וונדרס רוקד סולו

מזה מספר שנים זורח כוכבו של המעצב ההולנדי עתיר הפומפוזיות והשיק העכשווי, מרסל וונדרס. הוא החל את דרכו כמעצב עצמאי שעובד עבור חברות גדולות, והיה בין הוגי בית העיצוב פורץ הדרך Moooi.

בתערוכת העיצוב במילאנו תקע וונדרס יתד של ממש. השנה הציג פריטים שונים, שעיצב עבור חברות מסחריות שונות, כמו לינוליאום כתום במראה שיש סמי-טבעי לחברת Forbo, אבל גולת הכותרת היתה אולם תצוגה עצום באזור האלטרנטיבי לתערוכה המסחרית - Tortona.

תחת כותרת ראשית "מרסל וונדרס" וכותרת משנה "מהדורה אישית" הציג חפצים, שסידורם הזכיר מיצג. המוטיב הנבחר היה "רנסנס עכשווי של הומניזם" ומאחוריו האמונה, שזמינותו של העיצוב להמונים היא הגישה שנכונה לתקופתנו, שבה המידע והחפצים הם נגישים לכל.

באולם/עולם האלטרנטיבי שלו יצר וונדרס מתחם קליל ומופלא של חפצים יומיומיים, אבל חדשים ושונים מאלו האינטימיים שמוכרים לנו. זה לצד זה הועמדו כיסאות ופסלי חיות מחמד מתחרה, שהוקשתה בשרף פלסטי, רגעי חיים בכחול-דלפט, שנצבעו בגמלוניות על כלי קרמיקה, פעמוני ענק, שאינם מצלצלים והשראתם הגיעה מנשים המקפצות בשמלות חגיגיות, ועל כולם מביטה מכל עבר צלליתו של וונדרס, עם אפו המכוסה בכדור זהוב.

במניפסט שליווה את התצוגה, כתב וונדרס: "בעולם העיצוב אני יכול להרגיש את הרצון, הכוח והפוטנציאל להוביל את הכישרונות היצירתיים שלנו לעבר אזורים ואנשים אליהם לא הגענו לפני כן. צריך לנצל את המומנטום הזה, כדי להגיע אליהם ולהרחיב את שדה היצירתיות שלנו... עיצוב הוא גורם ישיר, שנוגע בחיי היומיום. אפשר להתחבר לקהל גלובלי, לחלוק יופי עם הסביבה ולהעניק השראה".

ניכר ממילים אלה, שהעומד מאחוריהן ניחן ביצירתיות, אבל גם באקסטרווגנטיות, בביטחון עצמי איתן וברצון להנהיג. השאיפה לגעת באנשים זרים בצורה אישית היא מעט מגלומנית, אך עיצוב הוא הדרך הדמוקרטית ביותר לעשות זאת.

המאפיין את המוצרים הוא ייצור ידני, ולכן מדובר בפריטים ייחודיים במהדורות מוגבלות. מערכת היחסים בין אדם ומכונה היא נושא מוכר בעבודתו של וונדרס, ומכיוון שההתקדמות הטכנולוגית מאפשרת ליצור צורות הנדסיות או אורגניות לפי כל שאיפה, הוא החליט לשבור את החוקים וללכת לבסיסי ביותר, לעבודת יד שלוחת רסן, כמו בפסלי "דקה אחת", בהם השתמש בחימר, שאותו עיבד בין ידיו במשך שישים שניות, ולאחר מכן הקפיא את התוצאה בעזרת ציפוי זהוב ומבריק.

עבור מרסל וונדרס היה זה ריקוד סולו גדול; מהדורה אישית, שממחישה את דרכו ההומנית-מקורית להשתמש בעיצוב, על מנת להתבונן דרכו על העולם. אבל מעל לכל, היה זה שיעור ביצירת תדמית, בהעצמתה ובהחדרתה. צעדיו הבאים בתחום בהחלט מעוררים סקרנות וציפיות. אפו הסולד כבר כוסה היטב בזהוב הטוב, אך גם בידיו ניכר בהחלט מגע זהב.