"שולחן פסח שלנו מורכב מהרבה אורחים" מספרת המעצבת רז'ין גנזי. "משנה לשנה המשפחה גדלה, יש יותר מוזמנים ונספחים שתמיד קרואים. לא לכולם יש את האפשרות לארח בסלון על שולחן אחד ארוך ולכן, מצאתי שאפשר לארח גם בחוץ, בגינה. כדי שכולם ישבו יחד ולא ירעדו מקור ארגנתי מחיצות שאפשר לסגור והשקענו בחימום. כך גם במקרה שמזג האוויר בליל הסדר יצא קצת קריר נוכל עדיין ליהנות". רז'ין מעצבת בעיקר בתי יוקרה בארץ, את המותג שלה הזיזה לפני כשנתיים מרחוב מונטיפיורי בתל אביב להרצליה פיתוח, לאחרונה סיימה את עבודת הסטיילינג במלון ריץ קרלטון במרינה בהרצליה ובימים אלו, מונתה ליו"ר של אגודת הידידים של מוזיאון העיצוב בחולון.
את הסדר שתעשה עם משפחתה בביתה השוכן בכפר נטר יאפיין האביב. "בשעה טובה אפשר לשבת בחוץ בגלל העונה" אומרת גנזי, "כל שנה אני עורכת בצורה אחרת את השולחן. השנה בחרתי לעצב אותו בסימן של פריחה. הצלחות מאוירות בפרחים קטנים ובאגרטלים יש סחלבים שגם מפיצים ריח נעים. אני חושבת שהעובדה שגם הטרנד בעולם האופנה מבוסס היום על אלמנט דומה השפיע עלי וכידוע, הגבולות בין מעצבי אופנה, סטייליסטים ומעצבי פנים זולג משני הכיוונים בשנים האחרונות." את כל אלו מאגדת מפה תכולה וארוכה במיוחד שכמו מבליטה את כל מה שמונח עליה. "בפסח אמנם נהוג להשתמש במפה לבנה, אך כשמדובר בסט כלים בהיר שמונח על מפה בהירה עריכת השולחן מתפספסת וחבל".
"השנה לא יהיו ילדים קטנים בשולחן החג שלנו מה שהופך משמעותי בעריכת השולחן" מספרת גנזי. "זה משמח במיוחד, כי אז אפשר ליפייף את השולחן ולהשקיע בו כמו שאוהבים מבלי לצפות שאחר כך יהיה יראה כמו פוגרום מטונף ושבור כלים. אפשר לשים את כל הכלים והסטים בצורה אחידה כך גם את כל הסכו"ם ולהשתמש במפיות בד לבנות".
"גדלתי בבית דתי. החוויות שיש לי מפסח מאוד דומיננטיות וזכורות לי היטב. זה היה באמת אחד החגים שאהבתי. ההתעסקות בפסח לוותה בכל המאפיינים לרבות ניקיון הבית, ביעור ושריפת חמץ והחלפת הכלים. עניין הכלים הלהיב אותי בתור ילדה אך העובדה שמשתמשים בכלים הכי יפים בבית רק לשבוע אחד בלבד הכעיסה אותי מאוד. אני הייתי אחראית על עריכת השולחן, ועד היום אני מטפחת תחביב זה."
פיות במקום מרור: שולחן החג של מיכל נגרין
