ניתוק מופלא

הקומפוזיציה המחושבת היטב ניכרת כבר ליד דלת הכניסה במסדרון הקומה השביעית בבית המשותף. טיח בצבע חול עוטף דלת אפורה, נטולת משקוף, בעלת מפתח גבוה במיוחד המנוגד באורח בולט לדלת הקונבנציונלית של השכנים. הכניסה לדירה עצמה מקיימת את ההבטחה שהסתמנה.

צמצום מינימליסטי ותאורה על הגבול המיסטי מחדדים את תחושת הניתוק הן מהבניין התל אביבי הטיפוסי והן מההוויה המקומית (קבלן: רונן כץ). בשל חוסר בידע טכני, נעזר בשירותיו של האדריכל מרק טופילסקי, לתכנון הראשוני של החלל. בד בבד נסע לאיטליה, התרשם מספרים ויצר לאט לאט את התמונה השלמה.

האוטופיה האורבנית הזו פרושה על כ-100 מ”ר של תכנון דרמטי מאופק בעל קווים מנחים, פשוטים וברורים. לניסי וילקובסקי, שעיצב את דירתו, היה ברור לחלוטין מה הוא רוצה: חלל פתוח ככל האפשר, מינימליסטי אבל לא קר, מואר ומשדר קלילות. בשל חוסר בידע טכני, נעזר בשירותיו של האדריכל מרק טופילסקי, לתכנון הראשוני של החלל. בד בבד נסע לאיטליה, התרשם מספרים ויצר לאט לאט את התמונה השלמה.

הקו המנחה בעיצוב הבית היה הניתוק. הכוונה ליצור סביבת מגורים בניתוק אופטימלי מהסביבה מומשה בממד הפיסי: הקירות בבית מנותקים הן מהרצפה והן מהתקרה, תקרת המטבח מונמכת ומנותקת מהתקרה. היא יוצרת בימה הפוכה ותוחמת את גבולות המטבח הפתוח. רוב הרהיטים מנותקים מהרצפה, לפחות באשליה אופטית. מערכת הניתוקים מרחיבה את החלל ויוצרת מערך דרמטי של מפגשים.

גם המידות הלא רגילות של הדלתות, המחיצות והחלונות מרצפה ועד תקרה תורמות לתחושת המרחב. את התמונה משלימה התקרה. ילקובסקי שסירב להיכנע לממדים של דירה סטנדרטית, הסיר את תקרת הרביץ וחשף את הקורות - וכך הגביה בעצם את התקרה.

ההחלטה על היצמדות לצמצום סגנוני באה לידי ביטוי בבחירת חומרי היסוד. החומרים הטבעיים כמו בטון ועץ נשארו נאמנים למקורם והחומרים ה”מלאכותיים” - נגיעות של נירוסטה ואלומיניום עם הרבה זכוכית - נבלעים בתוכם או מנותקים מהם לחלופין. מאפיין נוסף הוא השמירה על גימור מט. ידית דלת הכניסה, שיוצרה על ידי וילקובסקי, נשלחה במיוחד לליטוש מט היישר מהיצרן. כך גם טופלו הריצוף, גמר הקירות, כיורי האמבטיה, ארונות המטבח ומחיצות ההפרדה.

החלל המרכזי הוא חלל מגורים ובו מטבח פתוח. לחלל השינה עוברים דרך מחיצת זכוכית במסגרת נירוסטה עם שני כיווני תנועה. המחיצה, על ציר מרכזי ובתוך מסילה, מופעלת במנגנון שהושאל מתפעול של מחיצות אקוסטיות. זהו פרי עיצובם המשותף של וילקובסקי ושל מעצב מוצר העוסק גם בייצור, ירון רונן. ברחבי הבית אפשר למצוא דוגמאות נוספות לשיתוף הפעולה ביניהם.

