את השנה האחרונה בילתה מעצבת הפנים גלית אוחיון (36) על קו ירושלים-תל אביב. פרויקט מגורים גדול שעיצבה בעיר הבירה הוא הבייבי החדש שלה, אותו היא מלווה בצמידות, צעד אחר צעד, החל מתכנון הפנים, דרך בחירת הרהיטים והעמדתם וכלה במזלגות שבמגירות המטבח. מדובר בבית ערבי מהמאה ה-18, המשתרע על 600 מ"ר בשכונת מלחה (הבנויה על יסודות הכפר הערבי אל מאלחה). מאפייני האדריכלות החיצוניים שלו נשמרו כשהיו ואינם מרמזים דבר על ההפתעה הגדולה שטמונה בתוכו.
שלושת מפלסי הבית משמשים זוג הורים ושלושה ילדים, שכל אחד מהם זכה לממלכה משלו. חדרי השינה הם מעין סוויטות הכוללות חדרי ארונות מושקעים וחדרי רחצה מפנקים. החללים הציבוריים: מטבח, סלון וחדר משפחה, מרווחים ונוחים ועיצובם מתכתב עם בתי מלוכה אירופיים. נופה הייחודי של השכונה נשקף מהמרפסת העליונה ביותר של הבית בעוד המרפסות בקומות התחתונות בעלות אופי אינטימי. בניגוד למעצבי פנים אחרים, אוחיון לא שכחה לרגע להתייחס לטעמם האישי של הדיירים ויצרה להם בית חלומות שפותר להם את הצורך לנפוש בבית מלון יוקרתי.
איך ניגשים לעצב בית מודרני בתוך מבנה היסטורי?
אוחיון: "ראשית, מכבדים אותו ומקפידים שלא לשנות את מאפייני האדריכלות הבסיסיים שלו. כך לדוגמה, השארתי את הקשתות שמעטרות את התקרה בחדרים השונים. לא היה כאן שום אילוץ שחייב אותנו להשאיר אותן, אבל אני חושבת שאלמנטים מסוג זה דווקא מעניקים לבית אופי אחר. מעבר לזה, המבנה הישן הערים גם קשיים, והיו בבית דברים פחות אסתטיים שגם איתם נאלצנו להתמודד".
אחד האתגרים שהציב הבית הישן היה חלל הכניסה הא-סימטרי. רוב אריחי הריצוף לא היו מצליחים לטשטש את חוסר הסימטריה הזה, ואריחים מסויימים אולי אפילו היו מדגישים אותה. אוחיון בחרה לעשות שימוש באפקט השחמט - אריח לבן לצד אריח שחור. הצבעוניות המנוגדת ביניהם משלה את העין ומעלימה את הפגמים בבנייה.
ההשראה לעיצוב הבית היא ביתה של מרי אנטואנט, שסמוך לארמון ורסאי בפריז. בתקופה שבה החלה לעבוד על עיצוב הבית, קפצה אוחיון לביקור בבירה הצרפתית. "אהבתי מאוד את הדרמה העוצמתית בעיצוב החללים וצילמתי אותם בטלפון הנייד," היא משחזרת, "בעודי משוטטת במבנה, שלחתי את התמונות ללקוחות שלי ושאלתי אותם מה דעתם שנשלב אלמנטים מלכותיים בבית. להפתעתי הרבה הם נתנו את הסכמתם והלכנו על זה".
הסגנון המלכותי בא לידי ביטוי כבר בכניסה לבית, שם הציבה אוחיון מראה גדולה במיוחד בגובה 2.6 מ', שנראית כמו שער מלכותי ועל הדרך גם מכפילה את החלל. בנוסף, ברחבי הבית נעשה שימוש מאוד דומיננטי בקרניזים, שבעבר היו פופולאריים בבתי מלוכה והיום חוזרים לאופנה. הם מופיעים בבית גם בחיבורי הקירות עם התקרה וגם ברהיטים עצמם שנבנו בהזמנה אישית אצל נגר ("תיבת נוח"). לאווירה המהודרת תורמות גם נקודות שונות בבית שזכו למגע של זהב, כמו מסגרת של מראה בשירותים, ברזים ואפילו ידיות של שידות. המראה המתקבל עשיר ומרשים, בייחוד על רקע שחור. גם הרהיטים עצמם משדרים תחושת פאר. חלקם עשויים מעור, חלקם בטכניקת קפיטונאז'.
עם כל הכבוד למרי אנטואנט, איך בא לידי ביטוי האופי וחותמם האישי של הדיירים בסביבת המגורים שלהם?
"מיד כשהתחלתי לעבוד בפרויקט הבנתי שמדובר בדיירים שרוחשים הרבה מאוד כבוד למשפחה. לכן, בתוך מעקה הברזל שבחלל הכניסה הרכבנו את האות Y שמציינת את שם המשפחה שלהם. בנוסף, לדיירים היה חשוב מאוד נושא התמונות שיתלו על הקירות. יש להם צייר קבוע, מה שנקרא "צייר הבית", שממנו הם מזמינים בהזמנה אישית ציורי שמן בעלי מוטיבים יהודיים. גם פסל של סוס עץ בממדים טבעיים שניצב בחצר, משקף את התחביבים ואהבותיהם של בני הבית. יש בבעלותם חוות סוסים והם מרבים לצאת לטבע ולרכוב על החיה האצילית הזו. בהקשר הזה מצאתי עבורם גם שתי מראות בחדר הרחצה של ההורים, בעלות מסגרת של פרוות סוס שחורה והם גם שילבו צילומים של סוסים בחדרי השינה".
המטבח, בניגוד ליתר חללי הבית, שואב את ההשראה שלו מחבל פרובאנס. הוא מתפרש על שטח גדול ומרווח, ואוחיון מסבירה כי על מנת שהדיירים ינצלו ויחוו את כולו, פיזרה את הפונקציות בתוכו, שיסתובבו קצת בחלל. במרכז ניצב האי ובמקביל אליו פינת אוכל עם שולחן אבירים. מסביב המקרר, מכונת האספרסו והתנור. "זה האזור המועדף על המשפחה. גם מהסיבה הפשוטה שבו כל בני הבית מתכנסים בו ומבלים יחד וגם בשל העיצוב הייחודי שלו".