וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לא לדרוך על הדשא

יגאל גבזה

1.2.2007 / 10:47

מיזוג של דירת שני חדרים במרכז תל אביב עם הגג שמעליה, יצר חלל מגורים בן שני מפלסים. מפנק, אבל לא מתאים לילדים

המעצב התעשייתי אילון ערמון מיזג דירת שני חדרים עם גג שהיה שייך לה ויצר איכויות חלל מפתיעות שאינן אופייניות לעיר. במקור היתה דירת שני חדרים (כ-50 מ"ר) בקומה הרביעית של בית במרכז תל אביב וגג (כ-40 מ"ר) שהיה שייך לה; כדי להגיע אליו היה צריך לצאת לחדר המדרגות המשותף ולעלות חצי קומה. החיבור של השניים, תוך כדי הפיכתו של הגג הישן לחלל המגורים החדש, הפך את שני המפלסים לדירה אחת - בונוס שהמעצב אילון ערמון ניצל עד תומו, כדי ליצור איכויות חלל מפתיעות שאינן אופייניות לבנייה העירונית הסטנדרטית.

ההפתעה מכה במבקרים מיד עם הכניסה לדירה. זאת, גם בשל הגובה והרגשת הנפח של החלל, המועצם על ידי הסקיילייט שמעל, וגם בזכות הצורה שבה "נפתחת" הדירה במבט אלכסוני ארוך, שרץ דרך חלל הסלון וממשיך ויוצא החוצה דרך הווילונות המרחפים לשמי העיר.

לאחר הרושם הראשוני מתבלט מיד גרם המדרגות שמוביל מהמטבח (הצמוד לכניסה) לעבר מפלס חדר המגורים וממנו ממשיך ועולה (בכיוון הנגדי) למדרך צר עם דלת זכוכית הנפתחת אל הגג ולמדרגות נוספות. אלה מובילות אל הדק הנמצא על גג הסלון החדש. גרם המדרגות העשוי ברזל הוא בעצם גשר של 4.5 מטרים שנוגע בשתי נקודות הקצה - בבסיס האדום ובדלת הזכוכית. תכנונו, אומר ערמון, היה תרגיל הנדסי לא פחות מורכב מביצועו.

למדרגות אין כל מעקה (זו אינה דירה המתאימה לילדים) - כדי לא לשבור את רצף המבטים דרך החלל. בעיית הבטיחות של ההפרדה בין מפלס הסלון למפלס המטבח נפתרת על ידי פיסת דשא עשוי פלסטיק ירוק שמסמנת ויוצרת משטח חציצה מינימליסטי המאזכר את "לא לדרוך על הדשא" ומונע נפילה.

כאילו פיסת דשא עירונית

דוגמה לתהליך היצירה של ערמון, שאותו הוא מכנה "לעבוד עם סיפורים". איך לא ידרכו על הדשא, חשב - ולכן ה"כאילו" פיסת דשא העירונית שקבע במקום הספציפי הזה פותרת את הבעיה בצורה עיצובית יוצאת דופן.

בפרויקט הזה, שלא נעשה למען לקוח אלא בעבור המתכנן עצמו, מספר ערמון, כמעט מהרגע הראשון היתה ברורה לו חלוקת הפונקציות ולמעשה הדירה תוכננה בתוך שבוע ימים.

העבודה על כל הפרטים הקטנים נמשכה עוד 10 חודשים - מתוך התענגות על התהליך שכלל סקיצות אין-ספור והכנת מודלים.
היה לו חשוב, הוא אומר, שהחללים בכל המכלול יהיו פרופורציונליים, כדי שלא ייווצר מצב של סלון ענקי וחדרים קטנטנים - אלא חלוקה הגיונית ושוויונית. נושא אחר שהעסיק אותו היה התנועה והזרימה בבית - של המתגוררים בו, של האור ושל האוויר.

יש כאן הפרדה בין שטחי היום והלילה - חדר העבודה, חדר השינה וחדר האמבטיה הצמוד אליו, שירותי אורחים ומקלחת נמצאים במפלס הראשון ונהנים מאינטימיות ומהפרדה בלתי נראית מהחלל העיקרי - זה של הסלון והמטבח.

דוגמה לטיפול בסוגיית האור הטבעי אפשר לראות בקיר הדרומי - הדומיננטי - שקבועים בו רק שלושה חלונות אורכיים בסלון ובהמשך הוא ריק לגמרי (אף על פי שאפשר היה לפתוח בו פתחים נוספים). לערמון חשוב היה לשלוט בכמות האור הנכנס, לכוון אותו ולדעת מאין הוא יוצא ולאיזו מטרה. תקרת הזכוכית מעל למדרגות שאורכה כארבעה מטרים מכניסה לחלל אור נוסף והיא מסמלת ומחזקת את ממד האורך וגם את העלייה והפתיחה אל הגג.

מלבד החלוקה הנכונה, אומר ערמון, חשוב לו שהדירה תהיה "נקייה מרעשים" - מכל מיני הנמכות ונישות - דברים הרווחים כיום מאז נולד לוח הגבס.

רצפת עץ אלון חמימה

ערמון רוצה לתת למי שחי בבית את התפקיד הראשי ולא לגמד אותו על רקע כל מיני "פירואטים אדריכליים". גישתו, המסבירה את אופיה המינימליסטי של הדירה ואת הצבע הלבן השולט בה, היא ש"יש לתת לדברים שבפנים לשחק בינם לבין עצמם".

ערמון ממעט להשתמש בצבע ומעדיף את גוון החומר - כמו זה של המלט בקירות חדרי הרחצה. למרות הלובן והמינימליזם אין כאן הרגשה של ניכור וקור - גם בגלל רצפת עץ האלון החמימה, גם בזכות הווילונות שמסננים ומרככים את האור ויוצרים אווירה של בית וגם בשל הריהוט ועבודות האמנות שצבעוניותם חיה בשלום עם המעטפת ההרמונית.

החלל ה"נקי מרעשים" שיצר ערמון הוא ניגוד מושלם לנוף האורבני הסובב אותו - זה של דודי השמש, האנטנות וחדרי הכביסה - נוף האהוב על ערמון שמוצא בו את "החן שבמכוער". חלק ממנו נפרש מהמרפסת הצמודה לסלון שפונה מזרחה. התמונה בכללותה מתגלה מהדק העליון, שאותו הוא מכנה "פינת הבריחה מהחיים".

הדק המוארך, העשוי מעץ איפאה, הוא מעין סיפון עליון של ספינה השטה מעל לגגות העיר כשבנייני הקומות מזדקרים להם פה ושם מתוך הרקמה העירונית הישנה. בקצהו של הדק, על משטח מוגבה מעט, מוצאים מעין בריכה-אמבט המדופנת באריחים כחולים ולצדה משטח המכוסה בשטיח סינתטי ירוק - מעין פיסת דשא סימבולית שמעבר לה נשקפות צמרות העצים של אחד מגני העיר. "הקופסה הלבנה", הגג-דק שמעליה והרעש הוויזואלי של העיר שמסביב הם שלושת גיבורי הסיפור שטווה כאן אילון ערמון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully