הבית, שנבנה בשנת החמישים ונרכש על ידי האדריכלית יעל ינאי, מייצג את סגנון העיצוב שהיה מקובל בארץ באותם זמנים: הפרדה מוחלטת, המשרה אפלוליות, בין פנים לחוץ. מטבח הבנוי כיחידה נפרדת מהסלון ומכל האזור הציבורי, ויציאה ממנו, למרפסת שירות ששימשה בעיקר לפינוי אשפה וכמחסן. פינת אוכל הצמודה למטבח, מזכרות ואוספים שונים, וקיר אחד לפחות המחופה בעץ. מכיוון שהחיים באותה תקופה, התנהלו בתוך הבית, גם אצל אלה שגרו בווילה, מוקם הבית, בקדמת המגרש, ומאחוריו, השתרעה חצר גדולה ולא מטופחת, שניכר בה שאינה בשימוש קבוע.
שומרים קשר עין עם הסלון
היום, ההתייחסות לחוץ כחלק בלתי נפרד מהעיצוב הכולל של הבית, נובעת מכמה סיבות: סגנון אירוח אחר ומודעות לשעות הפנאי, אפשרויות מגוונות של ריהוט חוץ נוח ומפנק וחומרים חדישים, המאפשרים לבודד את הבית למרות שקיפותו.
כל אלה הביאו את האדריכלית יעל ינאי, לשנות כמה דברים שהצליחו להפוך את הבית למואר ושימושי יותר, תוך ניצול מירבי של השטח בפנים ובחוץ, וכל זאת בתקציב מוגבל.
הצרכים והרצונות של בני הבית אותם יישמה יעל בשיפוץ היו:
* בית מואר ומאוורר.
* יציאות לגינה מכיוונים שונים.
* יצירת פינות ישיבה שונות סביב הבית .
* טשטוש הגבולות בין החוץ לפנים.
* מטבח פתוח לשמירת קשר עין עם המתרחש בסלון.
* חדר אמבטיה נעים ומפנק.
* חדר אחד לשני הילדים וחדר הורים.
* חדר עבודה ליעל.
נגיעות של צבע
השינוי העיקרי שסביבו חג השיפוץ, היה העתקת מיקום המטבח מצידו הדרומי של הבית, לצידו הצפוני. עם העברת המטבח, נוצרה אפשרות לפתוח את הסלון אל החוץ, להכניס אור ואוויר, ולעצב את החלל הציבורי, שכולל מטבח פינת אוכל וסלון, כיחידה אחת שאינה מופרדת על ידי קירות.
בזכות השינוי, נוצרו בחוץ שתי פינות ישיבה. ביציאה מהסלון, נבנתה פינת אוכל מקורה, וביציאה מהמטבח לרחבת הכניסה, פינת ישיבה קטנה לקפה של הבוקר.
חיפויי לוחות העץ הקודרים הוסרו, ובמקומם נבחרו גוונים בהירים לכל האזור הציבורי, למטבח, לפינת האוכל ולסלון. רצפת הטרצו הוחלפה בפרקט בהיר, הבית הוצף באור ונוצרה אווירה של עליזות. לחיזוק המראה, הוסיפה יעל נגיעות צבע, אם על ידי מנורה אדומה, כרית או חפץ נוי אחר.
גם בחדר האמבטיה, למרות גודלו הבלתי אופייני לאותן שנים, נאלצה יעל להכניס מספר שינויים. את בית השימוש שניצב במרכז החדר, הסיטה יעל הצידה, ואגן האמבטיה, שהיה קטן ביחס לגודל החדר, הוחלף באמבטיה גדולה במיוחד 2X1, ומקלחת רחבה וסגורה שהותאמה לממדי החדר. הקירות נצבעו בצבע ירוק, שנחתם על ידי פרופיל לבן המפריד בין הקיר לתקרה.
אמצעים זולים
יתר השיפוץ של הבית, היה בעיקר קוסמטי וכלל צבע, טקסטיל, חידוש רהיטים ישנים בריפוד חדש, ואפילו גופי התאורה שבחדרים, חודשו באמצעים זולים של תוספות בדים וצבע.
מחדר השינה הנמצא בצד המערבי של הבית, נפתחה דלת יציאה לרחבה המחברת בין הבית, לבין חדר העבודה של יעל, שמוקם במבנה שהיה קודם לכן מחסן. ברחבה שליד חדר השינה, הונחו ספת חוץ נוחה וכורסאות בד, המתאימים לפינת השאנטי, שממנה ניתן לשבת ולהשקיף אל פינת המשחקים של הילדים.
