טקס שתיית התה העולמי, נושא מטען של סממנים, האופייניים למסורת ממנה הוא שאוב: אצל היפניים, שהביאו את הטקס הזה לכדי אמנות, הוא מתקיים לפי כללים חמורים ומוגש חזק וירוק בכוסות חרס זעירות, האנגלים, כידוע, הפכו אותו לתירוץ לעוד ארוחה בשעות אחר הצהריים ושם הוא מוגש בכלי חרסינה מיופייפים וסנדוויצ'ונים משולשים ואצל הבדוואים הוא סמל לאירוח מופתי.
אצלנו בלבנט, הוא נע בין עשבי תבלין ריחניים שמוגשים בכוסות זכוכית צנועות בתום ארוחה בגליל, לתמצית של תה עיראקי חזק או תה בדוואי מבושל ומתוק במיוחד. בארצנו מוכת החום, התה וכליו נשכחים רוב ימות השנה עמוק בארון, עד לבואו של הגשם הראשון. רק כשהטמפרטורות צונחות קצת, אפשר להעלות על הדעת לגימה של כוס תה.
לפניכם מבחר עיצובים של קומקומי תה וכליהם הנלווים, להגשים בהם את האסקפיזם המועדף, בין אם תבחרו לברוח לטוקיו, מרוקו, או יורקשייר, וגם כמה רעיונות תה מבריקים של בוגרי בצלאל.
ואם אתם מאלה שתה עושה להם צמרמורת, אתם מוזמנים להקליק ישר לוואלה! קפה.
עוד בוואלה!
