וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

משטח גולף ומקום לקומזיץ

נעמה צור

22.5.2008 / 21:49

סביבה כפרית לא מעוצבת מדי ולא מלוקקת, היתה חלומו של זוג, שהקצה לעניין הזה חמישה דונם בגינת ביתו, ביישוב במרכז הארץ

"אוסף של סיפורים", כך מכנה פנינה חיות את הגינות והגנים, שהיא יוצרת. אחד מהם, גן, שנמצא ביישוב במרכז הארץ, הוא דוגמא נפלאה לאוסף סיפורים שכזה. הם מצטרפים ליצירה אחת גדולה ומורכבת, שהרמוניה שוררת בין כל חלקיה.

כשקיבלו את העבודה על הגן, הם התבקשו לא רק לתכנן ולבצע גינה, אלא לקחת על עצמם את פיתוח השטח הנרחב במלואו, כולל שבילים ודרכי גישה, כניסות, רחבות - כל החלל הפתוח, המסתכם בכ-חמישה דונם. פנינה חיות וירון רשף, בעלי "רותם - חברה לגינון ים תיכוני", ראו בכך הזדמנות בלתי רגילה להגשמת הפנטזיות המקצועיות שלהם.

בעלי המקום התוו את הכיוון הרצוי – סביבה כפרית לא מעוצבת מדי ולא "מלוקקת". בעל הבית אמנם אמר, שהוא "לא מתערב בגינה, ושנדבר עם רעייתו", אבל תוך כדי שיחה העלה כמה נקודות: שהגינה תכלול פינת אירוח ובישול גדולה, שיהיה בה טאבון ובר-בי-קיו; שדירוג השטח (שבו הפרש הגבהים בין מפלס הבית לשולי השטח הוא יותר משלושה מטר) לא ייעשה באמצעות טרסות; שיישמר המראה הטבעי של הגן כולו, כמובן, ואם אפשר אז גם האזור, שיתאים לגולף מקצועי.

הגינה, אכן, משלבת את רשימת הדרישות הללו, מצטיינת באווירה נינוחה ומפתיעה בחוויות רבות נוספות. "הכל התאפשר", אומרת חיות, "בזכות שיתוף פעולה מוצלח במיוחד בין בעלי המקום לבינינו".

ההפתעה הראשונה מצפה מיד לאחר השער, ומאפשרת לנכנסים להתחיל מיד בטיול: נתיב הכניסה הוא רך, מתעגל וממנו יוצאים שבילי דילוג, המחלקים את השטח הירוק, שכולו גבעות קטנות, לעליות ומורדות במראה טבעי, למרות שהטופוגרפיה בשטח הקדמי היא מלאכותית לחלוטין. חיות מאמינה, כי הפרשי הגבהים – גבעות ועמקים קטנים - יוצרים עניין ומוסיפים ממד לכל גינה, והיא יוצרת אותם, כאשר פני השטח הם מישוריים ו"משעממים" מדי.

על הגבעה הקדמית, הגבוהה יותר, מצפה הפתעה בצורת משטח ישיבה קטן ועליו נדנדת עץ; "איפה כתוב, שאסור למקם בכניסה פינות שימושיות בגן", אומרת חיות, וממליצה להימנע משטחי דשא סתמיים, מישוריים, אם אפשר אחרת.


כשהשביל המרכזי מתקרב אל הבית הוא מרחף לפתע ועובר מעל נחל זורם, כשבצדו השני בריכה אליה נקווים המים. הנחל מוקם, באופן לא שגרתי, דווקא בחלקה הקדמי של הגינה; נביעתו מתחילה בנקודה גבוהה, קרוב לשולי השטח משמאל, ומשם נשפכים המים במפלים קטנים על גבי סלעי גיר לתוך סדרת בריכות רדודות וטבעיות, אחר כך הם עוברים מתחת לשביל, הנראה כמרחף עליהם, ולבסוף נשפכים לבריכת נוי גדולה יותר בצדו השני של השביל.

"בניית גוף המים בצירוף השביל המרחף סיבכו לכולם את החיים", אומרת חיות. התלוותה לכך גם הקפדה יתרה בביצוע, שנועדה ליצור מראה טבעי לחלוטין, ולאפשר אחר כך אחזקה קלה; כל האלמנט הענק בוצע באמצעות יריעת פלסטיק אחת בלבד, כך שהנזילות יישארו בתוך האלמנט עצמו; סלעי הגיר בתוך וסביב המים נבררו היטב, ונעשה שימוש במערכות האיכותיות ביותר. הראיה להצלחה היא, שהיום, פחות משנתיים לאחר הקמת הגינה, הבריכה כבר התאזנה אקולוגית ומתפקדת למופת; מהלך הזרימה, הדגים המשכשכים בבריכה, הצמחים שבתוך וסביב המים המתפתחים ומשתנים בהתאם לעונה - כולם יוצרים מראה של נחל, שכאילו היה שם מאז ומתמיד.

