וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אמנות הון סיכון

דקל גודוביץ

27.11.2006 / 5:30

האדריכל אורי הלוי סבור שהמינימליזם לא סובל אנשים לא יפים וניירות על השולחן, ותיכנן משרד הייטקי עם מקום של 40 מ"ר לעובד

האדריכל אורי הלוי מספר שפעם, בסיכומו של ראיון, נשאל האדריכל הנודע איי.אם.פיי, מה הוא יכול לומר לאדריכלים צעירים, והלה השיב, שאדריכל טוב צריך לדעת לבחור את הלקוחות הנכונים.

2B VENTURES היא מן הסתם בחירה נכונה. זוהי חברת היי-טק והשקעות בבעלות אלי וורטמן וג’ייקוב ניר דוד, שלקחו את הלוי להרפתקה. “הם דרשו ממני לרחף, להיות יצירתי, ועל פונקציונליות ותקציב נדבר אחר כך. קודם שיהיה כיף, מיוחד, ייצוגי ועתיר טכנולוגיה. לכן התחלנו בעיצוב החלל המרכזי ומשם ניגשנו לטפל בכל יתר החדרים”.

החלל המרכזי הוא אכן לב-לבו של הפרויקט, המשתרע על כ-600 מ”ר. הוא מוביל מהכניסה ועד לחדר המנהלים, מעין נתיב מסע שבו צועדים האורחים. למעשה מדובר בחלל שאורכו כ-28 מטר ורוחבו 6.5 מטרים, מעין גלריה בפרויקט שהוא עצמו חצי מוזיאון. בקצהו של החלל מוצבת כלאחר כבוד פרה - אחד מפסלי החוצות שהוצבו בניו יורק ולאחר מכן הועתקו בתל אביב בגרסה מקומית בדמות פינגווינים ודולפינים.

במרכז החלל פינת המתנה צבעונית ופרועה, שתיכנן האמן דודו גרשטיין בשיתוף עם הלוי; שלוש דמויות עוברות שם ממצב של עמידה לריצה ומכוונות לחדר המנהלים. בקיר שמנגד מותקנת תעלת מיזוג אוויר העשויה פח והקיר כולו עוצב מחוליות מתכת, מעין ארגזי פח. מאחר שהם עשויים מחומר שרמת הדיוק שלו גבוהה (בניגוד לגבס, למשל), אפשר היה ליצור מהם נישות מלבניות ומדויקות, שבהן הוצבו כ-200 פסלוני פילים מאוספם של המנהלים.

על קירות החדרים והמשרדים תלויות יצירות אמנות ישראליות (קופפרמן, סלונים ועוד), והכל מואר בתאורה בעיצובו של הלוי, הדומה לזו שבמוזיאון: פסי צבירה, ספוטים עם אלומות אור צרות וחמות וגופים מסוגננים ומעוצבים המשווים למשרדים מראה דרמטי-תיאטרלי (תאורה: אלקבס).

המראה הדרמטי מודגש עוד יותר בעיצוב כהה המשמש מעין רקע שקט וקונטרסטי לאמנות הצבעונית, הפרועה והמוארת המוצבת בו. רצפת הצפחה הכהה שולטת ברובו של המשרד, בחדר המנהלים והישיבות - פרקט ונגה שחור (ביצוע “הום גבס”). הארונות והדלתות עשויים גם הם עץ כהה (נגריית חיון, חיפה).

שני האלמנטים הצבעוניים היחידים בעיצוב הכללי הם הצילינדר האדום בקצה החלל המרכזי וקיר הנישות הירקרק בכניסה. מצדו האחד של הצילינדר, המושך אליו את תשומת הלב, יש תנועה של אורחים ואילו מצדו השני הוא משמש שירותים ומקלחות אישיים לחדר המנהלים. כמו כן ניצב שם קמין המופנה אל פינת ישיבה במרכז החדר.

