על סף החוויה המינית

אל מיקומה החדש בנחלת בנימין, הגיעה "עמיקמ" (וכדאי לקרוא את זה: עמיקמה) אחרי שני גלגולים קודמים, בנווה צדק וברחוב דיזנגוף. במהלך כל התהפוכות, זכתה החנות לליווי צמוד של הבעלים, השחקן עמיקם לוי.

"עמיקמ", שמציעה רהיטים ואקססוריז ישנים לבית, משבדיה, אירן, בולגריה וגרמניה, גיבשה אופי כבר בסוף שנות ה-90, וכבר אז היתה יותר מסתם בוטיק עיצוב לבית. "בזמנים של דיזנגוף, התחלתי לארגן מפגשי ערב עם אנשים שכתבו ושהיה להם מה להגיד. לאט לאט נוצרה מן עלייה לרגל לחנות. אנשים היו באים לדבר איתי על כוס קפה, סיפרו לי מה עובר עליהם, הרגשתי שאני ממש מיישם את הדרמה-טראפי שלמדתי באוניברסיטה של ניו יורק". מספר עמיקם. המציאות המתבקשת היתה שעמיקם יפתח בית קפה, אבל בדיוק אז הוא התפנה כדי להשתתף ב"שיר שלנו" בתפקיד שוקי סטאר, והחנות נסגרה למשך 10 חודשים.

"סגרתי את החנות, אבל הרצון לקיים אותה מחדש ולפתח את מה שנוצר בה, המשיך לזרום בעורקיי. אני פשוט חולה על קנייה ומכירה". מסביר עמיקם. "מבחינתי, לקנות ולמכור הם שני דברים הנמצאים על סף החוויה המינית ועדיין לא ברור לי מה יותר מחרמן אותי. אני פשוט רואה את התאווה בחפצים, את התאווה לרכוש אותם ושיהיו שלך ומהצד השני כשמישהו רוצה לקנות זה גם עושה לי את זה כי יש בזה גם אמירה שאוהבים את מה שאני בחרתי".

עם הפתיחה המחודשת בנחלה, הצטרפה לעסק שותפתו של לוי, העיתונאית מנואלה דביר, שהתחברה ל"עמיקמ" מסיבות שונות אם כי גם מעט דומות. עד לפני עשר שנים עבדה במכון ויצמן, עד שבפברואר 1998, נהרג בלבנון בנה הצעיר, יוני. דביר הפכה לפעילה פוליטית התומכת ביציאה מלבנון וייסדה מאוחר יותר את פרויקט saving children לטיפול בילדים פלסטינים. "אחרי היציאה מלבנון, נכנסתי לדיכאון. הרגשתי שכל מה שלחמתי עבורו הסתיים ונותרה בי ריקנות. בסופו של יום,הבנתי שלדבר ולמחות זה לא מספיק. יש ניכור גדול בארץ בין שכבות אוכלוסייה שונות, בין היאפים, שיש להם מזל שנולדו למשפחות עמידות ויכולים לחיות טוב לבין אנשים שעמלים קשה רק כדי לשרוד. "עמיקמ" בנחלה מחברת לדעתי בין קצוות האוכלוסייה".

דביר גילתה שהחוגגים את פתיחתה של החנות היאפית החדשה בנחלה, היו בעיקר אנשי השוק. "הם נתקלים באסתטיקה ויופי, וזה עושה להם משהו, זה משפיע עליהם", היא מסבירה את האינטגרציה. "למשל האיש פה לידינו שמוכר בדוכן שלו טלפונים סלולריים מיד שנייה או שלישית, פתאום סידר את הדוכן אחרת, האישה ממול שיש לה חנות תיקים, יום אחד באתי וראיתי שהתיקים מוצגים אחרת לראווה".

גם עיצוב "עמיקמ" משלב בין היוקרתי לפשוט. קירות החנות למשל צופו בשעווניות שנקנו בדוכן שליד. "במקום טפט שמנו שעווניות, זה מקסים בעיני", מתגאה עמיקם שיש לו במה להתגאות.

עמיקם, שהיה 6 שנים מעצב הבית של 'קסטיאל' ולמד 4 שנים עיצוב תאורה אצל מרטין אור, מציע למכירה בחנות ריהוט גרמני בסגנון ארט-דקו, ורהיטים משבדיה. לצד אלו נמכרים פריטים מהאוסף הפרטי שלו, שנרכשו תוך כדי מסעותיו בחו"ל, במסגרת תפקדיו כמדריך טיולים: אהילים אירניים מקסימים נרכשים בתיווך בחור טורקי שפגש באחד המסעות, ואת השטיחים והאריגים בחנות מייצרות אורגות טורקיות אותן פגש במסגרת אחד הטיולים שהדריך. "השילוב בין אירן לשבדיה הוא מקסים בעיני", הוא מסביר.

בנוסף לחנות, מתפקדת עמיקמ גם כבית קפה מינימלי לאלו שרוצים לעשות אתנחתא קטנה או לפטפט קצת עם עמיקם, שתמיד יש לו דברים טובים להגיד. ואם זה לא מספיק, אז ב"עמיקמ" גם סוגרים את המקום עבור אירועים פרטיים שבהם מבטיחים מנואלה ועמיקם להגשים כל חלום שיש ללקוח. "החשיבה שלי היא תיאטרלית", מסביר עמיקם, "כל מה שהלקוח רוצה שיקרה באירוע שלו, אני מתרגם לשפת התיאטרון ויוצאים לנו אירועים מדליקים. למשל, מישהי שמעולם לא התחתנה רצתה לקבל את אורחיה בשמלת כלה. הלכנו יחד לבחור שמלה וגם הבאנו עוגת כלולות וככה היא קיבלה את האורחים שלה".

לקראת היציאה מהחנות נותר לי רק לברר למה עמיקמ ולא עמיקם. עמיקמ, מסתבר, היא הצד הנשי של עמיקם, זה שמבין נשים וקצת פמיניסטי.

מחירים: החל מ-40 ש' לעיטור דקורטיבי לקיר, בעבודת יד אוזבקית ועד 4,400 ש' עבור מכתבייה שבדית משנות ה-50.

"עמיקמ?", רח' רמב"ם 8, נחלת בנימין, ת"א. טל: 03-5162551.