ארוך וצר

"הבלגן של החיים נראה יותר טוב על רקע לבן" אומר האדריכל אלכס מייטליס, שעיצב בית במראה נקי למשפחה בת 5 ילדים

נעמה צור

במבט ראשון מזכיר הבית המרשים הזה, באחד מיישובי גדרות, את הבדיחה הישנה: מה הוא, יותר לבן או יותר ארוך. עם הכניסה מתגלה אופיו הבלתי-רגיל של מבנה מודרני מאורך, שכולו לבן, ומרפסת מקורה וגבוהה מתוחה לאורך חזיתו המערבית. ההפתעה נוכח הלבן השולט, בביתה של משפחת אריאב, מתעצמת כשמתברר שבבית גדלים לא פחות מחמישה ילדים.

האדריכל והמעצב אלכס מייטליס מתכנן עבור משפחת אריאב את ביתם זו הפעם השנייה, ולפיכך שלב ההיכרות התקצר, כל הצרכים, הדרישות והרצונות העיצוביים היו ידועים מראש, והתהליך כולו היה קל יותר וברור. על מגרש, ששטחו דונם, בחר מייטליס לעצב בית ששטחו 320 מ"ר, לא מוגזם בהתחשב בעובדה, שמדובר בזוג הורים ובחמשת ילדיהם.

לא הגודל, אלא אופן העמדת המבנה על המגרש, הוא שיוצר כאן את האמירה העיצובית החזקה והמקורית: השטח הבנוי מתפרש בצורה מפתיעה על רוחב של כחמישה מטר בלבד ועל אורך של 32 מטרים. כך, שהחזית לרחוב היא צרה וצנועה, ורק במבט לצד נחשפת המונומנטליות של המבנה המלבני.

פרישה לא שגרתית זו, נועדה לאפשר שטחי גינה גדולים ומשמעותיים משני צידי הבית. זאת, בשונה מצורת המבנים הרווחת, המותירה רק "מסדרונות גן" צרים מצדי הבית ואת שטח הגן העיקרי באחוריו. כאן הבית כולו מוקף בשטח גדול וירוק, שבשנים הקרובות יתפשט ויטפס סביב המבנה, שהרי לשם כך גרים מחוץ לעיר.

טוב לדעת (מקודם)

מדרסים בהתאמה אישית בחצי שעה - ואתם יוצאים לחיים חדשים

לכתבה המלאה

כמו באמריקה

בקומת הקרקע, נמצאים האזורים המשותפים - הסלון ואזור האוכל, שהחלל בהם הוא גבוה דו-קומתי, והמטבח, חדר השינה ואגף ההורים בקצהו. למעלה ארבעת חדרי ילדים, שבכל אחד מהם מקלחת וכן גלריה משותפת, המשקיפה אל הקומה התחתונה. כל אחד מחללי הבית פונה לגינה צדדית דרך קירות הזכוכית הענקיים, חלון או דלת, שכולם פונים ופתוחים אל מרפסת העמודים המקורה והבריכה הארוכה שבצדה.

המונומנטליות של המרפסת הגבוהה והארוכה מאוד מדגישה את חשיבותו של המקום החיצוני הזה, בהיותו חלק אינטגרלי ופעיל, מרכז החיים בבית. המרפסת המקורה, הנשענת על עמודים גבוהים, היא סוג של תרגום, שעשה מייטליס למרפסת המוכרת מחזיתות הבתים בארה"ב, אלא שכאן הכניסה אליה היא לא מהחזית הקדמית הצרה, אלא מצד הבית.

ההשראה האמריקאית ניכרת גם בעבודות אחרות של האדריכל, כאן היא עוברת גלגול נוסף של התאמה לבית ולמקום. בפתחים העגולים, במרומי הפרגולה (שבעתיד תתוסף להם הצמחייה, שתטפס ותגדל), כמו גם בחלונות העגולים החוזרים בחדרי הבית ובמסדרונות הם, יש השפעה תל-אביבית מקומית. המרפסת היא דרומית, ולכן נהנית גם בערבי הקיץ מבריזות קרירות ממערב וממזרח. הבריכה שלידה היא ברוחב 3 מטר ובאורך 20 מטרים, כך שניתן ממש לשחות בה. חיפוי הבריכה לבן גם הוא, כמו כל אלמנט אחר בבית.

