במסגרת תערוכת "עוצב בישראל 08", שנפתחה במרכז הירידים בשבוע שעבר, מוצגת גם תערוכת "מעצבי העתיד", שכוללת 56 עבודות גמר של בוגרים טריים מבתי הספר לעיצוב ברחבי הארץ - הזדמנות מעניינת לצאת ולבדוק מה קורה אצל הגוזלים. מהתערוכה הראשית של קהילת המעצבים, כבר הבנו שהכיוון הוא תעשייה ומי שקוראים את דווקא את מוספי הנדל"ן ולא את ירחוני האדריכלות והעיצוב. אז מה מעניין את ה"נוער"?
דבר ראשון מסתבר שהנוער אוהב עיצוב גרפי. 28 בוגרים מציגים בתחום זה, לעומת 20 בלבד בעיצוב תעשייתי ו-8 בעיצוב תכשיטים. בלי לזלזל חס וחלילה בעיצוב גרפי, מסתבר שוב שהעולם שייך לצעירים (ולתעשיינים) ואלה מתעניינים הרבה יותר באריזה מאשר בתוכנה. הרי אם באותו מפעל בייגלה מייצרים בסרט נע את אותו המוצר עבור שתי חברות שונות, הרי ששני גורמים יגרמו לי להחליט לבסוף את מי להוסיף לעגלת הקניות שלי: המחיר והאריזה. וממה ששמעתי, חברות משלמות הרבה כסף בשביל מותג חדש או רענון אריזה חדשה. באיזשהו כנס שמעתי שקוראים לזה תדמית ומיתוג.
לכן מפתיע אותי תמיד מחדש שסטודנטים לעיצוב גרפי לא מתעסקים בדיוק בזה (בעוד בתערוכת הבוגרים שלידה, מוצגות בדיוק חבילות כאלו של שופרסל ועוד במרכז החלל). כאילו שההתעסקות הזו בשיווק ואריזה היא זולה ומסחרית ומשחיתה את ליבו של הנוער, בעוד אנחנו מחנכים ליצירה עילית ולעומק המחשבה הטהורה. בולשיט, לעצב אריזה של בייגלה שתצליח לגרם לי להושיט אליה את היד זו אמנות, ומן הראוי ללמד אותה בבתי ספר לעיצוב ולתרגל אותה בעבודות גמר.
רבות מהעבודות משלבות בין תחומי עיצוב שונים. בין עבודות התכשיטים, למשל, אפשר למצוא את עבודתו של ניקיטה מחניקוב שנעה גם על הגבול הדק שבין תכשיטנות ואמנות הפלסטית. מחניקוב יצר סדרה של 3 שעונים: שעון חול, שעון מים ושעון אש, כשכל אחד מהם מאגד בתוכו כמה תפיסות זמן שונות, במטרב להביא את הצופה לתפיסת זמן בלתי קונבנציונלית.
לצידו אפשר למצוא גם את עבודתו של דוד בורץ, שמציג רק דוגמית קטנה בלבד מעבודת הגמר המעולה והמפוארת שהוצגה בתערוכת סוף השנה בבצלאל. בורץ עיצב תכשיט המתחבר לחולצה ופועם יחד עם פעימות הלב, וכך חושף את מצבו הרגשי של האדם הלובש אותה. זוהי עבודה המשלבת בין תכשיטנות, אופנה ותורת הנפש.
גם בעיצוב המוצר מוצגות עבודות שאינן הטובות ביותר שזכינו לראות בתערוכות סוף השנה האחרונה בבתי הספר לעיצוב. והציבור נאלץ ללקט פירורים. מבין הפירורים ניתן לציין את חגי זכאי מבצלאל שהצליח לפתח כלים יחידאיים בטכנולוגיה סדרתית ליצירת כלי אוכל, ומשטחי גמר אחרים במרקם שברירי ואוורירי. גם אתנחתא של ליאת נאמן מבצלאל היא עבודה מיוחדת המציעה קונספט חדש לספסלי ריהוט הרחוב המוכרים לעייפה, בתנוחות ישיבה לא שגרתיות.
שוב בצלאל ושנקר ושנקר ובצלאל. הנציגות של סטודנטים מבתי ספר אחרים כל כך דלה שזה פשוט מייאש בכלל לספור. חבל, דווקא אני זוכר שהיו סטודנטים כשרוניים גם בבתי ספר אחרים. אולי בשנה הבאה.
תערוכת "עוצב בישראל 08", מרכז הירידים, ביתן 11 א', ת"א.
6-16 בפברואר
א'-ה': 22:00- 16:00
ו': 16:00- 10:00
שבת: 18:00- 12:00
הכניסה חופשית
עוד בוואלה!
