פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      תכנון בארבעה עשורים

      ריצ'ארד מאייר מציג בראיון אישי את דירתו הפרטית, שאין בה שום מכשיר אלקטרוני, גם לא מחשב

      הוא גבר מרשים בשנות השבעים לחייו, רעמת שיער לבנה וחיוך האומר: מה כל המהומה הזאת סביבי, סה"כ הגיתי, תכננתי ובניתי את היצירות, שלדעתי מתאימות ביותר לכדור הארץ עליו אנחנו חיים. אדריכל העל, ריצ'ראד מאייר, הגיע לישראל לתכנן מגדל מגורים בתל-אביב. נפגשתי איתו לראיון אישי, בהילטון, תל-אביב. זהו ביקורו הרביעי בארץ אחרי הפוגה גדולה.

      במשך ארבעה עשורים הוא לא נח לרגע. מכלול יצירותיו כולל בתים פרטיים, לאלפיון העליון, מוזיאונים, בתי עיריות ומגדלי מגורים יוקרתיים. ביניהם מרכז פול גטי שבקליפורניה, שנחשב לגולת הכותרת של עבודותיו. בהיותו בן 49 היה ריצ'ראד מאייר צעיר מקבלי פרס "פריצקר" - פרס עולמי לאדריכלות, שעד היום זכו בו 15 אדריכלים.

      מאייר, נאמן לשלושה עקרונות, המיושמים בכל עבודותיו בקנאות בלתי מתפשרת: סדר, קווים נקיים ובהירות עיצובית, המבחינה בדיוק רב בין חללים פרטיים לציבוריים. התייחסות לסביבה, לטבע, למים ולנוף, וכמובן הצבע הלבן. עקרונות אלה, שנשמרים לאורך כל הקריירה שלו, מהווים תעודת זהות לכל יצירותיו. גם בשנות השבעים והשמונים, כאשר אדריכלים רבים שינו את סגנונם, תוך התאמה לתנועה הפוסט-מודרניסטית, ששלטה אז בעולם, המשיך מאייר בדרכו ובסגנונו המובהק.

      בחוש הומור עדין ועם חיוך אינטליגנטי, שלא סר מפניו כל זמן הראיון, נשקלו כל תשובותיו של מאייר בכובד ראש, כשמאחוריהן קיימות עובדות בשטח:

      במשך שנים רבות אתה דבק בעקרונותיך, איך בכל זאת יש לכל בניין שתכננת זהות בלעדית, ויש כאלה שכל צד בהם נראה שונה?

      הרבה מאד גורמים מעורבים בתכנונו של כל בניין: אוריינטציה, מיקום ומערכת היחסים בין הבניין ובין מה שסובב אותו, איך הבניין מושפע מהסביבה - טבע, צמחייה, מים, או נוף אורבני של בניינים שכנים. מה הם כיווני האור ומסלול השמש מול מיקומו של הבניין. החלוקה בין חללים ציבוריים ופרטיים, וכמובן, החשיבה לעתיד, אילו שינויים עשויים או עלולים לחול סביב הבניין. יש מקרים שלא לכל צדדיו של הבניין אותם נתונים, בהתאם לכך ניכרת התוצאה הסופית.

      עם כל השינויים בעולם האדריכלות, איך הצלחת לשמור על הקו האופייני לך כל כך?

      לדעתי, ארכיטקוטרה חייבת להיות קבועה. מטבעה זו אמנות שלא משתנה, לא מתבגרת עם השנים ותמיד היא תיראה כפי שאנחנו נראה אותה. מה שמשתנה זה הטבע והסביבה, דהיינו מערכת היחסים שבין הקבוע והמקובע לבין הנתון לשינוי. האדריכלות צריכה לבטא את היחסיות, ועל ידי כך להגביר את המודעות לשינויים סביבתיים, אם הם קיימים.

      אלמנט נוסף המאפיין את עבודותיך הוא הלבן, שאפילו לא נחשב לצבע, למה לבן?

      העולם מלא צבעוניות; שמים כחולים, עצים ירוקים, אנשים לבושים בבגדים צבעוניים, מכוניות בשלל גוונים, הצבע קיים כל הזמן ובכל מקום, והלבן מדגיש את הצבעוניות הזאת. הלבן קולט ומקרין מהרב גוניות הקיימת בעולם. הלבן מגביר את המודעות שלנו לצבעים המקיפים אותנו, ומשתנים במהלך היום ובמהלך השנה, ויותר מכך במהלך החיים.

      האם נראה לך שבעתיד הקרוב תתבצע בנייה על הירח, ואם כן האם גם שם תבחר להשתמש בצבע הלבן?

      לא נראה לי שאספיק לבנות על הירח, אך אם הייתה ניתנת לי האפשרות, אין ספק שהייתי בוחר בלבן, כי על הירח הכל צריך להיות לבן, דוקא בגלל ששם הכל באותו גוון.

      אחרי שנים שבנית בכל העולם חזרת לאחרונה לבנות בניו-יורק, (שם ממוקמים המשרד ודירת המגורים שלך אותה אנחנו חושפים בכתבה זו ח.א.),

      מה הדבר המרגש ביותר בבנייה בניו-יורק?

      שינוי קו הרקיע זה אחד מהדברים המרגשים בבנייה בניו-יורק, במיוחד אחרי ה- 11 בספטמבר.

      סיבת הביקור שלך בישראל היא מגדל המגורים, העומד להיבנות בשדרות רוטשילד בתל-אביב, מה דעתך על האדריכלות בישראל?

      ראשית אני מופתע מאד מהשוני הגדול שחל בישראל בכלל ובתל-אביב בפרט מאז ביקורי האחרון כאן. עדיין לא ראיתי מספיק כדי להביע דעה. אני מחכה לראות יותר, ובינתיים אני נדהם.

      אתה נחשב לאחד מהאדריכלי העל הידועים והמוערכים ביותר בעולם, ובכל זאת יש המעבירים ביקורת על סגנונך השמרני. מה תגובתך למקטרגים?

      בשנים האחרונות, לשמחתי הרבה, גברה מודעות הציבור בעולם למבנים אדריכליים. בשנות ה- 50 וה-60 היה הציבור די אדיש לנבנה סביבו, אבל מאז אמצע שנות השבעים ועד היום חלה התעוררות ממשית לנושא האדריכלות והעיצוב, דבר שאני רואה בו אלמנט חיובי מאד, אפילו אם מידי פעם חיצי הביקורת מופנים אלי. אני מאמין מאד בעבודותיי ובפילוסופיה שמאחוריהם, ואם דברים אלה גורמים לתגובה ציבורית, אני רואה בכך ברכה.

      כשהתבוננתי בצילומי דירתך, גם אלה משנות השבעים וגם העכשווים, לא ניכרת בהם השפעה של המודרניזם, עד כמה מראה הדירה שלך משקף את אישיותך?

      אני לא מרגיש צורך להיות מודרני בחיי היומיום שלי. לא תמצאי אצלי, לא במשרד ולא בבית, שום מכשיר אלקטרוני, אין לי מחשב, את התוכניות אני משרטט באמצעות עפרון אותו אני משחיז במחדד עפרונות חשמלי (הדבר היחיד האלקטרוני שנמצא על שולחני). עובדיי מעלים את התוכניות על מחשב, אני לא גולש באינטרנט ולא מתכתב באי מייל, אני בקושי משוחח בטלפון סלולרי ומעדיף טלפון קווי.

      מה אתה יכול לספר לי על דירתך הפרטית, האם גם בה יישמת את עקרנותיך?

      חותמו של ארכיטקט לא בהכרח מתגלה בעבודותיו הגדולות. התוכנית של דירתי הייתה להפוך דירת דופלקס קונבנציונלית לחלל פיסולי, המיועד למגורים ועבודה. מיכאלאנג'לו, כשתיאר את פסליו, השתמש באנלוגיה של יפי טיפות המים, המתגלה לאחר שמרוקנים את אגן האמבטיה. בהשפעת הרעיון הזה הסרתי כל אלמנט אדריכלי, שהפריע לזרימת החלל היוקרתי, ואז, עם מעוף יותר אמנותי בניתי ועיצבתי את שבא מתוכי. כל הגורמים שעושים את ביתי, כמו נוכחות הארונות המנותקים מהקירות, יוצרים אחידות ושפה משותפת עם מדף הספרים, הספה ושולחן העבודה. בתפיסת החלל, הקיר הזה מגדיר ומאחד את אזור המגורים. לכל גורם בחדר יש נוכחות וקשר עם שאר האלמנטים, אם זה רהיט, ציור מינימליסטי, עץ או מאפרה מיוחדת..