חלונות ענק שקופים לחלוטין במפתח לא רגיל של 290X260 מ’ בחלל המגורים, משקיפים על מרכז תל אביב. המסילות שהושקעו ברצפה ומעקה נירוסטה, המנותק מהקיר החיצוני יוצרים תחושת המשכיות וחלוקת משנה עדינה. הרפפות החיצוניות, שהורכבו בעזרת גלישה על קיר הבניין, מאפשרות שליטה על כניסת האור במשך היום ובלילה משמשות מעין מסנן של הנוף.

ההתייחסות למטבח היא כאל רהיט נוסף. הכיריים סובבות על ציר ומתרוממות אל הקיר בעת הצורך לניצול מרבי של משטח העבודה. את ארונות המטבח עיצב פיירו ליסוני ל-UNITS, בבעלות קפליני.

שולחן האוכל, מבית EDRA, עוצב במקור בידי אדריכלים אוסטרלים בשביל בית מלון במלבורן. היוצרים דימו את הכיסא לדף נייר מקופל על מסגרת מתכת דקה. המינימליזם המתוחכם בא לידי ביטוי גם בעיצוב השולחן, משטח נירוסטה דקיק ובו ארבעה כפתורי נירוסטה אלגנטיים המאפשרים תחלופה בשליפה של “דפי” פרספקס בצבעים, שקיפויות ומרקמים שונים, לפי מצב הרוח ואופי הארוחה.

ריצוף חלל המגורים, יציקת בטון בגימור מט בעזרת סילר שיובא ביבוא אישי מארה”ב, מפנה מקום לריצוף עץ אלון מגוון בסוויטת השינה ובחדר העבודה המסתתר מאחורי דלת ללא משקוף. ריצוף החלל הרטוב נעשה ביציקת בטון לבן ודק עץ מסביב לאמבטיה של פיליפ סטארק ובחלל הפתוח של המקלחת. הכיורים זכו ביציקות קוריאן מבית בופי. בשל סלידה מאריחי קרמיקה נמצא סילר שאטם את הקירות המטויחים ומאפשר לחלל לדבר בשפה של שאר הבית.

שחקן מפתח בעיצוב הדירה הוא התאורה, הנעזרת בשחקן חיזוק, מחיצות זכוכית בעלות שקיפות חלקית. חיבה עמוקה לתאורה טבעית הניבה את המפתחים הגדולים בחלל המגורים וחלל השינה. במשך היום, הדירה הפונה לדרום שטופת שמש. האווירה משתנה לחלוטין עם השקיעה. תכנון התאורה הדרמטי נועד לנצל את המבנה הארכיטקטוני של הדירה. החריצים, שיצר הניתוק המכוון של הקירות, נוצלו להשקעת גופי תאורה, הן תאורה שקועה קונבנציונלית והן סיבים אופטיים. אל הסיבים מצורף מנגנון המאפשר שינויי צבע, תאורה ועוצמה. התוצאה בולטת במיוחד ביחידת השינה והאמבטיה.

חלל המגורים היה אתגר. חשיפת הקורות לא איפשרה תאורה שקועה וגופי תאורה חיצוניים לא באו בחשבון. את הפתרון מצא יועץ התאורה, בני טבת, ששתל מסילות בין הקורות לבין הקיר ועליהן תלה מנורות הזורקות אור על הקיר. כמו כן הותקנה תאורת אווירה טהורה - מרובעי אור שקועים ברצפה.

התאורה המציפה את חדר הרחצה היא תוצאה של תכנון רגיש ומלא עוצמה. החלל נבנה על בימה ושניים מקירותיו עשויים מחיצות זכוכית שקופות למחצה. גופי תאורה, בעלי פילטר צבעוני וסיבים אופטיים הנעלמים לאורך החריצים, צובעים את הקירות והרצפה. את התמונה משלים בכניסה גוף תאורה בעל קרן אדומה. המשחק חוזר על עצמו גם בחלל הרחצה הקטן יותר. תכנון התאורה משלים את כוונת העיצוב הכללי, רואה לא נראה ובעיקר מעורר סקרנות.