אבק משנת תרפפ"ו

את חפירה ממלחמת העולם השנייה, מצלמות ישנות, שעונים מפעם שנמתחים על קפיץ, מאווררים משנת תרפפ"ו, כלי רפואה שאין להם יותר שימוש, גרמופונים, מציתים, כלי מטבח עתיקים, מכונות כתיבה, טלסקופים ועוד המון כלים ואביזרים ישנים ומוזרים דחוסים אחד על השני, בחנות קטנה ומאובקת בתוככי שוק הפשפשים. לחנות קוראים 'פלשתינה', שם שמעיד על הסלקציה שמעביר את החפצים אמוץ יעקבי, הבעלים. "כל הדברים שיש לי כאן הם מתקופת פלשתינה" הוא מסביר "אין כאן שום דבר שיוצר אחרי שנת 1948".

החנות קיימת בשוק משנת 91, לפני כן, ניסה יעקבי את מזלו ברח' בוגרשוב בת"א. "שנתיים הייתה לי החנות בבוגרשוב", הוא מספר, "זה היה כשלון. היו ימים שאיש לא נכנס אלי. לעומת שוק הפשפשים, במרכז ת"א, הלקוחות הגיעו במיוחד אלי. המשוגעים לדבר שהכירו את החנות היו באים. בשוק, לעומת זאת, אנשים באים ומשוטטים בכל החנויות, כך שהיום העסק שלי טוב, נושם ובועט".

את החפצים משיג יעקבי בעיקר מאנשים פרטיים שבאים להציג בפניו את הפריטים שהותירו הוריהם לאחר מותם. "רק היום הגיע אלי מישהו, לא צעיר בפני עצמו, שהציע לי לקנות ממנו את אוסף המצתים והשעונים של אבא שלו". הוא מדגים. התמחור, נעשה על ידי הלקוח. אם יעקבי משתכנע, הוא קונה, אם לא, הוא מפנה את המוכר לנסות ולמכור את הסחורה שלו בחנות אחרת.

יעקבי, למד אמנות במדרשה לאמנות ברמת השרון, חלם תמיד שבפנסיה יקים חנות המציגה את אוסף העתיקות הרחב שלו. "איסוף עתיקות הוא תחביב ישן שלי, כשסיימתי את לימודיי במדרשה, החלטתי להקדים את הפנסיה ולפתח את החנות". בזכות הידע שרכש בתחום האמנות, הוא מרשה לעצמו לשפץ חלק מהדברים המגיעים אליו. ההחלטה אם לשפץ חפץ כלשהו או להשאיר אותו כמו שהוא, נובעת בעיקר משיקולי תמחור. "אם אני עובד על חפץ מסוים, כל שעת שיפוץ, מייקרת את מחירו הסופי. כך שלפעמים אני מעדיף לא להבריק ולתקן. חוץ מזה, ישנם פריטים שאם עובדים עליהם, הם מאבדים מהאותנטיות שלהם, גם זה נלקח בחשבון. אבל אם אני מחליט שלא לשפץ, אז אחר כך, גם אם הלקוח ירצה, אני לא משפץ. הדברים מוצגים בחנות בצורתם הסופית מבחינתי". מצהיר יעקבי.

קהל הלקוחות מורכב משלושה סוגים: אספנים, בעלי מקצוע (כמו רופאים, אנשי צבא או צלמים שרוצים לתלות במקום עבודתם משהו מפעם הקשור לתחום עיסוקם) ולקוחות המחפשים לקשט את חדר העבודה, המטבח או הסלון שלהם בפריט ייחודי. יעקבי מצהיר שכמעט כל הדברים בחנות פעילים ושזה לא רק לקישוט. ועל השאלה "מה הפריט הכי מוזר שיש בחנות", הוא עונה, "אני חושב שזה העין מזכוכית שמישהו מכר לי לא מזמן".

טווח מחירים: מ-5 ש' עבור עיטור מנחושת ועד 6,000 ש' עבור כרונומטר של אנייה.

פלשתינה (א"י), עולי ציון 8, שוק הפשפשים, יפו. טל' 03-6812581. שעות פתיחה: 09:30-16:30