סוף החורף כבר מתחיל והכנרת עדיין לא מלאה, ומתחיל להתקבל הרושם, ששוב נצטרך לוותר על צמחים חיים, להניח דשא סינתטי ולנעוץ פרחים ממשי באדניות. אבל לפני שאתם ממהרים לשים פלסטיק בגינה - כדאי לדעת שיש דרכים רבות ליצירת גינה ירוקה, חיה ומיוחדת שהיא גם חסכנית במים.
קבוצה גדולה של צמחים חסכניים כאלה היא הסוקולנטים - צמחים בשרניים, או אוגרי מים. עם הקבוצה הזאת נמנים נציגים של משפחות צמחים רבות - החל בקקטוסים המדבריים וכלה בסחלבים הענוגים הגדלים ביערות-עד טרופיים.
קקטוסים יבשים ודוקרניים? מי רוצה לראות סברסים קוצניים כשיוצאים מהבית? זו שאלה אופיינית לאלה הנדרשים לנושא. אבל רגע לאחר שנכנסים לגן הקקטוסים והסוקולנטים שבתוך פארק הירקון בתל אביב, ההתפעלות מחליפה את התהיות. הגן הייחודי והמרהיב הוקם לפני כ-13שנה ושטחו כ-26 דונם. תיכנן אותו אדריכל הנוף גדעון שריג, ומנהלו, זהר לפיד, דואג שייראה במיטבו במשך כל ימות השנה.
טיול בגן מסיר את הספקות בדבר יופיים וייחודם של הצמחים הבשרניים (שהקקטוסים הם רק אחת המשפחות הנמנות עמם) ובנוגע לאפשרות להשתמש בהם ולהתאימם לגינות הביתיות בארץ.
יתרון חשוב של הבשרניים הוא ההשקיה המועטה שהם דורשים. לשם השוואה: דשא זקוק בממוצע לשלושה עד ארבעה ליטרים של מים ליום למטר רבוע, ופרחים עונתיים זקוקים לחמישה עד שישה ליטרים למר ליום בחודשים שנדרשת בהם השקיה.
את הסוקולנטים, לעומת זאת, אפשר להשקות פעם בשבועיים ואפילו פעם בחודש בחודשים החמים, ויש ביניהם המתקיימים בלי השקיה כלל.
נעמי פורת, מתכננת צמחייה, מסבירה כי צמחים אלה נוטים לאגור מים באחד מאבריהם - בעלים, בגבעולים, בגזע או בשורש, ולהשתמש בהם בעת הצורך. דרישת המים המועטה, מדגישה פורת, אינה מלמדת על דרישת האור: יש בהם הזקוקים לאור מלא, אך רבים אחרים צומחים בחצי צל או בצל מלא, כקבוצות צמחים אחרות.
אמנם, חיסכון במים אינו כשלעצמו סיבה מספקת לשתול צמחים בגינה, האמורה לשמח בצבעה הירוק, בפריחה מגוונת ובעניין של הצורות והצבעים בה. אלא שהצמחים הבשרניים מיטיבים למלא גם משימות אלה.
מחשבה טבעית היא, שאם צמחים אלה מסתפקים במעט מים - הם ודאי צמחים מדבריים, בעלי מראה אפור, משעממים, קוצניים ונטולי פרחים. אלא שלא פעם ההיפך הוא הנכון - רבים מהם מצטיינים בצבעים מיוחדים ומגוונים ואף בפריחות חזקות: למשל הנציץ - צמח נמוך הפורח במרבד מדהים וצפוף במשך כחודש.
משפחה פורחת אחרת, המוכרת יותר מתכשירי הקוסמטיקה, היא צמחי האלווי. רבים מכירים את האלוורה בצורה של גל נגד כוויות או לריכוך העור. הגל הזה מופק מצמחים שצורתם שושנת עלים בשרניים והם מופיעים במגוון של צבעי ירוק, אפור-מכחיל, ורוד. הם עמידים מאוד, נראים יפה במשך כל השנה, ולקראת סוף החורף ובתחילת האביב, כאשר רוב הצמחים סובלים ממזג האוויר הקר - פורחים בשרביטים גבוהים בצבעי כתום, אדום וצהוב.
צמחים בשרניים אחרים מתאימים במיוחד לכיסוי שטחים ויכולים אף לשמש במקום דשא, במקומות שאין דורכים בהם, כמו מדרונות. הם מספקים כל השנה מראה של שטיח רענן בצבעו, מעניין במרקמו - וכל זאת בהשקיה מזערית וכמעט ללא טיפול. כך, למשל, הנצחה ההדורה - הנראית כשושנה של עלים צפופים בצבע ירוק חי, ששוליהם מאדימים בקור. זן אחר של הצמח - נצחה שיחית ארגמנית - מצטיין בשושנת עלים בצבע ארגמני-שחור נדיר, המתנשאת בקצהו של ענף קירח.
רוב הבשרניים גם אינם קוצניים, ויש אפילו צבר ללא קוצים. בשילובים מתאימים גם אפשר להשתמש בהם ליצירת גן שאופיו אינו יבש, אלא כזה המתאפיין באווירה לחה, בעזרת צמחים כמו האגבה הרכה או מטפסים כמלכת הלילה.
גם אם רבים מצמחים אלה מצטיינים בפריחה (כך למשל מיני קקטוסים רבים) - בהקמת גינה הכוללת בשרניים הדגש צריך להיות על עושר הצורות, המרקמים וצבעי העלווה שהם מספקים במשך כל השנה.
התאמת הצמחים זה לזה - החשובה בכל גינה - חשובה כאן שבעתיים, בגלל אופיים ומראם המיוחד של הצמחים הבשרניים. אם, למשל, יישתלו קקטוסים צמוד לצמחייה טרופית או לצד ערערים - יתקבל מראה צורם לעין.
מכיוון שיש בקבוצת הבשרניים עצים, שיחים גבוהים, צמחים משתרעים, מטפסים וצורות נוספות ויוצאות דופן של מצולעים, גושים ודמויי אבנים - קל ליצור בשילובים ביניהם בלבד תמונת גן מלאה.
צמחים אלה גם משתלבים טוב במיוחד עם חיפויי קרקע דוממים כטוף, חצץ, שברי חרסים או רעפים וכמובן סלעים שונים. מתקבל מראה דרמטי, שונה ומיוחד, ואפשר ליצור כך מוקד פיסולי בגן. כדאי לייחד לסוקולנטים מסלעה או פינה מסוימת בגן, ושם להנות ממשפחת צמחים זו, המסתפקת במועט ויוצרת גן מלא חיים ולא שגרתי.