פלאביו אלבנסה (Flavio Albanese), אדריכל ואיש הגות, לא סיים לימודי אדריכלות מעולם. הוא בעל סטודיו אסה (ASA), לאדריכלות ועיצוב, העוסק באדריכלות תעשייתית, שחזור בניינים היסטוריים, גלריות לאמנות, תכנון יאכטות פאר ועוד, ומעכשיו גם עורכו החדש של 'דומוס', מגזין האדריכלות האיטלקי הוותיק.
אלבנסה הוא איש עכשווי בעל ראייה חודרת לסביבה ולחברה, ובו זמנית גם איש רנסנס בעל ידע עצום ועושר תרבותי. הוא מעורב בהתרחשויות האמנותיות כיוצר וכאספן, נדיב ואוהב חיים.
לסטודיו אסה שלושה מרכזים באיטליה - במילאנו, בויצ'נזה ובפלרמו.
את הכשרתו כאדריכל החל בהיותו בן 14, עת שירת במשרד אדריכלים מפורסם כמגיש קפה ומבצע עבודות משרד מזדמנות. כישוריו יוצאי הדופן הביאו אותו לכך, שכבר בגיל 19 פתח משרד קטן משלו. "הזמן עשה אותי", אומר אלבנסה, וממשיך לספר לי על הסקרנות האין סופית שלו, על הרצון לחולל שינוי ולא להשלים עם התנאים הקשים שחווה בילדותו, ועל הצורך להשתמש בחוויית הקושי, כדי ליצור עולם חדש, עבורו ועבור משפחתו.
הצלחתו המהירה איפשרה לו לממן את לימודיהם של שבעת אחיו. גם היום, כשכולם כבר עצמאיים ועומדים בזכות עצמם, רואה אלבנסה את עושרו כרכוש משפחתי, וביתו נקרא בפיו "הבית שלנו". "לאיזה מששת הבתים אתה קורא "הבית", שאלתי, "כולם הם הבית", ענה, וכשהתעקשתי, השיב, "אם צריך לבחור, אז ה'בית' הוא זה שבו נמצאים הספרים שלי". כלומר, ביתו שבויצ'נזה, שבו יש לו ספריה בת 30,000 ספרים.
אירועי אלבנסה
אלבנסה, חובב הבישול, אוהב לבשל יחד עם אורחיו. בכל אחד מהבתים שלו מככב מטבח תעשייתי גדול, וכך גם בספינת הדייג האדומה שאורכה 25 מטרים, העוגנת ליד בית הנופש החלומי שלו באי פנטלריה שבסיציליה.
מרכז אלבנסה במילאנו כולל את דירתו הפרטית ואת הסטודיו שלו. המרכז נמצא ברחוב ונטורה בבניין משוחזר, מרשים ומעניין, שהיה בראשיתו בית חרושת לקפה, ומשקף קונספט, התופס תאוצה בשנים האחרונות, של מגורים, מקום עבודה ויצירה באותו מבנה. הגודל ואופן חלוקת החללים, מאפשרים אינטימיות ופרטיות תוך נגישות מהירה ונוחה למרחב העבודה ולצוות.
לאורך רחבת הכניסה ציור קיר באורך כ-25 מטרים, המתאר גרפיקה של מקצב מוזיקה אלקטרונית, ורומז לקצב שמתרחש בתוך הבניין, ולאנרגיה של אלבנסה ושל קבוצת האנשים יוצאי הדופן, היוצרים תחת שרביטו.
בקומת הקרקע יש חלל ענק, המשמש לאירועים, תערוכות, מיצגים של אמנות עכשווית וגם למסיבות ונשפים הידועים כ"אירועי אלבנסה", שההשתתפות בהם היא משאת נפש של החוג הנוצץ באיטליה. מעלית תעשייתית מובילה לקומה הראשונה, ומכניסה את הבאים היישר אל תוך הסטודיו, שהוא חלל פתוח של כ-400 מ"ר, הנחלק לארבעה אזורים שונים. הראשון הוא איזור העבודה של האדריכלים, והשני הוא חלל ענק, המאכלס יצירות אמנות, כמו שלט חוצות המורכב מנורות ניאון מוארות של אמן איטלקי ועבודות נוספות. בחלל זה נערכת הצגת הפרויקטים של המשרד, וכן אירועים מסוגים שונים. באזור השלישי מצויים המשרד האישי של אלבנסה וחדר ישיבות מצומצם. האזור הרביעי הוא המטבח התעשייתי המרשים, שבו האדריכלים העובדים במשרד מכינים ואוכלים יחד סביב שולחן גדול את ארוחת הפסטה היומית שלהם.
פרובוקטיביות בקומת המגורים
קומת המגורים של אלבנסה מחוברת אל הסטודיו במדרגות, המובילות למטה. ראשית מגיעים אל קומת חדר השינה ולאחר מכן ממשיכים לחלל האירוח הפרטי והגלריה לאמנות. דלת זכוכית נעולה, הנפתחת רק למוזמנים, מפרידה בין האזור הפרטי לציבורי. על רקע צילום פרובוקטיבי, הממוקם על הקיר המרכזי, בולטים פרטי ריהוט משנות החמישים והשישים. הצילום הענק מכין את המבקרים למפגש עם יתר יצירות האמנות, ביניהן צילומי עירום של הבימאי האיטלקי הנודע פייר פאולו פאזוליני, ולצידם עבודות אמנות נוספות בנות זמננו.
כעורכו החדש של 'דומוס', אלבנסה רוצה לגעת בעניינים המתרחשים בעולמנו, כגון הפער הגדל והמדאיג בין העולם הערבי והמערבי; הוא רוצה לתת ביטוי לחלק החברתי שבאדריכלות במקומות כמו בומבי, קראקס וקהיר. כמי שבמהלך חייו למד גם פילוסופיה לצד עיסוקיו באדריכלות, הוא מצהיר, שאין הוא מתכוון לעורר מהפכות, אלא לקדם את 'דומוס' תוך כדי התפתחות.
אלבנסה שופע אנרגיה. "אני לעולם לא עייף" ענה לשאלתי: איך יהיה לך את הכח לעשות כל כך הרבה דברים בו זמנית? "אני לא מכיר את המושג עייפות. פרויקטים חדשים הם עבורי אתגר, שממלא אותי ביותר אנרגיה".