אם גם אתם שייכים למחזור האחרון של בוגרי חוג יצירה במתנ"ס השכונתי, אתם מתבקשים שלא לעוט על ועדת הקבלה של מנהלת המדרחוב בנחלת בנימין, הנאספת כל שלושה חודשים, אלא אם כן אתם עומדים בקריטריונים הנוקשים: יצירתכם היא מקורית ועל טוהרת עבודת היד בלבד!
ועדת הקבלה הקפדנית של מנהלת המדרחוב מטעם העירייה, נאלצה לדחות לא פעם מצטייני קורס עיקשים, שלא היו מוכנים לוותר, והציגו בפניה שוב ושוב את מחרוזת הסברובסקי ה"ייחודית" שלהם. הוועדה כוללת מומחים משנקר, שבוחנים את יצירות המועמדים, ומטרתה מזה חמש שנים, היא לשמור על הצביון של המקום, זה שמוכר לכל ישראלי כבר 18 שנה.
הוא כבר כאן באמת המון זמן, חלק מהנוף התל אביבי מדי יום שישי ושלישי, ואפילו מעט מובן מאליו. יצאנו לברר מה התחדש בצילו של בית הדקל, המשתפץ לו לאיטו.
המדרחוב הוקם באחד הרחובות היפיפיים של העיר העברית הראשונה, וכל בית כאן נושא מזכרת לתל אביב הקטנה והאקלקטית, שבוניה ניסו ליצור סגנון של אירופה לבנטינית. בית הדקל המפורסם הוא דוגמה לאחת מהמזכרות הללו, וכיום שוב שוקדים על החזרת עלומיו הרומנטיים. כמו באירופה, הוא כוסה בתמונה אלגנטית המשחזרת את המראה הקודם שלו, זה שבקרוב יתגלה עת יוסרו הפיגומים.
השוק התוסס, המתקיים בצלו, מסייע בהענקת הנופך התרבותי הבוהמייני הנכסף וזה הולך לא רע בכלל. הרי כל תייר מחו"ל או מטבעון שמגיע לתל אביב, מתייצב לשיטוט במקום העמוס כל טוב הזה, וותיקי המדרחוב כבר הפכו אושיות תרבות מוכרות כמו למשל נורמן המנגר, שמצייר שעונים ומדי גובה לחדרי ילדים ונפתלי, נפח הזכוכית שנמצאים בשוק מהקמתו.
בשנה וחצי האחרונות, התרחב השוק ופלש לרחובות הצדדיים. הביתנים בני שני המטרים (גודל אחיד) משתרעים כיום בין אלנבי, נחלת בנימין עד גרוזנברג וכיום גם מאלנבי דרך רמב"ם ועד לשוק. שלוחה קטנה פונה גם לרחוב השומר ומחוזקת במופע מוזיקלי קורץ. לדברי בינה, מנהלת המדרחוב, לפני כחמש שנים מנה השוק 154 אומנים וכיום הוא התרחב לכדי 280 אומנים המציגים מבחר עבודות מקוריות בתחומי האופנה, התכשיטנות ועיצוב הבית.
"כיום יש תרבות פנאי גדולם. כולם פונים ליצור כתחביב ושואפים להציג את עבודותיהם" אומרת בינה "המגמה מאוד אופנתית ולכל וועדת קבלה מגיעים תמיד אוסף של יוצרים עם הטרנד הנוכחי: פימו, חרוזים או סריגה". בינה מדגישה כי חשוב לה לקבל אמנים שיוצרים דברים מקוריים וחדשים, בטכניקות ידניות בלבד, ללא עזרה מטכנולוגיות מתקדמות למיניהן, והדבר נבדק באופן מדוקדק על מנת לשמור על הקו המוביל של השוק עד היום. על המועמד להציג משהו השונה ממה שקיים כבר בשוק ואין כל צורך להיות בעל תעודה. גם אוטודידקטים מתקבלים בברכה.
לחיזוק האווירה האמנותית, היא מקפידה לשלב מופעי רחוב ותערוכות של האמנים, המאוגדים בעמותה, שמשתפת פעולה עמה לאורך כל הדרך ופועלת להצלחת העניין. העמותה אחראית גם לעיצוב הלוגו והשקית של המדרחוב ולהקמתו של אתר האינטרנט החדש, שמציע לכם לשוטט מרחוק בין דוכני השוק, בלי צורך להתחכך בהמון, ואפילו לרכוש ממוצריו.
כעשרים אחוז מהאמנים בשוק הם ותיקים (מעל 15 שנה), הרוב מעל כחמש שנים והשאר משתנה. מיקום הביתנים די קבוע, אבל יש רוטציה ואם אתם לא מוצאים את פסל העור משבוע שעבר, יכול להיות שהוא פשוט זז קצת.
בין האמנים בולטים פרצופים ארטיסטיים מגוונים. בעבודות של יופה, למשל, תמצאו אמירה חברתית-פוליטית, שקוראת תגר על ההייטק וביל גייטס. יופה מייצר מחשב ידני הנקרא: "חלונות", שמאפשר לכם לבחור מספר ולאחר כמה פעולות מכניות, מציג אותו בחלון הקרוע בלוחית העץ של המחשבון. אצלו תמצאו גם פאזל סימבולי, המורכב מחבורה של אנשי עסקים רמי דרג, שמתקרנפים אט אט תוך חיבור כל חלקיו.
ברחובות החדשים, אליהם זלג השוק לאחרונה - ממוקמים החדשים. אם אתם כבר מכירים את הכל ונמאס לכם - גשו לרחוב השומר, שם תמצאו את עבודות הקרמיקה עם הדפסי הרשת העדינים של הילית בן מאירי שטרן. מולה ממוקם לו אריק משה, שעושה נפלאות בגזעי עץ תוך גילוף ספירלי מיוחד, ויוצר פסלים המשנים צורה בתנועה קלה. לידם ממחזרת הדס ריחני-נוסבאום, נורות משומשות בגדלים שונים, אותן היא מצפה בפימו והופכת ליצורים חביבים.
ברמב"ם תפגשו בעדנה רון, המציירת על בדי משי ההופכים למבחר מוצרי טקסטיל לבית, כמו כריות, ראנרים ותמונות, ואת עבודות הקרמיקה של כרמית גת, ביצי היען המצויירות של שרון ונילי להב, המוביילים מזכוכית של גילת ואת ה"פאפא פורק" המפסל מסכו"ם פסלים חביבים.
אלו החסרים את הסבלנות הנדרשת להתחככות בהמון, יכולים להגיע למדרחוב בימים השקטים יותר. חלק מחנויות הבדים הוותיקות פינו את מקומן לחנויות לעיצוב הבית, וניתן למצוא אצל "מרקו קאירי" ו"שורץ פרוות" מבחר אביזרים וריהוט, במבחר שמתחדש כמעט כמו השוק שמסביב.
יריד האמנים במדרחוב נחלת בנימין. ימים ג' ו-ו' בין השעות 10:00-17:00