זה קרה כמעט לכל נהג אורבני מצוי, במהלך הקריירה הקילומטרז'ית שלו: תחילתה של חניה תמימה ברוורס, שמסתיימת בקול ריסוק מקפיא של הפגוש האחורי, בשל מפגש בלתי נראה עם ה"במפים", אותן גבעות מלט עגלגלות ומכוערות, שהוצבו שם ביוזמת גורם בירוקרטי כלשהו.
אפילו שם רשמי אין להם. ערינו משובצות לעייפה במוצר האפור, המגושם וחסר התוחלת הזה, שמתמחה בעיקר בשינוי צורת ישבנן של מכוניות תמימות. מלחמתן של הרשויות במכוניות החונות על המדרכה וניסיונן להסדיר את הרגלי החנייה של תושביהן מסתכמת, כמעט תמיד, בפתרונות כושלים המקשים את חייהם של בעלי הרכבים ושל הולכי הרגל. המרחב העירוני הופך לגבב דחוס של תלוליות ועמודים לא פונקציונליים, שבוודאי לא עוזרים למראה האפרורי גם ככה של ערי המסכנות שלנו.
מאיר טרוסמן, פסל יוצר ויליד אחת הערים הללו - רמת גן, בירר ומצא כי אותם במפים גם אינם חוקיים, בשל מידותיהם המטעות והחליט לפסל חלופה בדמות אמנות שימושית, שתיתן גם מענה פרקטי למחדל. הוא החל לייצר פסלי פרות ענקיים, במטרה להחליף את אותם גמדי בטון עגלגלים. הוא אפילו שיכנע מספר עיריות, בעלות מודעות גבוהה יותר לנושא האסתטיות במרחב הציבורי, להציבם.
כך צמחו להם על מדרכות בנתניה ובהוד השרון תפוחים, רימונים ותפוזים. הם צבעוניים, גדולים ואפילו הנהג הגרוע ביותר לא יוכל שלא לראותם. טרוסמן, הפועל בימים אלו להרחיב את הצבתם של פרותיו בעוד ערים בארץ, חדור מוטיבציה להגביר את חשיבות עיצובו של המרחב העירוני הלוקה בחסר. פסליו הצבעוניים ומאירי העיניים מהווים ניגוד בולט לאפרוריותו של הרחוב הישראלי, המתאפיין לרוב, לצערנו, בחוסר אפיון גמור ובבחירות עיצוביות תמוהות, הרחוקות מאסתטיקה ולעתים גם מפונקציונליות.
תפוח בגודל של שולחן, בפינת הרחוב
"לאמנות האורבנית חשיבות גדולה מאין כמותה" אומר טרוסמן "פסלים ומיצגים המוצבים בערי ישראל - ברחובות, בפתחי בניינים, בגנים ציבוריים ופארקים, תורמים תרומה חשובה לאסתטיקה של המרחב הציבורי שלנו. מיצגים אמנותיים אלה מוסיפים צבעוניות לרחובותינו, מושכים את העין ומספקים עניין ומחשבה לעוברים ושבים. הרי אמנות, גם אם היא מוצבת בקרן רחוב הומה, 'תופסת אנשים' ומשהו מחותמה נותר בהם."
הפרות הענקיים מייצגים אמנות אורבנית צבעונית ומדויקת, ללא יומרות, המוקדשת כולה לשיפור מצב האסתטיקה העירונית ומצב הרוח. הבחירה הסוריאליסטית דווקא בפרות, נובעת, לדברי טרוסמן, מהיותם מוטיב חוזר באמנות לאורך כל תולדותיה. לרוב פרות מתקשרים בתודעה שלנו ומוצגים כאלמנטים של שמחה, יופי, חיות, ויטליות, שפע, בריאות וחושניות. לתפוח, לדוגמה דימוי חזק ביותר של דעת, חוכמה ומודעות לצד חושניות ופיתוי. לכן המפגש עם תפוח בגודל של שולחן בפינת הרחוב הופך לחוויה משעשעת, צבעונית ומלאת תוכן.
על הערך המוסף של אמנות שימושית ועל הבחירה של טרוסמן בדימוי לחוכמה בעיצוב חלופה לבמפרים המגוחכים, נאמר רק: כן יירבו ואנחנו נקצור את הפרות.