כששאלנו את בעלת הבית איך היא מסתדרת עם כל הלבן הזה, היא סיפרה שהבית הראשון שעיצב עבורם מייטליס היה "קצת לבן, אבל כלל עוד צבעים, למשל רצפת בטון בצבע חמרה ודק מעץ טבעי. במשך הזמן התעייפנו מהאלמנטים השונים חוץ מאלה הלבנים. אט-אט הכל הלך והלבין. לכן, בבית החדש בחרנו מיד בלבן בלבד". מוסיף מייטליס, שהבתים הלבנים כבר הפכו לסימן ההיכר שלו, "הלבן מאפשר להסתדר טוב עם הבלגן המשפחתי היום-יומי; איכשהו, הבלגן של החיים נראה יותר טוב על רקע לבן".

כמה לבן

לא יאומן כמה לבן - הרצפה שהיא עץ אלון צבוע בווש לבן (זהבי עצמון), הקירות הפנימיים והחיצוניים, כמובן, כל הארונות מעץ בצבע שמן לבן (דופו -עמיד במיוחד), משטחי הקוריאן של המטבח, שולחן האוכל העגול והגדול, כיסאות של פנטון, והסלון הגדול והלבן בשילוב עץ. כמו בכל עבודותיו של מייטליס, הרהיטים עוצבו והותאמו על ידיו במיוחד עבור הבית הזה. לדעת האדריכל ובעלת הבית, מעבר ליתרונות העיצוביים של הלבן, הניקיון והשקט שהוא משרה והתאמתו לאור הישראלי, הוא גם פרקטי מאוד, קל לניקוי ולתחזוקה.

"תפקידי כאדריכל לחשוב איך ייראה הבית בעוד חמש ועשר שנים", אומר מייטליס, אבל ברור, שבין אם הבית הוא לבן או בז', כדי לשמור אותו במצב טוב, צריך לתחזק. דווקא לגבי הבית הזה אני בטוח, בזכות היכרותי עם המשפחה, והעובדה שהבית עשוי מחומרים פשוטים ועמידים".

כניגוד ללבן נבחרה אבן צפחה שחורה לריצוף המדרגות לקומה העליונה והמקלחות באזור ההורים ובחדרי הילדים. הצפחה גם היא חומר עמיד במיוחד, וכמו הלבן גם השחור אופנתי תמיד, ולא צפוי להימאס או לעייף את העין לאחר תקופה. "במשך תקופת התכנון והבנייה חשבנו לא פעם אולי לעשות משהו באדום, אולי להכניס אלמנט צבעוני, כי חששנו שכל הלבן הזה ייראה מוגזם", מספר האדריכל, "אבל בכל פעם מחדש, שבנו ללבן. עם זאת, אין ספק שבמשך הזמן ימתן הירוק של הגינה את הדומיננטיות הלבנה, במיוחד כשהצמחייה תתפשט, תטפס ותשתרע סביב המבנה".

פתוח ואינטימי יחד

כמו הקירות, גם דלת הכניסה היא אלמנט מפתיע בהיותה עשויה זכוכית שקופה, מזמינה להיכנס באופן הגלוי ביותר, כאשר הקיר המתנשא מייד אחריה מעניק את הפרטיות הדרושה לשוהים בבית, וגם מפריד בין אזור הכניסה לסלון. חדר ההורים, הנמצא בקצה הבית, הוא דוגמא מעניינת נוספת לפתיחות ואינטימיות גם יחד: מדובר בחלל אחד גדול, שבשני צדדיו פתחי זכוכית ענקיים ובקיר הפונה לגינה האחורית חלון אופקי ארוך נוסף, כך שהחדר נהנה למעשה מארבעה כיווני אור ואוויר.

בתוך החלל יש אזור שינה, ארונות, אמבטיה חופשית ופתוחה, כאשר רק אזור המקלחת והשירותים מופרד מעט באמצעות קיר זכוכית שקופה. החדר, שאין לו כל קיר משותף עם חדרי הבית האחרים, פתוח מאוד כלפי הבית, ועם זאת מעניק פרטיות מושלמת. וכמו חדר ההורים הבית כולו - דבר בו אינו חוצץ בין הפנים לחוץ, ועם זאת לכל אחד מדייריו מוענק מרחב מחיה פרטי ונוח.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully