אקווליגיות ומנתור

כשאילן בר חוזר לביתו אחרי שעסק בתכנון וביצוע גינות כל היום, הוא מיד יוצא לעבוד קצת בגינתו הפרטית. "הוא אוהב להיות בגן", מספרים במשפחתו, "שוכב בערסל, אבל אחרי חצי דקה קופץ ממנו כדי להוציא איזה עשב, או להזיז ענף שמפריע לשדה הראייה". מדובר כאן באהבה אמיתית של "משוגע לדבר", שגינות בשבילו הן עבודה וגם תענוג גדול. על כך מעידה הגינה הפרטית בכרכור, המשתרעת על שטח של כחצי דונם בסך הכל, ובתוכה שוכנים ביתו ומשרדו, כך שהמקום משמש גם כגן הדגמה ללקוחותיו.

בר, בעליה של חברת "גינות אילן", העוסקת בתכנון וביצוע גינות פרטיות, למד "תרבות הגינון" בגנים הבוטניים (קיו-גרדנס) באנגליה, וסייר ולמד רבות במדינות נוספות. השפעות אלה מתבטאות עתה ב"פינות" וב"חדרים" הרבים שבגינתו. למרות השטח הקטן, מאפשר הגן לצאת למסע בין חדריו, שלכל אחד מהם אופי ומאפיינים שונים, אך כולם משתלבים ומתחברים לגינה נעימה אחת. בכל פינה ואזור ניתן להתעכב ולתת לחושים לעבוד – להתבונן, להריח, לשמוע, לטעום ולגעת.

בגינה ישנם כ-300 מיני צמחים - בערך פי 4 לעומת גינה "רגילה"; שנאספו והתווספו לכאן במשך השנים. בכניסה אל השטח ניצב שער עץ קטן; מצל מלמעלה עץ רימון, שעליו מטפסים בוגנוויליאה ויסמין. אחרי השער - קשת מתכת, ועליה אלמון הודי, המצל על השביל והחניה, ומטפסים ריחניים אחרים. בצד שביל העץ מתגלה רחבת ישיבה בריצוף דק גם היא, שבינה לבין השביל מפריד אזור מחופה חלוקי נחל משולב בצמחי תבלין ושיחי קפה ובננה, וגם פרחי עונה מעטים, המוסיפים נקודות צבע חזקות. חלוקי הנחל יוצרים תחושת זרימה סביב הרחבה, ולהם גם תפקיד ממשי בהוצאה ובניקוז מי הגשמים מהמגרש.

מצדה השני של הרחבה, אליה יוצאים ממטבח הבית ופינת האוכל, נמצא "גן המטבח", הכולל שלוש ערוגות מוגבהות בנויות מלוחות עץ, שבתוכן ירקות העונה: כרובית וכרוב, מנגולד, חסות שונות, ופטרוזיליה בחורף; ובקיץ גדלים שם, בין השאר, עגבניות, מלפפונים ופלפל חריף. מאחורי עץ ההדר הגדול נמצא שם, מוסתר, מכל למחזור הפסולת האורגנית של המטבח והגן, ההופכת בתוכו לקומפוסט מצוין לדישון.

בגן זה לא נעשה כל שימוש בדישונים כימיים, כמו גם בריסוסים, כך שמדובר בירקות וצמחי תבלין אורגניים. בר מסביר זאת בעיקרון, וגם בזכות היותה הגינה מאוזנת, כך שהחרקים ומרכיבי המים הרבים "עושים את העבודה", ואין צורך בהתערבות כימית. בצדו של שביל הכניסה יש בריכת נוי חשופה לשמש, שבאביב מלאה בפריחת נימפיאות וצמחי מים אחרים.

סביב הבריכה מושך את העין "גן פרפרים": גן בסגנון ה"גובל האנגלי", השואב ממסורת הגינון הבריטית. בחלקה קטנה זו ישנה ערבובייה צבעונית של שיחים ועשבוניים פורחים רב-שנתיים ברובם, שנשתלו בצפיפות בשלל צבעים, גבהים, ומרקמים, גדלים באופן חופשי ומתערבבים זה בזה, ומושכים אליהם פרפרים, ציפורים וחרקים, ומכאן - "גינת הפרפרים". באביב ובקיץ יפרחו שם אירוסים, אוזן ארי, תגית, מיסיקנתוס, ורבנה ארגנטינאית, לובליה, לקסיפלורה, בנות חן, קניפופיה והמרוקליס, וזה עוד לא הכל.

שביל הדק מסתיים במקביל לכניסה הראשית לבית, וממנו יוצא שביל אבן, שהמשכו של אזור ה"גובל האנגלי" מקיף אותו. בסיומו נשפך השביל למדשאה מישורית, התופסת את מרבית השטח האחורי, כשסביבה ולתוכה חודרים אזורים ולגונות מגוננות, כל אחד בעלת אופי משלו.

בצד המזרחי של המגרש נמצא אלמנט מים בהשראה יפאנית - נביעה מאבן גיר נקייה, וסביבה זקן נחש יפאני. אחריו - משטח ישיבה מוצל, חבוי תחת לעצי שסק ותיקים, שם במיוחד אוהב בר לשבת. סביבו צמחיית צל טרופית: שרכים שונים, פוקסיות צבעוניות, דקלים ובגוניות. מסביב הרחבה מסודרים גזעי עצים, שביניהם שתולים שיחים ושרכים, המפרידים בין הדשא לבין הפינה. בהמשך מתגלה בפינה שבצל עץ דקל עוד בריכת נוי קטנה, שלתוכה נשפך מפלון, המוסיף צליל לקולות הגינה המגוונים.

לגונת צמחייה, החודרת לתוך המדשאה, יוצרת אשליה של מרחב רב בחלל הקטן יחסית. במרכזה עץ רימון גדול. כשבר נשאל מהו הצמח האהוב עליו בגינה הוא מציין את הרימון הזה בראש הרשימה – בזכות מימדיו הגדולים ומופעו היפה, המשתנה באופן דרמטי בכל עונה: לבלוב, פריחה, פרי ושלכת. תחתיו אירוסים, אמריליס, סיגלית אפריקאית, ננדינה גדולה ועוד. בשולי הדשא שתולים באזור זה עצי פרי: הדרים, פג'ויות, וכמובן - עוד אלמנט מים קטן, הפעם, בעל קווים נקיים ומודרניים, וסביבו פרחי בצל ופקעת ושיחים ירוקי עד.

המשרד שבפינת המגרש צבוע בכתום עז, וגפנים מטפסות עליו, ויוצרות סוכה על גגו. רחבת אבן ג'מעין, היוצאת ממנו, עטופה בפריחות משתנות; בעת ביקורנו פרחו שם אקווליגיות, מנתור, לוע הארי, לובליות ואמנון ותמר. גם את הבית מקיפה צמחייה מגוונת, ברובה צמחי צל, שיחים ועצים; רבים מהם בעלי פריחות כחולות ולבנות, המועדפות על הבעלים, ביניהם בגוניה "פרפל" (שפורחת בסתיו בכחול עמוק), פטריאה, לגרסטרמיה, ברונפלסיאה, פפאיה, פלומריה, וגם המנגו מוסיף צבע.

רוב הפריחות כאן מקורן בצמחי בצל ופקעת, בשיחים רב-שנתיים ובחד-שנתיים, המתחדשים בעצמם מדי שנה, ורק פה ושם ישנה תוספות של עונתיים חדשים. אך בכל עונה נמצא בגינה פריחה וצבעוניות, בגלים ושיאים אחרים. "תמיד יש כמה מוקדי עניין בגינה", אומר בר, "לבלוב, פריחה, או שלכת – בהתאם לעונה ולפינה".

לא תמיד נראתה הגינה כך. לפני כ-14 שנה הוקדש חלק גדול יותר למדשאה, שהלך והצטמצם לטובת הצמחייה. "הגינה הזאת התפתחה לאיטה, באופן טבעי ואורגני. חלקים ממנה תוכננו מראש, וחלקים אחרים התפתחו בגלל צמח מסוים שרציתי, או בגלל צרכים של בני המשפחה. גם היום היא ממשיכה להשתנות, להתבגר ולהתפתח", אומר בר.

"אני אוהב גם גינות "אינסטנט", הנראות מצוין מיד לאחר הקמתן. גינתי הפרטית היא גינה שמשתנה כל העת, מתבגרת ומקבלת עם הזמן אופי משלה, חידושים ועניין נוסף". ואל תטעו, הגינה הזאת דורשת הרבה תשומת לב ועבודה. בר מקדיש לה זמן מדי יום כמה דקות, ועושה טיפול מקיף אחת לתקופה.

"זאת לא גינה של אופנות", הוא אומר. "יש כאן רמיזות והשפעות מהמון מקומות וסגנונות, כאשר הכוונה היא, שלכל אחד יהיה מקום והכול ישתלב יחדיו".

"אני אוהב אלמנטים של מים בגינה, לכן אני מוסיף כל פעם עוד אחד, בעל אופי ופונקציה שונים מאלה שכבר כאן. שנית, לצד כל אלמנט של מים נשתלת גם צמחייה המתאימה לו באופייה. למי שזה אינו תחביבו, לא הייתי ממליץ על ריבוי כזה של מים בגינה אחת".