רצפה עקומה היא מלודיה לרגליים

יש אדריכלים ומעצבים רבים, המאמינים שיש להחזיר לטבע את אשר לקח ממנו האדם כאשר בנה על האדמה בניינים, וגזל ממנה שטחים ירוקים. אחד הגדולים, שהשאיר אחריו מבנים בהם יישם הלכה למעשה את תורתו היה פרידנסרייך הונטרדוואסר, אמן רב-תחומי, שנולד בווינה למשפחה יהודית, שמרביתה נספתה בשואה.

שמו המקורי היה פרידריך סטוואסר, והוא שינה אותו לשם שמשמעו - ממלכת השלום או בהרחבה, בעל שלווה ומאה (הרבה) מים. את תקופת לימודיו המקצועיים אפשר לסכם בשלושה חודשים ויום. תקופת לימודים זו נחלקה בין האקדמיה לאמנות יפה, בווינה, בה למד שלושה חודשים, ובית הספר היוקרתי לאמנות יפה, בפריס, שם הצליח להחזיק מעמד יום אחד בלבד.

כישוריו הטבעיים, שמעולם לא רוסנו על ידי אסכולות ולימודים מסודרים, איפשרו לו לצאת בהכרזות, שנוגדות כל תפישה אדריכלית, עיצובית או אמנותית. למרות הבנתו העמוקה בכל הנושאים בהם עסק - ציור, פיסול, עיצוב ואדריכלות, הוא סלד ובז לכל תיאוריה מוגדרת. הוא טען ש"קווים ישרים הם כליו של השטן". תוכניות הריצוף שלו (שחלקן בוצעו) כוללות רצפות עקומות, כי, לדבריו, "רצפה עקומה היא מלודיה לרגליים", ואילו "רצפה ישרה זו המצאה של אדריכלים, שנועדה לשרת את מכונות הבנייה ולא את הדיירים".

הוא היה אמן גדול עם נפש ילדותית חמה ומתוקה. בעבודותיו ניכר שילוב מדהים בין פריסות גיאומטריות שונות ומרתקות לבין צבעוניות עליזה יחד עם צמחייה, שבסופו מתקבלים מבנים, הנראים כאילו נלקחו מאגדות ילדים.

בכניסות מפוארות לבניינים, שבנה, הוסיף גימורי גלזורה צבעונית מבריקה בשילוב עם ציפויים מוזהבים, במדרגות - מהלכים משולבים של אריחי טרה קוטה פשוטים, עם אריחים צבעוניים, המשרים תחושה של תכשיט, בו משובצות אבני חן יקרות. גם כאשר תכנן כנסיה (בארן-באך גרמניה) הוא יצר מבנה, הנראה כאילו נלקח מ"צ'רלי והשוקולד" - צריחים מוזהבים וכתמי פרחים על גבי גג צומח ומלבב.

לא רבים הם הבתים שהשאיר אחריו, אבל, כל בית, בכל אחד מהמקומות בו הוא ניצב, נקרא "בית הונטרדוואסר". בתי מגורים, מסעדות, בתי מלון ושירותים ציבוריים, שתוכננו ונבנו על ידי הונטרדוואסר שיקפו את תפישת עולמו: חזיתות הבתים משדרות גיאומטריה אורגנית רכה, צבעוניות ושמחה. בשנת 1972, הוא פרסם מניפיסט שכותרתו "זכות החלון שלך - זכות העץ שלך" בו הטיף לכך, שלכל אדם השוכר או רוכש דירה, עומדת הזכות לצבוע ולקשט את הקיר סביב החלון ככל שידו משגת ועל פי טעמו האישי. כך ניתן לראות מרחוק את האינדיבידואליות של כל אחד מהדיירים, כי לטענתו: "רק מי שחושב באופן יצירתי ישרוד בעולם הזה ובעולם הבא".

פעילותיו בחיי החברה והסביבה לא הסתכמה בהפצת כרוזים. הוא הפגין בעירום, כאשר ניסה לקדם תכנון אסלות שירותים, נטולות מתקני שטיפה לחיסכון במים, נאם בפני הסנט בארה"ב בעד מדיניות אקולוגית ונגד אנרגיה אטומית. בהיותו גם צייר עיצב כרזה שעליה נכתב "בין עצים אתה בבית", ואת כל ההכנסות ממכירת כרזה זו תרם לפרויקט ייעור הנגב בישראל.

בין יתר הדברים פרסם, בשנת 1991, את "היער העירוני", בו גיבש את מסקנותיו לטובת שילוב גינות ירוקות במרקם עירוני, כי הצמחייה מייצרת חמצן, משפרת אקלים, מגוננת על תושבי העיר מהחוץ בדומה לווילון אקולוגי, מספקת צל ומפחיתה את עומס החום. אל העצים הגדלים בעיר יבואו הציפורים, אל הפרחים - הפרפרים, וכך ישובו השמחה והיופי אל העיר ואל החיים בה.

ועוד כתב: "את גן העדן רק אנו יכולים להביא בידינו שלנו וביצירתיות שלנו. יש החושבים שבית הוא בעיקר קירות, אני חושב, שבית הוא בעיקר חלונות, ולכל חלון יש את הזכות להיות מה שהוא רוצה להיות, בלי כל קשר אם הבית הוא מודרניסטי, בארוקי או בסגנון אר-נובו, מדוע שלא נמקם מספר חלונות שונים באותו הבית?".

תורתו משתקפת במספר בתים לא גדול, שבנה בעיקר באוסטריה ובגרמניה, למרות שרב שנות חייו התגורר בניו-זילנד. אחד האלמנטים הירוקים הבולטים ביותר בהם השתמש בבנייניו היה גינות גג. עצים וצמחייה בכלל, מופיעים בכל פינה אפשרית בפרוייקטים שלו. באחד מהם, בית מגורים זול להשכרה בווינה, אפילו הגדיל לעשות ונטע עצים, הצומחים מתוך הבית וענפיהם מבצבצים מהחלונות - גן עדן בדירה שכורה.

פרידנסרייך הונטרדוואסר נפטר בשנת 2000, כשהוא מותיר אחריו מורשת של צבעים, צורות וצמחים. את יצירותיו האמנותיות ניתן לראות בבית האמנות שבווינה, אשר נפתח לקהל ב-1991. המוזיאון הפרטי של הונטרדוואסר, שנבנה בשנת 1892, כמפעל לרהיטים, עוצב לפי סגנונו עם רצפה קמורה. במקום תערוכה קבועה של יצירותיו ולצידה תערוכות מתחלפות של אמנים מכל רחבי העולם.