מזוויות מסוימות, בהן מיטשטש קנה המידה, דומה 1C לפסל או לגוף תאורה מעוצב יותר מאשר לבית. האדריכלות הנקייה מתפרים, הצורות המופשטות, האסתטיקה הבלתי מתפשרת והעדר סממנים פונקציונאליים של בית (חלונות, דלת, קירות) אינם עונים על הציפיות הנורמטיביות ממבנה המשמש למגורים. הערפול בזהות אינו מקרי; העיצוב של 1C, בית מגורים בטוקיו, מבקש לבחון מחדש את התפיסה האדריכלית, העיצובית והפונקציונאלית של הבית, ולהציע אלטרנטיבה שונה מזו שאנו מורגלים בה.
"האתגר של 1C הוא להגדיר טופולוגיה שונה להיבטים שונים של החיים" אומר המעצב ג'וונאל ניקולס (Gwenael Nicolas) שתכנן את הבית ומתגורר בו עם אשתו היפנית ושני ילדיהם. ניקולס, יליד צרפת, היגר ליפן לפני כ-51 שנה והקים את סטודיו " סקרנות" לעיצוב פנים ואדריכלות (Curiosity) "אני חי בטוקיו מפני שאפשר לעשות כאן הכל" מסביר ניקולס, "יש כאן חוקים מאוד נוקשים הנוגעים לתהליך הבניה והעיצוב, בין השאר מכיוון שיפן מועדת לרעידות אדמה, אבל כשעומדים בכל הדרישות מותר להתפרע - ואת זה אי אפשר לעשות בצרפת".
1C בנוי כקופסת זכוכית, שבבסיסה ממוקם המשרד של הסטודיו ובקומות העליונות חדרי המגורים של המשפחה. את הקובייה השקופה מקיפה גלריה ספיראלית, המשמשת כשביל המוביל מהקומה התחתונה אל המפלסים העליונים. "גוגנהיים עם בית באמצע" מסביר ניקולס את הקונספט התכנוני.
בדומה למוזיאון המודרניסטי של פרנק לויד רייט, גם ב-1C מקשטות את הגלריה יצירות אמנות: "אנחנו לא עשירים כל כך, ולכן רוכשים עבודות של אמנים צעירים. אנחנו קונים ככל שהתקציב מאפשר, ורק דברים שאנחנו אוהבים" מעיד ניקולס.
מלבד היותה אלמנט פיסולי ודקורטיבי, ממלאה הגלריה תפקיד חשוב בתפיסת העיצוב של ניקולס כמוטיב של תנועה וגילוי. "תהליך התכנון דמה להפקת סרט קולנוע, כולל התסריט וה'סטורי בורד'" נזכר ניקולס, "התכנון הוגדר מנקודת המבט של המשתמש והתמקד בתנועה שלו בתוך החלל, כמו בסדרה של סצנות". הגלריה המקיפה את קופסת הזכוכית מאפשרת לתנועה לזרום ללא הפרעה, ומציעה זוויות התבוננות שונות על כל חלל.
תכנון הבית משלב את תחומי העיצוב בהם מתמחה הסטודיו: אדריכלות (בשיתוף עם האדריכל Tomoyuki Ustumi), עיצוב פנים, עיצוב מוצר ואפילו עיצוב גרפי. ניקולס עיצב כל פרט ופרט בבית, תוך מחשבה על הקשר בין צורה לפונקציה. "תפיסה אנושית של מרחב ואובייקט נובעת מידע מוקדם, בעזרתו אנו מנסים לזהות גירוים חדשים ולהבינם" מפרש ניקולס, "העיצוב של 1C מציע תפיסה שונה, הקיום של כל אלמנט בו הוטל בספק".
החלל המשקף בצורה הבולטת ביותר את התכנון האלטרנטיבי הוא המטבח. זהות החלל נחשפת בדרך כלל באמצעות האלמנטים האופייניים לו; ניקולס עיצב גרסאות חדשות לאביזרי המטבח המוכרים - הברז הפך לקו מתכת מינימליסטי, קולט אדים שולב בקיר דווקא בצורה אנכית. כך זכה חלל המטבח לפרשנות חדשה, שבה הפונקציונאליות מתקיימת אך אינה בולטת לעין.
למרות שעיצוב 1C מערער על רבות מהתפיסות המקובלות לגבי בית מגורים, הוא מאזכר עקרונות מהאדריכלות היפנית המסורתית בקווים האופקיים, בצבעים ואף בתפיסת החלל.
"תפיסת החלל היפנית שונה מהתפיסה המערבית" מסביר ניקולס, "הארכיטקטורה היפנית מתייחסת לחלל בצורה גמישה. התכנית הבסיסית של בית יפני היא של ריבוע עם דלתות הזזה, המשנות את חלוקת החלל לפי הצורך. הסיבה לכך היא מחסור בשטח בערים הצפופות". ב-1C הקירות המפרידים בין החדרים עשויים דלתות הזזה, ומאפשרים לפתוח את החדרים הפרטיים ולהפוך אותם לחלק מהחלל הציבורי.
חומרי בנייה אופייניים ליפן שולבו אף הם בבית: הרצפה עשויה מעץ קירי (Kiri) המשמש לבניית שידות לאחסון קימונו. עץ הקירי קריר בקיץ וחמים בחורף, ולכן אידיאלי לחיפוי הרצפה. רפפות הנייר המוסטות העוטפות את קוביית הזכוכית מבפנים מזכירות את מחיצות הנייר המפרידות בין החדרים בבנייה המסורתית.
עיצוב הפנים של הבית דורש הקפדה מיוחדת ושמירה על סדר מופתי. כל אגף חשוף לא רק לחלקיו האחרים של הבית, אלא אף אל הרחוב. בתשובה לתהייה כיצד מסתדרים בבית כזה עם שני ילדים קטנים, עונה ניקולס "זו לא בעיה. יש להם הרבה צעצועים, וכשהם לא משחקים בהם מוסתרים המשחקים מאחורי דלת הזזה". ספק אם פתרון זה היה משכנע את המשפחה הישראלית הממוצעת, אך תפיסת הבית כאובייקט עיצובי מכתיבה אי אילו אילוצים; ככה זה כשגרים בגוגנהיים.