"בדירה אין חלל. זה קשה. זה הכל פרטים, התאמות קטנות". כך, בתמציתיות ופרפקציוניזם, מסכם האדריכל פיצו קדם את הדירה שתיכנן בחיפה, אבל בעצם מדבר על תכנון כל דירה. משום שדירות מוגבלות בגובהן - והדירה הזאת, שתקרתה 2.62 מ', מוגבלת במיוחד - עבד קדם בכיוון האופקי: "היה לי קונספט של קווים שחוצים את הדירה, ועם הקווים האלה הלכתי בתוכנית הכללית ובפרטים".
הקווים האלה הפכו בתוכנית למחיצות הזזה יפאניות (שוג'י), שמתפקדות כקיר דינמי מעוצב וחצי שקוף, שבמצב סגור מרמז על החלל שמאחוריו ובמצב פתוח מאחד אותו. הרעיון חוזר גם בקיר הארונות שבין חדר השינה לחדר העבודה, ההופך מקיר למעבר רחב של 110 ס"מ המאחד בין החדרים, ומאפשר מבט לים גם מחדר העבודה האחורי.
כפי שאומרת בעלת הבית, "פיצו לקח את הנוף ובנה סביבו את הדירה". כשרואים את הנוף של מפרץ חיפה והרי הכרמל, לא קשה להבין למה. אבל לא רק סביב הנוף נבנתה הדירה, אלא גם סביב הממ"ד - אי של בטון מזוין באמצע הבית. "ניסינו להפוך את החיסרון ליתרון", מסביר קדם את עיבוי קירות הממ"ד בעטיפה של ארונות: מצד המטבח - המקרר, התנור וארונות המזווה, ומצד חדר הדיור - הטלוויזיה ומערכות השמע, כשמעל הכל עוברת מערכת המיזוג המרכזית.
מאחור, בין הממ"ד לחדרי השירות, דאגו האדריכלים שלא יווצר מסדרון צר אלא מעין חלל ברוחב כמטר וחצי, כך שהזרימה של אזור האירוח הציבורי נמשכת גם מסביב לאי הבטון. משני צדי חלל זה, המוביל לחלקים הפרטיים של הבית, מותקנות מחיצות שוג'י המאפשרות אינטימיות, מסתורין והצצה, לצד פתיחות מירבית ודינמית ההופכת את הבית לחלל אחד כמעט.
מחיצת השוג'י הפונה לחדר השינה וחדר העבודה נראית כיחידה אחת, אף שלמעשה היא מורכבת משלוש יחידות: כניסה לכל חדר בנפרד, ובאמצע מחיצה קבועה. מאחורי המחיצה הקבועה נמצאים ארונות הקיר המפרידים בין החדרים. כדי ליצור רושם שמדובר במחיצה אחת ולהדגיש את יפי השוג'י, הותקנה מערכת תאורה מלאכותית מאחורי המחיצה האמצעית, שמשתלבת עם המחיצות שמשני צדיה. גם שלוש הדלתות המובילות לחדרי השירות מאחורי הממ"ד בנויות כשוג'י, אף שהן דלתות כנף ולא הזזה. כולן נבנו על ידי "סטודיו מו" לפי מיטב המסורת היפאנית - עץ ארז, נייר אורז בעבודת יד, פרופורציות וגדלים מסורתיים - אולם נצבעו לבן.
שוג'י כנף בצבע לבן הוא פיתוח ברוח אדריכלות הניו אייג', שנבע מרצון בעלי הדירה והאדריכלים להדגיש את האור והבהירות. לכן נפתחו פתחים גדולים לנוף בחזית הצפונית, שדרשו פתרונות לחיזוק הקונסטרוקציה הקיימת )קבלן: א. פרנקו(. הצבעים השולטים בהירים: צבע שמן לבן לקירות; ריצוף אבן בהיר בגון מוקה בגודל 80x80; נגרות FDM לבן בתנור; חלוקי נחל משיש לבן ומעט אפור; קרמיקה לבנה; שטיחים לבנים וצמריים וריהוט לבן. מעקה המרפסת שקוף לגמרי (קריסטל קליר 12 מ"מ) וללא פרופילציה, והשיא הוא כנראה במקלחת השקופה שממוקמת בחוץ, ממש בתוך הנוף. היא גם חוצצת בין המרפסת הציבורית למרפסת הפרטית הצמודה לחדר השינה, כשביניהן משובצות פלטות אבן בודדות מוקפות חלוקי נחל במראה המזכיר גן יפאני. חלוקי הנחל עזרו ליצור רושם של קווים ישרים במרפסת הכוללת בליטה משולשת, וכמו כן להסתיר את התופסנים של תריסי הרפפה בחיבור לרצפה.
