פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      למה הפעמון לא מצלצל

      למרות שהגננת אמנון ליפקין אוהב מאוד ילדים, את כלי הבית שהוא מעצב מבד הוא מקדיש דווקא למבוגרים, בתקווה שיפנימו שלא הכל בחיים צריך להיות פונקציונלי

      יום אחד מישהו נתן במתנה לאמנון ליפקין (33) מכונת תפירה. ליפקין חיבר אותה לחשמל, התיישב ותפר והתוצאות שהתקבלו הצליחו להפתיע גם אותו: טוסטר עם פרוסות לחם, מחבת עם ביצת עין, טלפון סלולרי, מאפרות עם סיגריות, שלט רחוק של טלוויזיה, טלפוני חוגה של פעם, פעמון לדלת, קומקום למים ועוד חפצי בית, בגודל בינוני, שנראים כמו צעצוע, אבל מיועדים למבוגרים.

      ליפקין, גננת בגן ילדים, עבר לפני כחמש שנים הסבה מקצועית מתחום ההייטק והוא בעל תואר ראשון במתמטיקה, אבל לא שוכח שמלאכות יד הן עיסוק שליווה אותו תמיד. “בגלל העבודה שלי בגן, כנראה, התחשק לי לעשות חפצי בית תפורים מבד או מאקרילן. מה שקסם לי הוא הפשטות והנאיביות שיש בפריטים האלו, בניגוד לקצב המהיר של החיים האמיתיים. ניסיתי ליצור מתח בין הטכנולוגיה שמתקדמת בשצף קצף לבין פריטים שהם נייחים, תמימים ושקטים". לא פלא ששם המותג שהוא בחר לעצמו הוא "פשוט". מה שבאמת נשאר עכשיו הוא פשוט להשיג את משקה הפלא של עליסה, להקטין מידות ולפתח נאיביות.

      הרחק מכפר השעשועים

      גם סיפור השיווק של המוצרים נשמע כמו חוויה ילדותית. ליפקין הוציא שולחן לרחוב סמוך לבית, הניח איזה טוסטר וכמה ביצי עין ליד מאפרה, הדביק מחירים ובדק היענות. כשהייתי קטנה, הייתי מסדרת עלים מעצים שונים על שולחן נטוש בחצר הבית ומדמה להיות רוכלת בשוק. ויחי ההבדל הקטן.

      התגובות היו טובות, אבל ליפקין קצת חשש ששיווק לחנויות יפוגג את ההתרגשות וההנאה שלו מהיצירה עצמה. היום, בדיעבד הוא אומר "זה בסדר, אני עדיין נהנה. אני אוהב שקונים את הדברים שאני יוצר ושאני מסוגל להרוויח מזה גם קצת כסף".

      הפריטים של ליפקין הם דקורטיביים, ומעבר לכך אין להם שום פונקציה. “בכוונה רציתי לעשות דברים לא פונקציונליים למבוגרים, אבל אני נתקל שוב ושוב בקושי של אנשים עם העניין הזה", מסביר ליפקין. "עכשיו עשיתי פעמון לדלת, שיש בו גם מקום להכניס את השם, וכך הוא יכול לשמש כשלט לדלת כניסה. אני אנסה בעתיד להכניס פונקציות פשוטות לפריטים, אבל זה לא קל לי".

      למרות שההשראה לעיצוב באה בעיקר מהעבודה בגן הילדים, שם הוא שואף לטפח בשקט את הרוח האמנותית-נאיבית שלו, הוא לא משווק את העיצובים שלו לחנויות ילדים. "גם ככה האוטומט של רוב האנשים הוא לחשוב שהמוצרים מיועדים לילדים. הם אולי יכולים להתאים להם אבל זו לא היתה כוונת המשורר", הוא מסביר.

      על האטיקט שמצורף לחפצים כתובה כל התורה כולה, בפשטות כמובן: "חפצים תפורים. מכילים: פשטות, נאיביות, הומור ולעתים סבלנות. מסמלים נינוחות, משרים הלך רוח רגוע ומזמנים התנהלות שקטה בקצב החיים המואץ של ימינו".

      מחירים: 50-160 ש'.

      להשיג ב: 'המחתרת', סמטה אלמונית 8, ת"א; ' דלארטה', רח' אשתורי הפרחי 9, ת"א; 'לולו', רח' לינקולן 7, ת"א; 'בילוש', מושב בורגתה.