לצד הקיבוץ מעיין צבי נח לו בשקט כפר יווני. זה אולי נשמע מוזר, אבל זהו הסגנון האדריכלי שנבחר עבור בתי השכונה הקהילתית הממוקמים בסמוך לקיבוץ. בתי הכפר השלווים מצופים טיח לבן בתוספת נגיעות של צבעי שמן עזים. הבתים מסתיימים בקווים מעוגלים ובגגות שטוחים, וכך הליכה קצרה ברגל משבילי הקיבוץ לבתי ההרחבה מביאה אותך בדקות ספורות מנופי הגליל לחופה של יוון. המראה הים תיכוני הזה אולי נראה קצת תלוש לצד בתי הקיבוץ, אך הוא נשמר בקפידה בכל בתי השכונה "אחד הדברים המיוחדים של זה שכל השכונה בנויה באותו סגנון ויש הקפדה יתרה על שמירה על צביון ועל אופי השכונה" מדגיש גדי רובינשטיין, אדריכל ההרחבה, "ככה שברור זו שכונה עם מראה אחיד".
אך מעיין צבי אינו הקיבוץ היחיד בעל שכונה קהילתית המעוצבת בסגנון אחיד. בתי ההרחבה בקיבוצים נוספים באזור מעוצבים גם הם ברוח גימיק שיווקי כזה או אחר, לעיתים בלי קשר לסגנון האדריכלי הקיים. השכונה הקהילתית של קיבוץ איילת השחר למשל, מעוצבת בסגנון של כפר יין אותנטי, כך שכל בית בהרחבה זכה למרתף יינות משלו. בנוסף מצופים הבתים באבן מיוחדת, המעניקה להם מראה נושן. ומדוע נבחר דווקא הסגנון של כפר יין? "היזם היה מאוד מעוניין בנושא." עונה מוניקה גלייט, אדריכלית ההרחבה, "הם היו מאוד מעורבים בזה והם כיוונו לכיוון של היין ושל ראש פינה. זה תפס, בקטע הפרסומי זה מאוד תפס. האמת שאני לא יודעת אם הרבה נשארו עם הסגנון הזה. זה היה אלמנט יותר לפרסום."
גם בקיבוץ אילון עוצבה שכונת ההרחבה בהתאם לאינטרס שיווקי. "באותה תקופה הייתה פה הרחבה בכל הציר הקרוב שהוא הרבה יותר אטרקטיבי מאילון", מסבירה אביבה רוטביין, אדריכלית ההרחבה, "אז איך אתה מפתה אנשים לבוא לשם? כי אם לא ימכרו דגמים אז לא תהיה שכונה. אם היזם לא ירוויח, אז העסק לא יתפתח." המראה הנבחר לבסוף לקוח גם הוא ממחוזות רחוקים. בתי ההרחבה עוצבו בהשראת טירה עתיקה בסגנון ואן גוך. בכל חלקה בנוי מבנה בצורת צילנדר, כאשר הקוויים הרכים ממשיכים גם בחלונות שטופי השמש המחופים בקשתות. גג הבית עשוי מרעפים אדומים המזכירים יותר ארצות נשכחות ופחות את נופי הגליל. "האימג' העיצובי היה איפשהו לומר שאנחנו רוצים להביא את פרובנס ואת טוסקנה." מנמקת רוטביין, "זה איזשהו חלום רטוב של הישראלים. רצינו להביא את כל הסגנון העיצובי הזה לגליל" אבל אולי הסגנון הזה של פרובאנס לא מתאים לאופי של קיבוץ? "יכול להיות." משיבה רוטביין, "זה עניין של טעם. בנושאים של יופי ועיצוב תמיד יהיו דעות שנויות במחלוקת."
בקיבוץ כפר בלום גם כן תוכננה הרחבה בעלת מראה וסגנון אחר מבתיו הרגילים של הקיבוץ. "אי אפשר לצפות שמבנים בשנות האלפיים יהיו בעלי צביון וסגנון דומה לבתים שנבנו לפני 60 שנה." אומר יוסי טל, מזכיר הקיבוץ, "היה לנו חשוב לתת להרחבה את האופי שלה שמתאים לשנות ה- 2000" ואכן עיצוב השכונה הקהילתית בכפר בלום מעודכן בהתאם לסגנון התקופה. כל בית בשכונה צבוע בצבע אחר בהתאם לסקאלה בעלת גוונים הרמוניים שהוגדרה מראש, בתקווה שהמראה הייחודי ימשוך קונים נוספים. בסופו של דבר, טוענת רוטביין, ההרחבות החדשות, על אף מראן השונה, מביאות לקיבוץ המתפורר אוכלוסייה חדשה, שבשלב זה חיונית להמשכם של החיים הקהילתיים. "אתה רואה חיים, המקום חי." היא מתרגשת, "ממקום שגסס וכמעט מת רואים היום ישוב פורח."