"בכלל חשבתי שאהיה צלם", מודה פיצו קדם (35), "כשמצאתי את עצמי עובר על עוד ועוד ספרי אדריכלות הבנתי שכדאי שאתכנן את המבנים ולא רק אצלם אותם". נראה שתמיד צריך להקשיב לאינסטינקט. כיום, קדם הוא אדריכל מצליח בתכנון וילות ודירות יוקרה, שמעביר את ימיו בין פחים גליים, פוליגלים ולקוחות מהצד העליון של קבלת המשכורת. וכן, הוא שונא גם אדריכלות ירוקה, למרות שזה הבון-טון העולמי.
קדם למד ב-"AA" הלונדוני, שממנו יצאו גם רון ארד, האדריכל הישראלי הידוע והאדריכל רב המוניטין רם כרמי, שעיצב גם את בית המשפט התל-אביבי. לפני כשבע שנים פתח משרד בשדרות רוטשילד בתל אביב ומאז הוא חי בין חומרים ללקוחות, בין בנייה פרטית (עופר שלח, אבי נשר, הנכד של גוטמן) לפרויקטים ציבוריים.
הוא מנסה להימנע מעיצוב אופנתי ולהישאר נאמן לתפיסה העיצובית שלו שדוגלת בקווים מינימליסטים ונקיים. "אני מאמין בחללים נקיים ומוארים שיכילו היטב את העולם של המשתמש" הוא אומר.
על הקו הזה השכיל לשמור גם כשעיצב את החנות של טובהל'ס שממוקמת בשינקין. המפגש עם נעמה חסין הוליד גם את עיצוב הסטודיו, המתפרה והשואו רום של חסין ושל טובהל'ה עצמה. "הרעיון היה לתת במה אלגנטית לקולקציה. לשים במרכז את המוצר ולא את החנות שצריכה לשמש בעיקר כמעטפת.
"אני גם מאמין שבכל עיצוב צריך לשמור על חיוך, על קריצה קטנה. בחנות של טובהל'ס, למשל הכנסנו מתלי בגדים דקים במיוחד ומרחפים למראה, העשויים מנירוסטה יצוקה ומלאה. הוספנו גם טקסט תלת מימדי על הקיר. כל אות הוכנה מעץ, נצבעה בצבע מבריק והותקנה על הקיר בהדבקה סמויה. בתאורה יצרנו רצף קווי ארוך של ספוטים, שחוצים את החנות לאורכה ומקבילים לקיר התצוגה".
קיר צהוב, פרופיל בלגי
"כמו עולם האופנה גם עולם האדריכלות הוא עולם של טרנדים. הדמיון הוא בחיפוש הבלתי נגמר אחרי חומרים מיוחדים אחרי עיצובים חדשים. ידוע שיש אדריכלים שהפכו למעצבי אופנה. בשני התחומים יש גם קושי במציאת זהות ישראלית מוגדרת. אין כאן באמת שורשים ויש כאן ריבוי תרבויות. בעולם האדריכלות נוצר לאט, לאט קו חדשני ומודרני שמתמודד עם מה שקורה כאן. הכפר הגלובלי המתכווץ משפיע על האדריכלות ומאפשר לנו להיפתח למקורות השפעה נוספים. התחושה היא שהדור הנוכחי מאוד מעודכן, היום כבר לא עושים רק בתים עם קירות צהובים וחלונות עם פרופיל בלגי".