פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ילדים, האוכל מוכן

      לא צריך לחזור הביתה מהעבודה כדי להאכיל את הילדים, וגם אין צורך במטפלת. הקוריאנית הקטנה שגרה במכונת האורז כבר תודיע להם מתי הוא מוכן

      עם השנים, יותר ויותר דברים במטבח שלנו עוברים אוטומציה. את התגלית החדשה והמסעירה שלי גיליתי דווקא בדירת רווקים של ידידים. בעודנו יושבים בסלון שמעתי קול של אשה מדברת קוריאנית בוקע מהמטבח, ולאור מבטי המופתע, אמר לי חברי בביטול: "אה, זו רק מכונת האורז של השותף החדש".

      מכונת האורז אינה חדשה באסיה. היא הומצאה ביפן בשנות ה-50 והגיעה למערב באיחור מה, ובאחרונה אפשר למצוא אותה ביותר ויותר בתים בארה"ב ובאירופה. המכונה חוסכת למעשה את זמן העבודה הדרוש להכנת האורז שכן היא עושה הכל בעצמה. מכניסים את כמות האורז המבוקשת, ואת כמות המים הדרושה (המכונה מסבירה מהי הכמות הנכונה), וכאשר האורז מוכן, המכונה מודיעה על כך בצפצוף או בדיבור (תלוי בתחכום הדגם). המכונה מווסתת את הטמפרטורה ויודעת לזהות מתי האורז מוכן.

      מרבית המכונות יודעות אפילו לשמור על האורז בטמפרטורה מוכנה לאכילה במשך יום-יומיים. המשמעות היא שאפשר לשים את האורז במכונה בבוקר, והוא יהיה מוכן לילדים שחוזרים מבית הספר, להפסקה חטופה בין שיעורים לסטודנטים, או סתם למי שחוזרים הביתה עייפים מהעבודה בערב. המתכון הבסיסי הוא לאורז לבן, אך ניתן גם להכין מתכוני אורז משוכללים יותר, ואף מאכלים נוספים בחלק מהמכונות.

      הפטנט הזה הומצא כאשר הנשים היפניות החלו להיכנס לשוק העבודה, וכבר לא היה להן זמן רב לבישולים. המכונה מתאימה מאוד לאורח החיים הקדחתני בקוריאה, עונה על הצורך בפאסט פוד גם בבית, ועד מהרה היא הפכה לנפוצה גם שם ובמדינות אוכלות אורז אחרות בסביבה. אין ספק שההמצאה הזו הביאה לשיא חדש את רמת הניכור והריחוק שמייצרת תרבות הוורקוהוליזם המערבית. לא רק שההורים לא צריכים להכין לילדים את האוכל, גם המטפלת כבר לא צריכה לעשות זאת. ילדים, רוצים לאכול? דברו עם המכונה.