שכונה 31 בקיסריה, שמוקמת בימים אלו, הומה וילות ססגוניות. בחלק מהן כבר הושלמה הבנייה, אחרות בתהליכי גמר שונים, וביניהן מגרשים ריקים, שממתינים לבוא הדחפורים.
למתבונן מבחוץ נראה המקום כפארק לאדריכלות, שהוא גם בבואה לאוכלוסיה המתגוררת כאן: היצע תכנוני, שכולל ערב רב של סגנונות; היפר-מודרניסטי, סמי-קלאסי ואקלקטי, ורק מקומו של הסגנון הכפרי המוכר נפקד.
בתוך המגוון הזה בולט בית אחד בצורתו הלא שגרתית. הוא לבן, צורתו תיבה, וקירותיו - אחד אלכסוני והשאר ישרים - מקיימים ביניהם איזון מורכב. הקירות סוגרים ומגוננים על הבית, למעט החזית הצפון-מערבית, הפתוחה אל מגרש הגולף המוריק של קיסריה, הים הכחול, גן שעשועים ציבורי ובריזות משכרות.
עבור האדריכל צביקה דונסקי מ"דונסקי אדריכלים ומעצבים בע"מ" הייתה החזית הפתוחה מרכיב דומיננטי בעת גיבוש הרעיון התכנוני לבית. הוא תרגם את המבט, הזורם ללא הפרעה כלפי הנוף, למערך של שקיפויות והיבטים מורכבים. הדפנות האחרות של הבית סגורות יותר, ומאופיינות בפתחים קטנים וחריצים חתוכים בבטון כמו בקרטון. זאת מתוך ידיעה שבעתיד ייבנו בסמוך בתים, שעלולים לפגום בפרטיות הדיירים, וגם על בסיס תפיסה עיצובית, שדונסקי מפתח וחוקר כבר שנים רבות.
"בפרוגרמה התכנונית היו כמה הנחיות עיקריות", אומר דונסקי, "חיבור הדוק של המטבח, פינת האוכל והסלון אל הבריכה, עם שליטה על הכניסה לבית. יצירת גישה לכלי רכב ולהולכי רגל מאותו הצד אליו נפתח הבית.
הסלון, המטבח ופינת האוכל פונים לחזית, שבה הבריכה והגינה הקדמית. יחידת ההורים, שלה מוקצית כל הקומה העליונה, פונה אף היא לחזית. בניגוד לכל אלה, שלוש יחידות הילדים הן עצמאיות, מנותקות משטחי הציבור, פונות לחזית מנוגדת, וזוכות לפרטיות ולגינות עצמאיות אחוריות.
"ואדי" ירוק של בולדרים ושיחים (קרת גינון) מבדיל בין שביל הגישה לבית, לבין שטח הגינה והבריכה שבחזית. השביל, המוביל משער הכניסה עד לבית, בנוי מדק עץ בצורת "זיג זג" של אבני דריכה, ומהווה מעין מסלול טיול, שכן אמנם רואים את דלת הכניסה, אך לא מגיעים אליה בקו ישר.
הכניסה לבית דרמטית ומקורית: מעל רחבת הכניסה משולב אלמנט, העשוי פלדה בחיפוי אלומיניום, המשמש לקרוי והצללה. הוא תלוי מהקיר המשופע של החזית הקדמית, ומהווה שער מודרני. צמד עמודים עגולים משלימים את התמונה, ולצדם פרגולה מפלדה כהה, המגדירה מרחב קדמי מוצל של הסלון.
דלת הכניסה עצמה עשויה פרופיל בלגי בזיגוג שקוף, המאפשר לחוץ להיכנס בקלות פנימה, עם הרבה אור ואוויר (מסגרות אומן: 100+).
ברחבת הכניסה הפנימית שוררת אינטימיות רבה יותר, והיא מזמינה את הקרואים לסלון ולפינת האוכל, הנפתחים ממנה, ומצויים בחלל דו-קומתי, שגובהו 6.30 מ'. זהו מתחם האירוח, שגודלו כ-70 מ"ר, והוא גולת הכותרת של הבית.
החזית הקדמית כולה חלון ענק, שגובהו מעל חמישה מטרים, והוא כולל תריס ווילונות חשמליים, המשמשים חלק ממכלול התכנון חוסך האנרגיה של הבית (אלומיניום: "קסטן", וילונות: "גלומר").
מצד אחד הוא פתוח לבריכה, ומצדו השני הוא תחום בקיר פיסולי, שמסתיר את הפונקציות האחרות של הבית. הכניסה למתחם הילדים וגרמי מדרגות לקומה העליונה ולמרתף אינם נראים בעדו, למעט "רמזים" אדריכליים על הקיר בצורת חרירי הצצה בגדלים שונים, המהווים גם תחליף לתמונות. המשקוף העליון של כולם בגובה זהה, והתחתון משתנה, באופן שיוצר משחק צורני. צבעו של הקיר, כתום-אדום לוהט, מעניק לו נוכחות מרכזית, ומהווה ניגוד בולט לגוון הלבן-שבור של הקירות, לריצוף הכמעט לבן ("אלוני"), לדלתות הלבנות עם חירוץ אלומיניום עדין, לספת העור הלבנה והגדולה שבסלון, ולקומפוזיציית הצבע המינימלית
באופן כללי, שמורכבת מלבן, שחור, ואותו כתום-אש, בהשראת יצירתו של האמן פיט מונדריאן.
מרכז נוסף של הבית הוא המטבח. צורתו כצורת האות U, בלבו אי ענק בגודלו ומכל פינה בו נשמר קשר עין עם הסלון, לצד גישה ישירה לשטחי האירוח בחוץ. גוון וונגה עם נגיעות אדומות תורמים קלילות למראהו השחור והכבד. חלונות צרים וארוכים קרועים בקירות, לטובת הצצה לרחוב. גישה מיידית ונסתרת מחברת אל מרחב שירות צמוד ומרווח, ובו אזור כביסה וחניה לטרקטורון, לאופנוע ולמכונית, שמגיעים דרך שביל עשוי אדני רכבת, המופרדים זה מזה בצמחייה.
במטבח, כמו בשאר חלקי הבית, התאורה פרקטית ("קאזה בלה"), שקועה בתקרה ומשולבת בתאורת אווירה בצורת נברשת בעלת שלוש גבעות, התלויה מעל האי. מערכת בית חכם ("לוטרון") מאפשרת שליטה אבסולוטית על יצירת אופי התאורה המבוקש בכל עת, כמו גם על מערכת המיזוג המתקדמת.
שלושת ילדיהם בני העשרה של בעלי הבית זוכים לסוויטות פרטיות בחלקה האחורי של קומת הקרקע. שלוש ממלכות נפרדות לגמרי, שבכל אחת מהן מיטה זוגית, מסך LCD דק, חדר רחצה מאובזר בכל הנדרש, פינת עבודה ואפשרות לכניסה ויציאה פרטיים מכיוון המרפסת האחורית.
מופרדים בעזרת קירות זכוכית אטומים. מתחם השינה עצמו, שמכיל מיטה בלבד, מרווח וכולל תצפית לסלון דרך חלונות, ויציאה למרפסת צמודה, שהיא המתחם האחרון בסוויטת ההורים. מרפסת גג זו סגורה כמעט מכל צדדיה, למעט פתח גדול לכיוון הנוף. כך מושגת פרטיות, וגם ניתן לראות את כל מסלול התנועה שעובר מי שמגיע הביתה. בריכת ספא הופכת את השהות במתחם למפנק במיוחד.
מרתף הבית, הצעיר ברוחו, מכיל פינוקים נוספים. כאן יש שולחן ביליארד, חדר הקרנה (אודיו וידאו: "ארט מיוזיק") ובר משקאות לאירוח. בבריכה החיצונית היפהפייה, שהיא פינוק בפני עצמו, יש אלמנט אדריכלי מפתיע: קיר ובו מראת ענק, שבלילה מעניקה תחושה שהבריכה מוכפלת, משקפת את הבית כולו, ויוצרת מעגל התייחסות חדש.
דונסקי מגדיר את התהליך העבודה עם בעלי הבית כהרמוניה משולבת ברב-שיח פעיל. תוצאה - בית, שיוצר תחושה של חיים דינמיים סביב שלל הפונקציות היומיומיות והנהנתניות שבין כתליו.