בית תבור, שלא פעם מוזכר שמו כשמדובר על הבתים היפים והמרשימים ביותר בעיר הבירה, נבנה על ידי קונרד שיק, נוצרי אדוק, שעסק בכלל בתחום הארכיאולוגיה. החוקר הנלהב היגר לארץ בשנת 1846 והשקיע את מירב מרצו בגילוי אוצרותיה ההיסטוריים של העיר. "הוא בא לארץ כי הוא רצה ללמוד את ירושלים", מסביר איציק שוייקי, מנהל המועצה לשימור אתרים בירושלים. "רק לאחר מכן הוא התחיל לתכנן בתים". כאשר החליט לבסוף לבנות את בית מגוריו הוא הקים אותו ברחוב היוקרתי ביותר בירושלים של אותה תקופה, רחוב הקונסולים, היום רחוב הנביאים. שיק הניח את אבן הפינה לבית בשנת 1882 ואף חקק את מועד סיום הבניה על אבן במרפסת הבית. בכניסה למבנה כתב שיק את המילה: "THABOR". השם הארץ ישראלי שאינו אופייני במיוחד לגרמני פרוטסטנטי נבחר בהשראת פסוק תנ"כי מספר תהילים: "צפון וימין, אתה בראתם; תבור וחרמון, בשמך ירננו".
את קירות הבית קישט שיק במגוון אלמנטים שמצא בתגליותיו. "הבית הזה משופע בפריטים ארכיאולוגים", אומר שוייקי. "בתחילת המאה ה-19 המדינות ששלטו פה ששדדו המדינה. את כל הממצאים הארכיאולוגיים הם לקחו. היום זה אסור, לא ניתן לשלב בתוך הבניה פריטים ארכיאולוגיים". במגדל השמירה שהוקם בכניסה לבית בחר שיק לשלב חלק מכותרת של עמוד עתיק. בחצר האחורית, לעומת זאת, הוא שילב העתק של הפריט הארכיאולוגי במקום את הממצא המקורי. מדובר בהעתק מלט של לוח תחום גזר ששיק התקין בגאווה בביתו, אך בכיוון הלא נכון ולכן הכתב בו נקרא הפוך.
סגנון הבניה של הבית משלב אלמנטים מקומיים בשילוב עם מרכיבים אירופאים קלאסיים אותם הביא שיק ממולדתו. הכניסה למבנה בנויה בצורת מבצר גרמני על מנת להגן על דיירי הבית מפני שודדים. צריח השמירה המקבל את פני הבאים מהרחוב, חומת האבן הירושלמית והקירות העבים מספקים אף הם הגנה מפני הסכנות שבחוץ. גם כאשר נסגר הבית בפני העולם החיצון, המשיכו שיק ומשפחתו ליהנות ממי השתייה אותם סיפק הבית עצמו. מי הגשמים התנקזו דרך המרזב אל בור המים שנחצב מתחת לאדמה בחצר האחורית של הבית. כיום זורמים מי הגשמים שנאספים בבור למזרקה חדשה שנבנתה בחצר. אף צרכים רוחניים סיפק הבית. במקום נבנה אולם תפילה נוצרי בעל חזית מסוגננת הפונה אל הרחוב.
מאז פטירתו של קונרד שיק בשנת 1901 החליף הבית ידיים רבות ושימש למטרות מגוונות. כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה החזיק הצבא העות'מאני במבנה וקציני צבא תורכיים גרו בו. עם תום הקרבות עבר הבית לידי הכנסייה המתודיסטית האמריקאית, שהפכה את המבנה לבית ספר. לאחר מכן, בזמן מלחמת העצמאות, שוכנו בבית פליטים יהודיים מהרובע היהודי. מאוחר יותר, כאשר ננטש לבסוף המבנה, הכנסייה הפרוטסטנטית השבדית קפצה על ההזדמנות ושכרה את הנכס. בשנת 1996 היא אף רכשה את המקום, בו הוקם המכון התיאולוגי השבדי שמכשיר ומעניק ידע בנושאי ארכיאולוגיה וחקר ארץ ישראל לסטודנטים מחו"ל. "ברחוב הנביאים יש הרבה מבנים השייכים לנציגויות זרות", מסביר שוייקי. "בסך הכול טוב לישראל שיש מוסד אקדמי של ממשלה זרה ושתיירים וסטודנטים באים ללמוד על הארץ".
"בתים מבפנים עם ניקול"
בית תבור נפתח לקהל הרחב במסגרת אירוע "בתים מבפנים עם ניקול" שנערך בסוף השבוע האחרון בבירה. בתים מבפנים הוא אירוע ארכיטקטורה עירוני המתקיים אחת לשנה. במשך סופשבוע ארוך נפתחים עשרות מבנים לביקורים, סיורים ודיונים - הכל חינם! מטרת האירוע היא לשפוך אור על הארכיטקטורה והסביבה הבנויה. אירועי בתים מבפנים בישראל מתקיימים תודות לאדריכלים, ליזמים, לבעלי הבתים, למנהלי המוסדות ולאנשי השימור, הטבע והמורשת הבנויה, שרואים בארכיטקטורה לא רק מקצוע, אלא גם שליחות חברתית ותורמים מזמנם ומרצם ובחלק מהמקרים אף פותחים את בתיהם.