החוכמה בבניית גופי-מים היא לטשטש את הגבול בין המים ושאר הגינה, וליצור מראה טבעי ומשתלב של האלמנט, "שלא ייראה כמשהו 'תקוע' או קיטשי, בלי קשר ושייכות לשטח שבתוכו הוא נמצא", אומרת המתכננת. השילוב הזה נעשה, כאמור, באמצעות טופוגרפיה, שימוש בחומרים חוזרים בבריכה וסביבה, וכמובן, בצמחייה, הגולשת ומחברת בין אזור המים לשאר הגן. בנקודות מסוימות סביב הבריכות הקטנות הדשא נשפך כמעט לתוך המים, כך שנוח לשבת על שפת הנחל וליהנות מחיי הבריכה מקרוב.

גוף המים משתלב היטב באווירה הכפרית של הגינה, שמצליחה ליצור הרמוניה בינה לבין הבית הניצב בתוכה, ולתת תחושה שלווה, נינוחה וירוקה לכל מי שמטייל בתוכה.

לאורך הצלע הימנית של המגרש עובר נתיב חנייה מרוצף כשהוא מגונן בצדדיו. נמצא שם טורים של שזיף פיסארדי, אדר סורי וסמבוק שחור - עצי נוי שלכל אחד מהם אפקט מיוחד ויפה של פריחה, צבעי עלווה או שלכת. שתילה מסודרת וחוזרת בקצב קבוע באזור זה יוצרת ניגוד מעניין עם המראה הרך והטבעי של יתרת השטח.

דרך מדרגות סלע עולות ויורדות מגיעים מאזור החנייה אל חלקה האחורי של הגינה, אליו מוביל גם השביל הצדדי שמשמאל לבית – שביל דילוג בתוך מעטה צפוף של סיגלית אפריקאית ועצי פרי. מאחורי הבית עצמו יוצא משטח האירוח המרכזי – רחבה מרוצפת, המתחלפת במשטח דק, ובו בריכת שחייה גדולה, שנראה כאילו מימיה נשפכים אל הנוף. כשמתקרבים לקצה הבריכה מגלים, שזו אשליה אופטית, ומתחת למפלס זה נפרש משטח דק נמוך יותר. אחריו הופכים פני הקרקע לטבעיים לחלוטין, ומדרגות סלע יורדות משם למדשאה משופעת.

מצדו האחד של המפלס התחתון נמצאת פינת-קומזיץ, חבויה בתוך מסלעה טבעית מעוצבת. בשולי הדשא מן הצד השני מפתיע שטח גולף (ה-Green שבקצה המסלול) עשוי דשא סינתטי, המתחבר למדשאה האמיתית, זרוע כדורים, שנבנה במקצוענות, ועונה על תקנים מחמירים. איך מחברים את האווירה הכפרית הטבעית עם אזור הגולף הזה? הפתרון היה להקיף את המשטח המלאכותי בשיחים, דשא טבעי וספסלים, שיתחמו אותו בקווים רכים. באופן מפתיע, יש, אכן, זרימה בין חלקי הגן האלה. השטח המלאכותי נבלע במכלול, ולא נראה זר לסביבתו.

מסביב למדשאה ולסלעים, היוצרים את הטופוגרפיה המסובכת של השטח, נטועים עצי פרי מוכרים ופחות מוכרים: לונגן, ליצ'י ופג'ויה, קרמבולה, אבוקדו ומנגו, עצי הדר מכל סוג, וכמובן, פירות הארץ: זית ורימון, שקד ותאנה וזו רשימה חלקית. נוספים עליהם עצי נוי מגוונים, שרובם מצטיינים בצבעי שלכת ולבלוב בולטים, ולצדם מגוון רחב של שיחים ירוקים ופורחים, זקופים, משתרעים ומטפסים, המעמיקים את התחושה הטבעית, ותערובת של צמחי תבלין וצמחים זוחלים, שצובעים את הקרקע בירוק במשך כל השנה. שימוש מתאים בכל צמח ותערובת נכונה של צמחים נשירים וירוקים גורמים לגן להיראות במיטבו בכל עונה, כולל בחורף ובסתיו, אז הוא לובש מראה מקסים, עשיר בגוונים חמים, חומים-אדומים-צהובים של שלכות ופירות הדר.

בתכנון פני השטח והשתילה היה משקל חשוב גם למראות הנשקפים מתוך הבית: חיות משקיעה חשיבה בקשר בין פנים וחוץ, וכאן הקפידה, שכל חלון ופתח יחשוף מראה אחר ומעניין של הגן. מי שמסתובב ברחבי השטח יוכל תמיד למצוא את הפינה הנכונה לאותו רגע; לגלות דרכים חדשות להגיע מנקודה לנקודה; לטפס ולרדת על גבי הסלעים; ללכת ישירות או סביב; לשחק או לשבת באחת הפינות הרגועות, לעצור לקטוף מפירות הגן, או לשבת בראש אחת הגבעות ולהשקיף על המגוון שמציע הגן.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully