שתיים במחיר אחד

תכנון נכון של בית עשוי ללמד רבות על מנהגי דייריו, בעיקר כשמדובר בדירה עירונית בעלת שטח נתון. את חלקי הבית החשובים לדיירים ניתן לזהות בנקל - הם זוכים לנוף היפה ביותר ולחלל רחב. בחדרים האחרים השטח קטן יותר והנוף פונה לשכנים.

בדירה, בת ה-160 מ"ר, שתכננו 'החדר אדריכלים' ברמת אביב, ה"אפליה" ברורה. שני החללים הבולטים בחשיבותם הם אזור האירוח וחדר השינה הזוגי. לחדרי הבית האחרים הוענק עיצוב שימושי בלבד. חדר השינה הזוגי הוא, למעשה, סוויטה, הכוללת גם חדר רחצה רחב מימדים, מרפסת נעימה מחופה דק מעץ וחדר ארונות, הנמשך לכל אורכו של החדר כמסלול בתצוגת אופנה. חלל האירוח, הכולל סלון ופינת אוכל מרווחת, פונה למרפסת, ומותאם לקבלות הפנים ולמסיבות, שבני הזוג נוהגים לערוך.

הדירה מאחדת, למעשה, את שטחן של שתי דירות ומתפרשת על פני חצי קומה. בשני קצוות הדירה הוקצו בתוכנית שני אזורים מרווחים יותר, האחד לסוויטת ההורים והשני ליחידת האירוח. את שני קצוות הדירה מחבר מסדרון, שלאורכו מוקמו מטבח קטן, חדרי לינה לאורחים, חדר טלוויזיה וממ"ד, המשמש כחדר כביסה ושירותים. תוכניתו המקורית של הקבלן שונתה, מספר חדרים הועתקו ממקומם, והועברו לאורך צירו החיצוני של הבניין, כך שבכל החדרים יהיה חלון. בשתי החזיתות הפתוחות לנוף (שהיו מיועדות במקור לסלון של כל אחת מהדירות שחוברו) זכו, כמובן, אזור האירוח וחדר השינה. הסלון פונה אל הים, ואילו חדר השינה פתוח לנוף אורבני תל אביבי טבול בירוק של פארק הירקון הסמוך.

עבודתם של אדריכלי "החדר" לא תמה בתכנון חלוקת החלל החדשה. הם תכננו את עיצוב הפנים, עיצבו כמה מהרהיטים ולבסוף בחרו גם את עבודות האמנות, שייתלו על הקירות. החירות היצירתית נבעה לא מעט בזכות אופיים הנוח של בעלי הבית, זוג אנגלי ששהה בחו"ל בזמן הבנייה, וסמך על כישוריהם וטעמם הטוב של האדריכלים. "החופש העיצובי שניתן לנו היה רב", מספר האדריכל ברד פינצ'וק מ"החדר", "בעלי הדירה לא אמרו 'הנה הכסף - תתקשרו עוד שנתיים כשהדירה מוכנה', כמובן. הראנו להם תוכניות לאישור, ובשלב מאוחר יותר הצענו רהיטים ועבודות אמנות, שחשבנו שיתאימו לבחירתם". כך, צעד אחר צעד ומביקור לביקור, קרם הפרויקט עור וגידים.

האמון והיד החופשית שהעניקו בני הזוג לאדריכלים, בנוסף לעובדה שרוב הזמן הם שהו מעבר לים, אפשרו לאדריכלים לבצע רעיונות, שבחלקם אינם מקובלים בארץ, כגון: הפרקט הכהה, עשוי אלון מעושן, שמחפה את רצפת הבית, גולש גם למרפסות ולחדרי האמבטיה, למרות שבארץ מקובל להשתמש בחדרי רחצה באבן או בקרמיקה. "אפילו בני הזוג שמעו מחברים, שבארץ מרצפים חדרי אמבט רק באבן", מספר פינצ'וק, "זה לא שאבן רגילה נטולת בעיות. אבן 'חלילה' למשל היא בעייתית - היא סופגת, לעומתה הפרקט בחדרי הרחצה הותאם ללחות ולמים, וגם נצבע בצביעה מקצועית להגנה".

בניגוד ליוקרה שמשדר העץ, הקירות בחדרי האמבט חופו בקרמיקה לבנה פשוטה למראה. "זה שילוב מעניין של חומר לוקסוס עם חומר פשוט יחסית", מבאר פינצ'וק את השילוב. חלוקת החלל נעשתה אף היא, שלא כמקובל במקומותינו: במקום לסגור חלונות, כדי לקבל יותר קירות, השתמשו אדריכלי החדר במקצב הקבוע של החלונות המקוריים. כל החלונות נוצלו, כך שכל חלל זכה לחלון משלו, מלבד חדר השירותים של האורחים. השמירה על הפתחים תרמה להשגת האווריריות והתאורה הטבעית החשובים כל כך לזוג האנגלי, שביקש ליהנות ממקסימום נוף ואקלים.

על אף ההשקעה בבחירת חומרים, ריהוט ואמנות, המראה הכללי משרה תחושת צניעות ופשטות. ניכרת העדפה ברורה של אסתטיקה על פני טכנולוגיה. כך, למשל, מערכת השמע מוסווית בתוך ארון כתום, שעוצב על ידי אדריכלי 'החדר , מסכי הפלסמה הגדולים בסלון ובחדר השינה מוסתרים בקפידה בארונות ייעודיים בעלי מנגנון, המעלה את המסכים רק בשעת צפייה. בסוויטת ההורים מוסתר מסך הפלסמה, על מנת שלא להסתיר את הנוף הנשקף. בסלון, העדיפו לפנות את הקיר לעבודת אמנות ולא למסך פלסמה נוסף. "לא רצינו לחסל קירות, אין הרבה מהם בדירה, וחבל לאבד קיר למסך פלסמה, שהוא לא מרכז חייהם של בני הזוג", מסביר פינצ'וק.

גם המטבח ממשיך את הקו הצנוע של הבית. זהו מטבח קבלן של 'סמל', שעל ידי תכנונם של האדריכלים הותאם ושודרג לצורכי המשפחה.

נגיעה אישית ומעניינת מוסיפות עבודות האמנות, שנבחרו לדירה על ידי בעלי הבית והאדריכלים, יחד עם מילנה גיצין-אדירם, אוצרת הגלריה לאמנות שבבעלות "החדר אדריכלים". מעל לפינת האוכל תלויה עבודה של אליס קלינגמן, summertime העשויה צעצועי פלסטיק בהמסת דבק - ללא ספק בחירה נועזת. עבודה זו נבחרה בחפזון לפני מסיבה לכיסוי קיר חשוף, שניצב לצד שולחן האוכל. בעלת הבית הסכימה לנסות את העבודה, ובסופו של דבר החליטה לקנותה. "מצד אחד זו עבודה מאוד חריגה, במיוחד כשהיא ממוקמת בחדר האוכל", מסביר פינצ'וק , "אולם מצד שני היא תופרת הכל ביחד".

עבודה נוספת היא קופסת האור "ספריה" של טל בן בסט, הממוקמת בהול הכניסה, ומוסיפה לו נופך עכשווי ומעודכן. את הטריפטיך גדול המימדים בסלון בחרה בעלת הבית עוד לפני שהדירה תוכננה. זהו צילום של לי ינור, שנעשה תחת עדשת תלת מימד. הדמויות בצילום נראות כמו נעות ורוקדות עם השתנות האור, הנופל על העבודה. לאורך המסדרון תלויות "מגבות" של גיא גולדשטיין, הדפסה דיגיטלית על ליפולקס.

טביעת האצבע של החדר אדריכלים ניכרת בדירה בבירור בנטייה לסגנון עכשווי, הן בעיצוב והן בבחירת האמנות. בדומה לפרויקטים אחרים שלהם, הקווים הנקיים של אדריכלות, האור הישראלי השוטף את הדירה והאמנות הישראלית הצעירה מקרינים נוכחות רעננה, עדכנית, אך נינוחה.