בדרך כלל כל מה שצריך נמצא מתחת לאף, אבל לפעמים לא רואים את זה כי יש יותר מדי ממה שצריך. זהו סיפורה של משפחה שוחרת עיצוב. האם קרמיקאית ואספנית של שלל חפצי נוי, רקמות, עתיקות וכלי וינטאג', האב קבלן שימור עתיקות. יחד הם מתגוררים בבית בסגנון ערבי, עם תקרה גבוהה, עם קשתות מוצלבות, ספות אבן מובנות וחלונות מקושתים ומסוגננים, במושב לימן. אהבתם של בני הזוג לחפצי הנוי בשילוב עם המקום הרב שהעניקה להם החצר שמחוץ לבית היו דווקא בעוכריהם, כיוון שאפשרו להם לאגור ולאחסן במחסן או סתם בחצר.
כאן נכנסה לתמונה מעצבת פנים, הום סטיילינג וחומר אורית שרמן נהרי, חברת המשפחה המתגוררת גם היא בלימן, שעיצובה מחדש של קומת הכניסה של הבית הוגש על ידה כפרויקט גמר לימודיה ב"קונספט - המכללה לעיצוב". "העיצוב הקודם של הבית עשה לו עוול, והסתיר את יופיו", אומרת שרמן נהרי על מה שהוביל את הקו העיצובי שלה. בנוסף, היה צורך בסידור הבית מחדש, כי היה לנו כמעט הכל בבית מבחינת ריהוט ואקססוריז, רק שרובם היו בבית בערימות, או במחסן, או סתם בחוץ, בשמש".
העבודה בת שלושת החודשים החלה בהגדרת תקציב ובהגדרה עיצובית, במסגרתה יאוורר ויסודר הבית וכמעט לא יוחלפו בו חפצים ורהיטים. וכך, החלונות וריצוף השומשום נשמרו, הבית נצבע מחדש, רוב הרהיטים שופצו על ידי נגר ורופדו מחדש, הוסרו שני קירות - אחד בסלון והשני שיצר נישה קטנה, והסרתו פתחה את הבית, ונקנו עבור הסלון ספה, שטיח זיגלר ווילונות חדשים, ועבור המטבח כיסאות חדשים.
העבודה האמיתית אם כן, לדברי שרמן נהרי, היתה תהליך המיון של חפצי הבית: "זה היה תהליך קשה וארוך, כי אי אפשר להראות הכל, ולא רציתי להעמיס מבחינת מינון וצבע. מצד שני, בתהליך מיון כזה נכנס הקשר הסנטימנטלי של הבעלים לחפצים, ותהליך הפרידה מחפץ, גם אם הוא ארוז במחסן, לא פשוט. ראשית, הגדרתי חדר בבית בו ריכזתי את כל הארגזים העמוסים מסגרות ישנות, קערות אמייל, עבודות רקמה של אמה ז"ל של בעלת הבית ועוד, כורסאות וכיסאות. קערות אמייל הפכו לשולחנות צד קטנים וחלקם הוצבו על שולחן פינת האוכל הענק כשפירות וירקות ממתינים בהם לתורם להיאכל, רקמות רבות מוסגרו בשלל מסגרות ישנות בסגנונות שונים, הנישות קיבלו תחתיות עץ והפכו לשידות עליהן מוצגים פריטי נוי אהובים, ולבסוף הוכנסו גם עציצים אחדים כדי להוסיף קצת ירק.
"אני בעד להמשיך את הקו העיצובי הנתון של הבית, ולא ללכת ראש בראש", מסבירה שרמן נהרי את מה שהנחה אותה בבואה ללעצב את הבית, "במקרה זה מדובר בסגנון ערבי, בצבעים סולידיים ורגועים וכמובן החפצים האהובים של בעלי הבית, שהם הנשמה של הבית. עם זאת, אני אוהבת לשלב ישן וחדש. העין רגילה להומוגניות, ודווקא שבירה שלה מעניינת ומרגשת, למשל כיסאות פלסטיק במטבח בסגנון עתיק, מסגרות מסולסלות לצד מודרניות".
את מי שחרד לפריטים שלא "התקבלו" לפנים הבית, מרגיעה שרמן נהרי ומספרת שדבר לא נזרק, והכל נארז ואוחסן. כמו כן, חלק נכבד מהפרויקט היה יצירת מקומות אחסון קבועים בבית, במטרה לשמר את הסדר גם בעתיד. "היום הבית מסודר לגמרי", אומרת שרמן נהרי, "כל מה שצריך זה
שלכל דבר יהיה מקום עיצובי משלו".
