אותו-טו

לכל הסטודנטים הצעירים לעיצוב ואדריכלות או סתם כאלה ש"חולמים על" אבל מעולם לא שרטטו קו, כדאי לנפץ את האשליות כשהן עוד קטנות - אין הרבה כבוד במקצוע של האדריכלות. למעשה מלבד העובדה שאדריכלות וזנות הן שני המקצועות העתיקים בעולם, יש עוד כמה קווי דמיון. כמו למשל התשלום או הכבוד. בשני המקצועות מתייחסים אליך כמו אל זבל שנותן, בחצי מחיר, ועוד אומר תודה שזיינו אותו הפעם עם קונדום. כי הבעיה העיקרית במקצוע שלנו (האדריכלות כמובן, לא הזנות) זה שאין כבוד. ובשביל כבוד צריך לעבוד (ולא בכביש).

אחד שעובד בכיוון הוא גיורא אוריין ששם לו למטרה לרומם את המקצוע, והשיק השבוע בהוצאתו הפרטית, ספר חדש המסכם את מפעלו "אות העיצוב". אות העיצוב מוענק מידי שנה (זו השנה השלישית) ע"י 20 חברי עמותת האות, שהיא מוסד ללא מטרות רווח, למעצבים ואדריכלים שהפרויקטים שתכננו היו מצוינים בתחומם (מבני ציבור, בתים פרטיים, עיצוב מוצר וכו'). וזאת בהחלט התחלה טובה בכיוון של בניית הכבוד. פרסי אדריכלות דומים הפכו בעולם ליוקרתיים ביותר, כמו פרסי RIBA בבריטניה, או פרסי ה- AIA בארה"ב. בארץ מוענקים מספר פרסים ע"י עמותת האדריכלים ופרסים ממשלתיים ע"ש זאב רכטר, אילון (בחולון), רוקח וקרוון (בת"א), אבל אלו פרסים המוענקים לבודדים ונדמה שאין אף פרס שמנסה להקיף את כל תחומי האדריכלות והעיצוב (כולל המוצר) כפי שמתיימר "אות העיצוב".

האות מנסה להיות התשובה לפרס האקדמיה לקולנוע ("אופיר"), פרס התיאטרון הישראלי או פרס האקדמיה לטלוויזיה. אלא שבניגוד לאמנויות האחרות שמעניקות פרס אחד בשנה בטקס מכובד ומתוקשר מאוד, אף אחד בציבור לא שמע מימיו על כל הפרסים הקטנים הללו שמוענקים באדריכלות. וזאת בין השאר בגלל כל המחלוקות והריבים בין בעלי האגו האדריכלים והמעצבים. איך יכול להיות שבמדינה כל כך קטנה יש כל כך הרבה ארגונים, איגודים, לשכות, עמותות והתארגנויות רשמיות שמייצגות את ציבור המתכננים?

מכאן מתחילות הצרות. אם היה גוף אחד חזק כמו לשכת עורכי הדין, התאחדות התעשיינים או ארגון הקבלנים, מי היה בכלל מעיז להתייחס אלינו כמו אל זונות? אז לא רק סתם "קליינטים", אלא גם שרים, חברי כנסת וכרישים אחרים שידועים באהבתם לזונות היו נותנים לנו לא רק כבוד, אלא גם מעמד חוקי וכמובן גם כסף. צריך למסד את הזנות, אבל עם פילוג שכזה לא רק שאין כבוד, אלא מי בכלל יסכים לקבל את יוזמת "אות העיצוב"?

חבל, כי האות הוא הדבר הנכון שצריך לעשות, ומבט בעבודות שנבחרו לקבל את האותות מוכיח שיש מגוון רחב של עבודות ראויות לפרס שבוצעו בשנים האחרונות בארץ. אז אולי הבעיה עם האות היא שמי שעומד בראשו הוא גיורא אוריין הנמרץ ולא איזו "אקדמיה" או ארגון רשמי אחר, אבל עד שאלו יסכימו להתאחד אנחנו יכולים להסתפק בספר. תאמינו לי יש הרבה זמן לקרוא עד שזה אולי יקרה.

'אות העיצוב 2/// עיצוב עם משמעות'. כריכה קשה, 131 עמ'. 89 ש'. ההכנסות מהספר מועברות ישירות מהמפיץ ומהחנויות לארגון "אות העיצוב".