האדריכל השבדי ג'ון סמדברג תכנן לפני כמאה שנים את תחנת החשמל בעיר מאלמו שבדרום שבדיה. מאז השתנו והתפתחו פני העיר, ומרקמה האורבני מתיך היום אדריכלות מודרנית וצבעונית לצד מבנים אפורים ועתיקים בני מאות שנים, שילוב שעובד באופן מאד אטרקטיבי ומפתיע. באביב אשתקד נבחר המבנה הנושן של סמדברג לשמש אכסניה קבועה למוזיאון לאמנות מודרנית. סטודיו תאם ווידגראד עטור הפרסים (בין היתר בזכות תכנון יוצא דופן של מוזיאון קלמר לאמנות ב-2004) נבחר לתכנן מחדש את המבנה ההיסטורי במאלמו. "הפרויקט הציב דד ליין של 18 חודשים בלבד, משלב התכנון ועד החניכה", אומרים האדריכלים מרטין וידגרד ובולה תאם. "אך האתגר הגדול היה מורכב משלושה פרמטרים: התאמת המבנה החדש ללבנים התעשייתיות של הבתים הצמודים; יצירת מבנה עכשווי המתאים לפונקציה שלו; וציות לסטנדרטים הגבוהים של אבטחה ואקלים בכל הנוגע לתכנון חללי תצוגת אמנות".
תכנון המוזיאון החדש מבוסס על מבנה בתוך מבנה, עם תוספת של חזית דומיננטית במיוחד המחופה במתכת מחוררת בצבע כתום, אולם כניסה חדש, בית קפה, סטודיו יצירה עבור ילדים וגלריה עליונה. במבט מבחוץ התוספת החדשה והכתומה משמשת כנקודת ציון עבור המבקרים שמגיעים למוזיאון החדש, והיא למעשה החלל הפנימי של בית הקפה ושל הגלריה שמעליו. חזית ייחודית זו חוברת מצד אחד לאדריכלות הלבנים האדומות של הבתים העתיקים שצמודים למוזיאון, ומצד שני מציגה אלמנט עכשווי וחדשני בשכונה. שמו של המוזיאון, Moderna Museet, מתנוסס על גבי החזית המחוררת, בכתב בעל אופי מהיר, כאילו נעשה במשיכת מכחול ספונטנית.
קומת הקרקע מזוגגת לחלוטין, כדי שאור השמש יחדור בעדה וייצור התרחשות מעניינת בבית הקפה. לעומת זאת, הקומה העליונה אטומה לגמרי, כדי להעניק לחפצי האמנות שמוצגים בה תנאי תצוגה אופטימליים. המשטח המחורר יוצר עומק ויזואלי וחושף את צלליותיהם הדינמיות של היושבים בבית הקפה. בדומה לחזית החיצונית, גם עיצוב הפנים של התוספת המודרנית מבוסס על הצבע הכתום, שמופיע במרצפות בית הקפה, בקירות, בריהוט, בדלפקים ובמשטח מחורר מברזל שרץ לאורך התקרה.
שער האבן מתקופתו של האדריכל סמדברג עומד על תלו, והוא מסמן את הכניסה מצדו השמאלי של המבנה. השילוב הפרדוקסלי של המתכת הכתומה עם השער הקלאסי משקף בצורה הברורה ביותר את המרקם האדריכלי בעיר הנמל השבדית, שבה החדש חובר לישן בצורה נועזת.
במרכזו של אולם הכניסה ניצבת טורבינה גדולה, המשמשת כמזכרת מכובדת למבנה שהיה בעבר הרחוק תחנת כוח להפקת חשמל. דלתות זכוכית מובילות את הנכנסים מאולם הכניסה לאולם תצוגה מרכזי לבן, גדול ורחב ידיים, המתנשא לגובה 11 מ'. התקרה באולם התצוגה עשויה מתכת לבנה מחוררת, המתכתבת עם החזית הכתומה.
ארבעה גרמי מדרגות המפוזרים במוזיאון מובילים את המבקרים בתנועת לולאה בין החללים השונים, בלי שייאלצו לשוב באותו מסלול. "תפקיד נוסף של המדרגות הוא חלוקת המוזיאון בצורה מסודרת, ברורה והגיונית", מציינים האדריכלים.
מאולם התצוגה הגדול יוצאים שני מעברים. האחד, מוביל לחלק שפונה לרחוב ובו ממוקמים בית הקפה הכתום, תאי שירותים צהובים עם תקרת ברזל מחוררת וסטודיו יצירה לילדים במסגרת פעילויות חינוכיות שיתקיימו במוזיאון. דרך המעבר השני ניתן להגיע ישירות לסטודיו הילדים ולאזור פריקה והעמסה של חפצי האמנות שמוצגים בתערוכות המתחלפות.
הקומה העליונה היא תוספת למבנה הישן שממוקמת מעל בית הקפה. היא מחולקת באמצעות מחיצות להפרדת התערוכות השונות. "היינו מחויבים לספק חללי תצוגה המאפשרים לאמנים ולאוצרים תנאים הולמים עבור כל תערוכה בנפרד, ולהעניק להן את הנראות הבולטת ביותר בתוך המוזיאון שנפתח לכבודן".
חללי התצוגה במוזיאון החדש גבוהים במיוחד ומתהדרים בצבע לבן בוהק. יצירתיותם המפתיעה והמרגשת של האדריכלים באה לידי ביטוי באזורים שאינם מציגים את פרטי האמנות: בפסאדה, בבית הקפה, בשירותים ובסטודיו הילדים, וכך לא מסבים את תשומת לבם של המבקרים על חשבון האמנות. כל אלמנט מקבל את הבמה שלו בנפרד.