קדם מקדיש מחשבה מיוחדת לפרטים, וגם כאן ממשיך הקונצפט של הקווים הארוכים. התריסים החיצוניים הם רפפות ארוכות, ובפנים וילונות רשת עם פס כסף. שולחן האוכל הוא למעשה אי מוארך מקוריאן בגובה 09 ס"מ, עם כיסאות בר.
המטבח ("פוגנפול") עשוי אלומיניום ופרזול מובלט ומוארך. קיר המטבח בנוי משתי זכוכיות מחוסמות, צבועות בצבע אטום בתנור מצדן האחורי, כשביניהן פרופיל אלומיניום מחורץ המאפשר תליית אביזרי מטבח שונים. הקירות בכל הבית נגמרים בקו אחד עם הפנלים, כשביניהם מפריד חריץ אלומיניום לבן. עבודת הנגרות מסביב לטלוויזיה ובדלת הכניסה עשויה פסים פסים, ובתחתית ריהוט הטלוויזיה נותר חריץ דק כדי שהאוויר ייצא מהסאב של מערכת הקולנוע הביתית. זו דוגמה לפרטים הקטנים שקדם כה רגיש אליהם. גם חלק ניכר מהריהוט עשוי בקווים ארוכים, כמו הדרגש המעוצב בחדר השינה המחורץ בפסי זכוכית שקופה. חדר האמבטיה מחופה אריחים אופקיים וצרים (43x10 ס"מ), הנדמים ללוחות עץ ולא לקרמיקה. המגירות שמתחת למשטח הכיור מחופות קרמיקה בהתאמה למשטח ובחיתוך גרונג (45 מעלות), כך שכאשר הן סגורות קשה לדעת שיש שם מגירה.
הארונות בדירה הוסוו והוחלקו ללא פרזול, לצד מחיצות השוג'י שגם להן אין פרזול ומסגרת העץ משמשת לפתיחתן. הפתיחה נעשית באמצעות מגרעות נסתרות מסביב לדלתות )לפעמים בתוספת תאורה היקפית במגרעת, כמו ארון הנעליים בכניסה(, או על ידי פטנט לחיצה. כך מתקבל מראה נקי וחלק המשווה לארונות הקיר מראה המזכיר קיר של ממש. הארונות עצמם עשויים ללא בסיס )"צוקול"(, ודלתותיהם נגמרות בקו אחד עם הרצפה, דבר הדורש דיוק מירבי.
במרפסת, שמשני צדיה מעקות, העשויים כמו הפרגולה שמעל, גדלים יסמין ממערב ומטפס נוסף ממזרח ("רציתי צמח קונסטרוקטיבי"), כשבתווך "זית בונסאי" (ניו אייג' בשיאו!). אפילו לגינה קטנטונת זאת, שההגדרה גינה גדולה עליה בכמה מרפסות, נשכרו שירותיה של אדריכלית נוף (ורד צוק)
.
קדם, כפי שכבר ניתן להבין, לא משאיר הרבה מקום ליד המקרה. ממשרדו הלבן עם רצפת הבטון המוחלק יוצאים פרטים בקנה מידה 2:1, והוא מחפש תמיד חומרים חדשים. לכן, סביר להניח שמחיצות השוג'י לא יחזרו בבית הבא, כי "כשמשהו נהיה אופנתי מדי, זה הזמן לעבור למשהו חדש".