יום עיון על רעיון עיר הגנים

הכנס ידון בעבודתו של האדריכל ריכרד קאופמן, שתמך ברעיון ייהוד המרחב הארצישראלי והבדלות מהתרבות ה"ילידית" הקיימת

יום עיון על "רעיון עיר הגנים ומימושו בישראל" יתקיים ביום חמישי (8 ביוני) בכפר יהושע בעמק יזרעאל. האירוע מתקיים במסגרת סדרת ימי עיון על שם האדריכל ריכרד קאופמן (1887-1958), שתיכנן יותר מ-100 יישובים חקלאיים ועירוניים בארץ ישראל המנדטורית, בהם מושב העובדים הראשון, נהלל וכפר יהושע עצמו.

את הסדרה יזם האמן אלי שמיר, בן כפר יהושע, והיא מתקיימת בשיתוף מכללת אורנים, קק"ל, יד יצחק בן צבי, המועצה לשימור אתרים, המועצה האזורית עמק יזרעאל וכפר יהושע.

ביום העיון ישתתפו הפרופ' יוסי ארצי מאוניברסיטת חיפה שירצה על גלגוליו של רעיון עיר גנים בארץ, מתוכניותיו של סר פטריק גדס ועד אלה של קאופמן; האדריכלית סילווינה סוסנובסקי מהטכניון בחיפה, מחברת הספר "באוהאוס על הכרמל" (עם הפרופ' גילברט הרברט), שתרצה על שכונת הדר הכרמל בחיפה כעיר גנים; והאדריכל פרדי כהנא, השוקד כעת על תיעוד התכנון והאדריכלות בתנועה הקיבוצית, שידבר על יישומו של רעיון עיר גנים בתכנון הקיבוץ.

כמו כן יתקיים סיור באתר ההנצחה לזכר קאופמן בכפר יהושע שעיצב שמיר, ויוקרן סרטה של נטע האבר על הקמת האתר. אתר ההנצחה הוא פרי יוזמתו של שמיר בעקבות מאמר שפירסם על תכנון כפר יהושע בכתב העת "קתדרה". זהו פסיפס בסגנון ממצא ארכיאולוגי, ובו דיוקנו של קאופמן על רקע שמות היישובים שתיכנן, שהוקם בסיוע מתנדבים מכפר יהושע אשר התגייסו לביצוע העבודה בפועל ובמימון תורמים פרטים והקק"ל.

בטקס חנוכת האתר לפני שנתיים גם הושקה מסורת ימי העיון על שם קאופמן המוקדשת לעבודתו בשירות המפעל הציוני ולהיבטים בתולדות תכנון הערים המודרני בישראל. קאופמן הוא מהחשובים מבין האדריכלים שפעלו בארץ, והוא הותיר אחריו בנוסף ליישובים והשכונות גם שורה מרשימה של מבני ציבור ובתים פרטיים, בהם בית ראש הממשלה בירושלים.

"הבראת" העם היהודי על ידי חזרה לטבע

יוזמה אחרת לציון פועלו של קאופמן היתה אמורה להתקיים בשנת ה-50 למותו בעוד שנתיים. האדריכל אוריאל אדיב, שעשה עבודת דוקטורט בגרמניה על קאופמן, ניסה לארגן שורת אירועים לזכרו בשיתוף מוסדות מחקר בישראל ובחו"ל, ואולם בשל חילוקי דעות הרעיון הוקפא. יש לקוות שההדורים ייושרו והיוזמה תצא לפועל.

קאופמן, יליד גרמניה, הוזמן לארץ ב-1920 על ידי ארתור רופין, מנהל מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית, כדי לתכנן ערים וכפרים, וקבע לא במעט את דמותו של התכנון בישראל לדורותיו. רשימת היישובים שתיכנן היא למעשה מפת ההתיישבות הציונית בארץ לפני הקמת מדינת ישראל, מעמק יזרעאל ובירתו עפולה דרך יישובי השרון עד השכונות החדשות אז בירושלים, תלפיות ובית הכרם.

במרכז תוכניותיו של קאופמן עמד רעיון "עיר הגנים" - תנועה שנוסדה ב-1898 באנגליה על ידי אבנעזר הווארד כמענה לעיר התעשייתית הצפופה והמזוהמת. בארץ ישראל שלא עברה מהפכה תעשייתית, שימשו עקרונות התנועה ליישום האידיאולוגיה הציונית יותר מאשר לפתרון בעיות אקולוגיות: לרעיון "הבראת" העם היהודי על ידי חזרה לטבע, לייהוד המרחב ולהבדלות מהתרבות ה"ילידית" הקיימת.

הרעיונות של עיר גנים שימשו אחרי הקמת המדינה בתכנון שכונות ושיכונים גם באזורים שבהם הצמחת גנים היתה משימה אקלימית וחברתית כמעט בלתי אפשרית. עקרונות דומים עמדו לימים גם בבסיס הקמת פרוורי השינה שמחוץ לערים, לא רק בישראל, ונמצאים כיום במרכזה של הביקורת נגד תכנון הערים המודרני. סדרת ימי העיון על שם קאופמן היא בלי ספק פורום הולם לדיון גם בסוגיות הללו.