שער הברזל נפתח, ושביל מאדני רכבת ישנים מתפתל בין סלעי בזלת אל ביתה של המעצבת רוית אלוני בגבעת שפירא. כבר במבט ראשון ניתן לראות שהבית שונה מהבתים סביבו, ומרוב הבתים שנבנים כיום בארץ.
המבנה מחופה בלבנים אפורות שיובאו במיוחד מבלגיה, בחזיתו פורטיקו מחופה קש אינדונזי ורצפתו אריחי בטון מצוירים. החלונות והדלתות עשויים עץ בסגנון רומנטי, שהובא מרומניה. בפנים הבית ממשיך לשלוט הסגנון הרומנטי-קלאסי עם רצפת עץ אלון מלא, ריהוט בצביעת מברשת ידנית ופרזול ידיות מנחושת. אלא שמאחורי הנוסטלגיה הידנית, מסתתרת טכנולוגיה בנייה היי-טקית של חברת "אוסטק שמיר" המבוססת על קונסטרוקציית פלדה, חומרי בידוד, וחיפוי במגוון חומרים לפי בחירת הלקוח.
"בית מטויח מתקלף, מתלכלך ודורש חידוש, ולכן הוא לא נראה תמיד עשוי טוב. לבנה תמיד נשארת לבנה: חזקה, עמידה ומתיישנת יפה", מסבירה אלוני את הבחירה בלבנים. דלת עץ כפולה וגבוהה בצביעה כפרית נפתחת אל פנים הבית, ושוב חוזר מראה הלבנים - בקירות ובעמודים לאורך הגינה הפנימית, עם עץ הזית ובריכת המים הקטנה.
הבית בנוי בקומה אחת בגובה 3.40 מטר, צורת ח' הנפתחת אל גינה מטופחת. באגף אחד ממוקמים ארבעת חדרי הילדים, ומאגף שני נשקפת סוויטת ההורים. בהמשך אגף ההורים ניצב ג'קוזי חיצוני, עם פרגולת פלדה החושפת את טכנולוגיית הבניה, ואחריו מבנה בודד המשמש כמחסן ומטבח חיצוני. החדרים פונים אל הגינה המקיפה את הבית כך שלכל דייר גינה פרטית משלו, ואילו המסדרון ההיקפי משקיף אל החצר הפנימית ומאחד את החדרים למבנה שלם אחד.
האגף המרכזי מחבר את שני אגפי השינה, ומשמש לאירוח ופעילות משפחתית. באגף, שגודלו עשרים מטרים אורך וחמישה לרוחב, ממוקמים פינת האוכל, הכניסה ומולה הקמין, פינת טלוויזיה וסלון. הנברשת המיוחדת בגוון סגול-לילך שמעל פינת האוכל נקנתה שקופה, ונצבעה בידי אלוני. לשולחן הביליארד, מצידו השני של החלל, הוחלף הלבד הירוק המקובל בלבד ורוד זוהר, המותאם לעבודת האמנות שעל הקיר (אמנות: שרון מרגולין).
מיקום הרהיטים והאביזרים בבית מתוכנן מראש, בתוך נישות או ארונות שנועדו לכך. "יש רשימות של מה צריך לאחסן ולאן זה הולך, כך שלא יתברר בסוף שאין מקום לדברים חשובים. זה מגיע עד לרמה של מגירה למעטפות מכתבים ומתנות. זה מקנה נוחיות וסדר לבית" מסבירה אלוני, ולא משאירה מקום ליד המקרה: הארונות נכנסו לנישות, הספה הארוכה נכנסה לגומחה משלה, המקרן מוסתר בקיר בעוד המסך מתגלגל למעלה לתקרה, הוילונות הלבנים יורדים באופן סמוי, התאורה ופתחי המיזוג נחבאים בקירות ובתקרה.
שולחנות הבטון בסלון, באורך שני מטרים כל אחד, זזים בקלילות מפתיעה על גלגלים נסתרים (ביצוע: סטודיו קראפט). גם במקלחת זכו המראות והמדפים בנישה בנויה, אבל את פסגת האחסון המוסתר והמוקפד ניתן לראות במטבח: מקרר ברוחב מטר וחצי, שני תנורים, מתקן מים, מסך פלזמה בנישת גבס ומתחתיו נישה קטנה לממיר, ואפילו מכונת הקפה יושבת בתוך בית קטן משלה.
האחסון משתלב בקירות החלל אותו הוא משרת: סוויטת ההורים אינה כוללת חדר ארונות, אלא ארונות לאורך קירות חדר השינה. "חדרי ארונות, גדולים ככל שיהיו, הם קלסטרופוביים ולא נעימים, ואם הם כבר גדולים מאוד, אז הם נאלצים להתרחק מחדר השינה וזה לא נוח" אומרת אלוני.
בחדר הרחצה צוהר עליון לאוורור ותאורה, ובמקלחת מותקנת מראה עם חימום אחורי המאפשרת להתגלח תוך כדי מקלחת ללא היווצרות אדים. גם החלונות, הנראים רומנטיים כל כך, בנויים מדלת ובתוכה צוהר זכוכית בידודית בטכנולוגיית פתיחה מתקדמת של דריי-קיפ. "כל העבודה הזו על הבית היתה תרגיל וניסוי כלים למיזם גדול שאני עומדת להקים, שיכלול מלון בוטיק, ספא, גלריות אמנות וחנויות" מסכמת אלוני. "אני כרגע בשלב התכנית העסקית, ולכן אין לי עניין לבצע עבודות שיפוץ קטנות, אלא בית אחד גדול בשלמותו ובתקציב רציני".