בסוף הכתבה הזו מחכה לכם הצעת עבודה מפטרישיה אורקיולה, האדריכלית והמעצבת הספרדיה-איטלקיה הנודעת, שהגיעה לארץ לרגל השקת קולקציה חדשה בעיצובה לחברת "artelano", אותה ניתן יהיה למצוא בחנויות טולמנ'ס.
במסגרת סדרת ההרצאות "ששי שלישי" של קהילת המעצבים, המתמקדת בכל פעם בנושא אחר, היא הרצתה בפני קהל רב של מעצבים צעירים בסוזן דלל בת"א, והציגה את עבודותיה, כולל פריטים מהקולקציה החדשה. הפריט הבולט ביותר (תרתי משמע) הוא ללא ספק שולחנון קפה, שאחת הרגליים שלו מזדקרת אל על כסמל פאלי. אלמלא היה מובהר כי מדובר בשולחן, הייתי חושב שמדובר בכיסא התענוגות האולטימטיבי. "הרבה אנשים אמרו לי את זה, אבל זה הכל בראש של המתבונן בעיצוב. אני מאוד אוהבת את השולחן הזה", היא אומרת כשחיוך זוויתי פרוש על פניה. יכול להיות אפילו שהיתה קריצה. לא שמתי לב, התבלבלתי.
היא בלונדינית, כחולת עיניים, מעריצה של קתרין דנב ומלאת אהבה ותשוקה שמתבטאים בדיבור חם, מתלהב ושופע בסגנון ים תיכוני-איטלקי-ספרדי. כמי שעבדה עם סיום לימודיה אצל המעצב הנודע ויקו מג'יסטרטי ועיצבה לחברות המובילות בעולם העיצוב כמו moroso, boffi, cappelini ועוד, אני מברר איתה איך מזהים עיצוב טוב.
"עיצוב איכותי הוא שילוב נכון של רעננות, חדשנות, ותשוקה כך שאתה כצופה מיד מבין מה זה, למשל כיסא, ושיש לזה פואטיקה. אתה יכול לזהות עיצוב מוצלח אם כשאתה מסתכל עליו אז אתה מתמלא בסקרנות ורצון לגעת בו, לנסות אותו, להבין איך הוא עובד. אנשים נוגעים בעבודות שלי, וככה קרה שבתצוגה האחרונה גנבו לי את כל הקולקציה החדשה של רוזנטל...".
ולא רק לגעת, גם לצבוט. את הקולקציה "fat-fat" היא יצרה כמחווה לנשים בגילה, שכבר אינן דוגמניות, ושהגיל ובעיקר הצלוליט נותן בהן את אותותיו. לא סתם שמן, אלא שמן-שמן, אחד כזה שמתחשק לצבט אותו. כך נוצרה סדרה שלמה של ריהוט שמנמן, צ'אבי-צ'אב שכזה.
גם הרעיון לאחת העבודות המוכרות והמזוהות איתה, עלה אחרי הלידה שעברה, כשהרגישה שהגוף שלה הוא antibodi וכך נולדה גם הספה בשם זה לחברת moroso. זו ספה מעולה כי כמו שאמרה פטרישיה, "אתה רואה אותה וחייב לגעת ולנסות להבין באמת איך זה עובד. המהנדסים במפעל אמרו לי שזה לא יעבוד. פשוט לא יעבוד. אבל אני חייכתי והתעקשתי על המשולשים התלת מימדיים, שעיצבתי בדמות פריחה מלבלבת. כי כמעצב אתה חייב להקשיב למזמין ולהתפשר עם מגבלות טכניות ואילוצי מכירה, אבל תמיד לדעת על מה לא לוותר. מה המהות של העיצוב שלך, ועליה להתעקש בכל מחיר".
בואי נעבור לבית הפרטי שלך, איזה עבודות עיצוב הוא כולל?
"הדברים שאני באמת אוהבת נמצאים בסטודיו כמקור השראה, ואצלי בבית יש בעיקר דוגמאות שנשארו מתצוגות ופרוטוטייפים מהייצור במפעל. בגלל זה כל הזמן האורחים שלי מתעצבנים ומתלוננים. בגלל שהם פרטוטייפים תמיד יש איתם בעיות, משהו שבור, משהו מתפרק. חוץ מזה יש לי גם דברים אחרים כמו מטבח של איקאה".
איקאה?
"כן, לדעתי בכל בית צריך שיהיה פריט מעוצב וייחודי אחד ועשרה פריטים פשוטים כמו מאיקאה. למה לא איקאה?".
ולסיום פטרישיה, כחלק מכתבה שתתפרסם באינטרנט, אני חייב להבין, איך זה שלמעצבת כמוך שהסבירה כל הכנס למעצבים הצעירים איך להצליח בעיצוב, אין אתר אינטרנט????
"אלברטו בוא תשמע מה הוא אומר", היא קוראת לבעלה, המעצב והשותף בסטודיו, "הבחור הזה צודק. זה באמת מחכה כבר שנים, אבל בגלל שאנחנו כל הזמן עסוקים אין לי זמן להקדיש לזה, ודברים שאני עושה אני חייבת לעשות הכי טוב ועם כל תשומת הלב האפשרית. אני באמת צריכה מישהו אחד טוב שיבנה לי את האתר. יש לך אולי מישהו?"
אני יכול לפרסם את האימייל שלך בכתבה והגולשים המעצבים הישראלים יפנו אליך.
"כן כן, תעשה את זה, ואם אני מוצאת אחד כזה, אז אני בונה את האתר בבת אחת".
עוד בוואלה!