הצילינדר צבוע בתנור בגוון אדום של מכונית למבורגיני מאמצע שנות ה-90. הצביעה נעשתה באתר עצמו, כמו במוסך פחחות רכב, על ידי מצבעת צבע סטרילית ואטימת החלל בניילונים (מסגריית נידר). קיר הנישות הירקרק נצבע גם הוא בצבע מכוניות בגוון של רולס-רויס (גוני המכוניות אמיתיים ולקוחים מקטלוג צבעי רכב).

תקרה שהיא יריעה צרפתית

אבל לא הכל נוצץ ומעובד. על רקע העיצוב היוקרתי והחיפוי המהוקצע והאלגנטי של הרצפה והקירות בנירוסטה, עץ ואבן, בולטת ומודגשת התקרה במערומיה - תקרת הספנקריט גלויה וגסה ללא תקרה דקורטיבית מתחתיה, וגלויים גם המערכות האלקטרו-מכניות ותעלות מיזוג האוויר, סולמות החשמל וצינורות הספרינקלרים (מטפים).

גם התקרה במשרדים, הנראית מרשימה ויוקרתית, היא בסופו של דבר תקרה פשוטה בתכלית - יריעה צרפתית אלסטית מתוחה הנקראת “בריסול”, אשר מעליה נורות פלורוסנטיות רגילות המקנות תחושה של סקיי-לייט.

השקיפות והפתיחות, מתברר, הן עקרון תכנון נוסף. המטרה היתה להכניס אוויר ואור רבים ככל האפשר למרכז החלל וכך גם להגדילו לכאורה. לפיכך, כמעט כל קירות חדרי המשרדים, המנהלים והישיבות הפונים לחלל המרכזי עשויים מזכוכית ( חברת “שבירו” ) והופכים את המשרד כולו למעין OPEN SPACE, אשר גם בתוכו ישנו חדר פנימי שהוא OPEN SPACE. שש מערכות של מחיצות בגוון תכול ובדוגמאות משתנות של בועות ודרדרים מחלקות את החלל ומעליהן יריעות בד בהדפס של עלי כותרת של חמניות. המחיצות הן עיצוב משולב של הלוי ושל מערכת קיימת, RESOLVE, של חברת “הרמן מילר” (יבואן: טולמנ’ס).

במשרד עם קלאודיה שיפר

שיטת OPEN SPACE מתקיימת גם בחדר המנהלים. שם תוכנן חדר גדול אחד ששטחו כ-100 מ”ר לשני המנהלים יחד, במקום שני חדרים פרטיים. בחדר שתי פינות ישיבה (מן האחת נשקף נופה המרהיב של ירושלים העתיקה), שולחן ביליארד, בר ומטבחון, חדר ישיבות עגול ופינת עבודה משותפת לשני המנהלים.

אין ספק שהשטחים שחברת היי-טק ייצוגית שכזאת צורכת הם עצומים; כ-40 מ”ר לאדם בחברה שמספר עובדיה הוא כ-16 (אם כולם שוהים במשרד או בארץ באותו זמן) הם יותר מפי שניים מהסטנדרט בהיי-טק, שהוא כ-17 מ”ר.

“האלוהים של האדריכלות הוא מינימליזם”, מסכם הלוי את עבודתו, “ככל שדרגת האמנות שלך גבוהה יותר, כך אתה נדרש לפחות חומרים וטקסטורות כדי להביע את הרעיונות שלך. הבעיה במינימליזם היא, שאם אתה ואני נעמוד שם ולא קלאודיה שיפר, זה ידפוק את כל הקומפוזיציה. המינימליזם לא סובל אנשים לא יפים וניירות על השולחן. כל פעם אני אומר שהפרויקט הבא יהיה מינימליסטי, וכל פעם אני מגלה שהתגנבו לתוכו חומרים וצבעים שגנבו הכל. אני פשוט לא מצליח. ושלא תבין אותי לא נכון, אני דווקא מאוד גאה בתוצאה. זה פרויקט לא קל לעיכול, אבל קל להבנה”.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully