מה עושה יזם, השוכר מבנה ישן בתל-אביב ורוצה להרוויח ממנו כסף? הופך אותו לבניין דירות יוקרתיות הפונות לעשירון העליון, או מלון בוטיק הגובה מאות דולרים ללילה. יזם אחר, הפך בניין מוזנח בתל אביב ל- 12 לופטים מעוצבים ומושקעים שבאופן מפתיע אינם מיועדים למגורים.
הבניין השוכן ברחוב יוקנעם 3, סמוך ליגאל אלון נבנה בשנות ה- 50 ופעל מאז כבית דפוס. היזם שאתם חייו מעביר בארצות הברית, הבין את הפוטנציאל הטמון בו והחליט להפוך אותו למבנה המיועד לאמנים החושקים בסביבת עבודה אחרת ושונה מזו שהשוק מציע כיום.
האדריכלית גלית אוחיון שהוזמנה לתכנן את המבנה בן ה- 4 קומות מחדש, נתבקשה ליצור לופטים עם ניחוח ניו-יורקי, המזמינים לתוכם עשייה אמנותית מסוגים שונים. בנוסף, מאחר ובכל לופט אמורים הדיירים לבלות זמן ממושך, העיצוב הצריך מטבח, חדר רחצה, חדר מנוחה ואזור לעריכת פגישות. כדי להשלים את כל החבילה תיכננה אוחיון גם חללים ציבוריים לרווחת הדיירים הכוללים חדר כושר אינטימי וחדר ביליארד.
האדריכלית החליטה לצבוע את הבניין בצבע אדום עז שאף עובר אורך לא יכול לפספס (גם בשעות החשכה). הצבע לדבריה נבחר בשל נוכחותו היצרית, פורה ופורצת גבולות, כיאה לבניין שמיועד לאמנים. בחזיתו, מתנוססת באותיות גדולות מילה יפנית שפירושה אדום.
הלופטים מעוצבים בצורה שונה זה מזה ואף שונים בשטחם. הקטן מביניהם משתרע על 60 מ"ר, הגדול על 80 מ"ר ועלות שכירותם נעה בין 4,500 ל- 7,000 שקלים. הבדל עיקרי בעיצובם בא לידי ביטוי בבחירת הצבעים. "בלופט אחד הקירות בצבע טורקיז לצד בריקים חשופים שקיבלו שכבה של לכה, בעוד שלופט אחר צבוע בצבע צהוב חרדל עם לוח צמנטי, המהווה חציצה ניידת בתוך הלופט ומספק לחלל תחושה תעשייתית", מסבירה אוחיון.
השימוש בפלטת צבעים כל כך מגוונת נוצר במטרה להעניק למגוון יוצרים את הסגנון המתאים לכל אחד מהם. "גוונים שהם כהים יותר מתאימים לחללים יותר גדולים, בעוד שלחללים קטנים עדיף להשתמש בצבעים בהירים, מוארים יותר, כמו צהוב או ירוק זרחני", מוסיפה אוחיון.
בתכנון הכללי נעשה שימור אלמנטים תעשייתיים שהיו במתכונתו הראשונית של המבנה כגון, לבני סיליקט שנצבעו בלכה, עמודים מסיביים שנצבעו בצבע שחור מבריק. כמו כן, הרצפה חופתה בבטון מוחלק ובתקרה גופי תאורה תעשיתיים שמורכבים על מסילה וניתנים להזזה, בהתאם לצורך הדייר.
ארונות המטבח כמו גם ארונות הבגדים עוצבו בסגנון אירופאי קלאסי. וילונות, אגב, לא תמצאו כאן, כדי לשמר את אווירה התעשייתית. חדרי הרחצה, לעומת זאת ההבדל בין הלופטים, דווקא עוצבו בצורה דומה. הם חופו בגרניט פורצלן המאופיין במראה גס, והקירות נשמרו בצבע לבן.
הצבעוניות שבאה לידי ביטוי בחדר הביליארד ששוכן בקומת הכניסה של המבנה מתמקדת באדום, שחור, זהב ולבן. "שאבתי השראה ממעצב האופנה ראלף לורן, שמשלב בעיצוב פנים את צבעי מדי החיילים של בית המלוכה הבריטי", מציינת האדריכלית.
החדר האמור מנסה לדמות לחדר ביליארד באחוזה משפחתית באנגליה, ולכן הקירות נצבעו באדום ועוטרו בקרניזים, גופי התאורה מוזהבים ועל אחד הקירות אפילו נתלתה תמונה אותנטית של משפחה אריסטוקרטית, בשחור- לבן, במסגרת מוזהבת.
קירות חדר הכושר מבוססים על צבע חרדל, במטרה לסייע למתאמנים, ולו במקצת, להעלות את רמת האנרגיה כלשונה של אוחיון. שימוש בתמונת ענק משנות ה- 50, של נשים מתעמלות על חוף הים בתל אביב, מעניק לחלל אותניות חיננית.
במטרה לחזק את בטחון הדיירים, כל הבניין מצולם במערכת טלוויזיה במעגל סגור, ולכל דייר יש את היכולת לצפות במתרחש בחללים הציבוריים של הבניין בכל רגע נתון. בנוסף, גלאי נפח אחראים להדלקת התאורה במסדרונות ובכניסה, במטרה לצמצם את צריכת האנרגיה.
תכנון הפרויקט אילץ את האדריכלית התמודדות עם אתגרים כגון, עמודים וקורות הכרחיים שבעקבותם תוכננו החללים מסביבם, באופן שיחזק את האווירה התעשייתית מבוקשת. אתגר נוסף שאיתו התמודדה אוחיון, הוא מתקן רחיצת מכוניות הצמוד לבניין, שדרש שימוש בחומרי איטום מתקדמים בלופטים , כדי להתגבר על רעשים שרחוקים להיות דומים לציוץ ציפורים.