות אוכל ורהיטים מיותרים סתמו מעברים, אוויר ואווירה. הגישה המתבקשת לעיצוב ותכנון החדש של הדירות דוגל בפתיחת חללים, איחוד פונקציות, מתן דגש על רווחת הדייר, מקסום התנאים הנתונים של הדירה כמו אור טבעי וכיווני אויר, ומתן פתרון לאירוח ולפן החברתי.

"הרעיון הוא לקחת את המבנה הקיים, לפרק כל מה שבר פירוק ואינו קונסטרוקטיבי, כמו עמוד או קורה", אומרת אורלי, "ולהתחיל את התכנון הפנימי מאפס, כשמה שתוחם אותו היא המעטפת החיצונית של הדירה. המטרה שלי היא לאחד ולפתוח, ולעשות את כל המניפולציות העיצוביות, כדי לתת תחושה של גודל וזרימה".

בדירה אחת, שהכניסה אליה במקור הובילה אל תוך מסדרון סגור, שבסופו דלת המובילה לסלון, נבנה קיר עגול, שמושך את המבט שמאלה והלאה אל פנים הדירה, כך שנוצר אפקט, ש"פותח" את החלל לרווחה מרגע הכניסה לדירה. יחידת המטבח יושבת על במה, הממשיכה את הקו העגול של הקיר, ויוצרת ניתוק ברצפה בין המטבח לסלון. כך מקבלת כל פונקציה בחלל תיחום וירטואלי נפרד בתוך חלל גדול אחד. בדירה אחרת נוצר אפקט המרחב באמצעות רהיט, המשולב בדלפק המטבח, שתוכנן בצורת קשת, להדגשת תחושת הזרימה והגודל. אלו הם קווי טשטוש, היוצרים אשליה אופטית יותר מאשר אמת פיזית.

גובה התקרה בדירות הישנות עולה על הסטנדרט של היום, ומאפשר משחק עם הגבהים, על ידי הנמכת תקרה, או יצירת במה כפתרון עיצובי ויזואלי, או להתקנת תעלות אוורור או גופי תאורה שקועים כפתרון פרקטי אסתטי. "את העמודים המרכזיים בחלל, אני משתדלת להסוות ע"י שילובם באלמנט מתוכנן, כמו קיר הטלוויזיה של הסלון" מסבירה אורלי.

באחת הדירות נבנה קיר ייעודי עבור מסך פלזמה ורמקול חכם, כהמשך לעמוד מקורי ש"נעלם" בתוך הקיר החדש. קיר זה מנותק ומופרד ע"י מדפי זכוכית מקיר המסדרון הצר והארוך המחובר לו.

הפרדה זו יוצרת תחושה של זרימה וחלל גדול יותר, כיוון שדרך מדפי הזכוכית ניתן לראות את המטבח והסלון, ויש מעבר של אור טבעי. זהו רמז מקדים למעבר לחלל הציבורי. החללים ברורים, בהירים ואסתטיים, ולתוכם יש לצקת את טעמו האישי של הלקוח.
הדירות שאורלי מתכננת הן בעלות קו נקי ואסתטי, ובכולן יש תחושה נעימה של חום, הנוצרת בעזרת חומר, ששובר את הקו.

אבני סיליקט מפירוק, סוגי עץ שונים, אריחים, קרניזים וכד', ישרתו את המטרה, ולעיתים אפילו עם קריצה. דרך נוספת לסימון אזור בחלל, תהיה באמצעות גופי תאורה שונים או ריהוט בשילוב של בד וצבע. התכנון בכל הדירות הוא ברמת "tailor made", כולל תכנון ועיצוב הרהיטים והתאמת הפרטים, שחלקם נרכשים במהלך השיפוץ, ואחרים נרכשים מאוחר יותר.

המרפסת, שהייתה בעבר הקשר בין החלל האינטימי לבין הרחוב והחוץ, נסגרת, ומכריזה על ניתוק מן הציבורי, מה שיכול לשמש תזה למחקר אנתרופולוגי אודות הסתגרות החברה בד' אמותיה. סגירת המרפסת בויטרינות גדולות וסיפוחה לסלון, ומיקום ספסל ישיבה, מפנים את הגב לרחוב ואת המבט כלפי פנים הבית. שולחן האוכל יכול להישאר בדיוק במיקום בו היה בעבר, אבל כיוון הישיבה יפנה אל תוך הבית ולא אל הרחוב והשכנים.

זמינות התקשורת הוירטואליות עם העולם, פיתוחים טכנולוגיים, המציעים חווית צפייה אודיו-ויזואלית בסלון הביתי, מקצועות חופשיים, המאפשרים לעבוד מהבית - כל אלה מאפיינים חלק מהשינויים בחברה ובהתנהלות האינדיבידואל בתוכה. דירות משופצות ומעוצבות אלו מעניקות לבעליהן נוחות וזמינות לאירוח חברתי ולעסק. "תכנון הדירה אמור בראש ובראשונה לשרת ולשקף את צרכי הדייר ולתמוך בהרגליו ובאורח חייו", אומרת אורלי, "בדירה בה הדייר עובד מן הבית בשעות לא שגרתיות, הגיעה בקשה, שנקודת העבודה תהווה חלק מהחלל הציבורי של הדירה.

הרצון היה להימנע מ"חדר עבודה" מוגבל בממדיו, שיוצר תחושה של כליאה והחמצת חוויית השהייה בחלל הגדול והיפה של הדירה. לפיכך, תוכנן אזור העבודה, כחלק בלתי נפרד מהחלל הציבורי של הדירה. עיצוב הסלון, המטבח ודלפק אכילה, תוכננו בהתאמה".

המשותף לכל הדירות הוא תכנון של חלל ציבורי גדול ומרווח, ויחד עם זאת שני חדרי שינה, כשבאחד מהם תישמר האינטימיות, והשני יוותר ללא שימוש מוגדר, ויהיה חדר אירוח, חדר עבודה, או חדר ילדים עתידי.

אין טעם להפוך דירת שלושה חדרים לדירת שניים, עם חדר שינה בגודל סוויטה של בית מלון, כיוון שתמיד קיימת אפשרות, שיתעורר צורך בחדר נוסף לפונקציות אחרות. בנוסף, זה משתלם יותר, כי לדירה בת 3 שלושה חדרים יש סיכוי טוב יותר להימכר.

שוק הנדל"ן הסוער של תל-אביב מהווה יעד גם לתושבי חוץ ומבוגרים, החוזרים לגור בעיר, לצד הצעירים חדורי המוטיבציה, יוצרי התרבות ומשרתיה הזמניים של חברת השפע. צריך רק לקוות, שעליית מחירי הדירות להשכרה ולקנייה, לא יגרום לתל אביב להפסיד את הצעירים השומרים על עיר תוססת ומלאת חיים.