זיו קריכלי, אדריכלית, מעצבת פנים ומרצה בתחום, יצאה לחפש אתונות ומצאה מלוכה. היא נשכרה לעצב דירה בהרצליה, שנועדה לשיפוץ יסודי ולהשכרה, ומצאה פוטנציאל עצום. זיו התאהבה בדירה, עיצבה אותה כאילו לעצמה, וכיום היא הדיירת.
מכל חלון ופתח בדירה, הממוקמת בקומה הרביעית, נגלה הים, מעצים את יופייה ויוצר תחושת מרחב אינסופי. תכנון הדירה מכניס את החוץ פנימה, על ידי מראות, דלתות זכוכית משתקפות וחלונות, שמשמשים כמסגרת לנוף. עיצוב הדירה פשוט ולא מתחכם, ומכיל מושא רעיוני, המתייחס לתורת הפאנג שואי,
בייעוצה של שירלי גלפר. רוב הריהוט בה לבן. בתחילה חשבה זיו לצבוע גם את הקירות בלבן, כדי ליצור מראה נקי ומואר. לאחר שהונח הריצוף הבהיר, אריחי גרניט פורצלן בטקסטורת הברשה, שינתה את דעתה: "הדירה צריכה להיות בעלת איזונים", היא אומרת, "אי אפשר שיאנג ישלוט על יין". על כן, נצבעו הקירות בגוון חאקי אפור בהיר, שמבליט את אשר סביבם.
מצידה השמאלי של הכניסה ממוקם משרדה של זיו, מוגדר בקיר ובדלת זכוכית דו כיוונית, המשמשת כאלמנט מקשר בין החיים הפרטיים למקצועיים. על הדלת הודפסו טקסטים שונים בנושא אהבה באנגלית ובעברית, שליקטה זיו ממקורות שונים. "Love" היא המילה האחרונה בטקסט, שמוארת עם קרן שמש ראשונה, ומשליכה צילה על אזורים שונים בחלל. זה לא היה מתוכנן כלל, אבל "הכל מתחיל ונגמר באהבה", מצהירה זיו.
סביבת העבודה מרווחת, אסתטית, נעימה, מעוררת השראה ועונה על הצורך של זיו ליצירה. מהמשרד ניתן להשקיף אל המטבח, אל הסלון ואל בבואת הנוף, מבעד למראה גדולה, שתלויה בסמוך לדלת הכניסה.
המטבח והסלון בנויים כחלל אחד פתוח, כאשר פינת האוכל יוצרת הפרדה בין שני האזורים. שולחן לבן, נטול עיטוריות, בעיצובה של זיו בהשראת אמנות האוריגמי, וארבעה כיסאות בר (שניים אדומים ושניים לבנים) מסתובבים, בעיצוב מעוגל. המטבח מרווח, צורתו ר' עם ארונות עץ צבועים בלבן, מעל משטח העבודה ומתחתיו. התאורה בו מינימליסטית, פשוטה ונקייה.
חלל המגורים ממוקם בלב הדירה, ובמרכזו הריהוט כמו אי, שהכל סובב סביבו. כיסא ברוייר, שולחן לבן וספה כתומה תלת מושבית, שעוצבה במיוחד עבור זיו, על ידי מעצב הרהיטים עופר אדינבורג. הספה מעניקה חזות צבעונית, צעירה ומרעננת לחלל שרובו לבן. בהמשך חלל המגורים, בפינה החזיתית של הדירה הפונה אל הים, מעיין חצי פאטיו משודרג. שני קירות מסך זכוכית מעוטרים בוילון לבן, שקוף ואוורירי, מערכת ישיבה מודולרית, המשתנה על פי הצורך, מעור סינטטי לבן בעיצוב נקי ונינוח.
שילוב הלבן עם צבעו הכחול של הים והאור הבוהק שחודר בעד החלונות הגדולים, הופכים את השהייה בפינה לחוויה של שלוה ורוגע. אל החללים הפרטיים, המקבילים לקו הים, ניתן להגיע דרך המשרד, או הסלון או ה"פאטיו" הלבן. חדר, המשמש את זיו כמיני חדר כושר, וחדר שינה, שעיצובו מתקשר עם החוץ.
ריצפת הפרקט, הקירות וארון הבגדים נצבעו בגוון תכלת בהיר ורגוע. על שני הקירות הסמוכים תלוי טריפטיכון - שלוש תמונות של עלי שלכת בגוון כתום - ורוד, צפים על פני המים. התמונות יוצרות קישור סיפורי אחד באמצעות טקסט בכתב ידה של זיו, שמכיל קטעים מתוך הספר וואבי-סאבי, אודות שוויון ואינדיבידואל, המתחברים אצל זיו בחדר השינה. הצילום נעשה על פי הגותה של זיו והצלם האמנותי הוא אהוד אורן.
מה שהיה בעבר מרפסת שירות הוא כיום מקלחת ושירותים צמודים לחדר השינה. גם בעת הרחצה ניתן להביט אל הים הפתוח דרך חלון מלבני מאורך. חדר רחצה נוסף רחב, המשמש את האורחים, ממוקם במסדרון המוביל אל משרדה של זיו. קיר המסדרון הפוקציונאלי מקבל משמעות דקורטיבית על ידי שני חלונות צרים ומאורכים, הפונים לסלון, ויוצרים תחושה אוורירית וצירי ראייה נוספים.
זיו הפכה דירה דחוסה, אפלולית וסגורה אל החוץ, למרחב מואר ומרווח. היא ניצלה כל הזדמנות לחשוף את הדירה לנוף, ולהעניק לה מראה קליל ונקי עם נגיעות צבע דומיננטיות. כיום עונה הדירה על צרכיה הפרטיים והמקצועיים של זיו, ומשרה תחושה אופטימית במבט אל נוף כחול, שאינו נגמר.