בואו נדבר רגע על דברים שאנחנו לא צריכים. על בלגן - לא כרעיון ערטילאי או כתוהו ובוהו על פני תהום, אלא הבלגן האישי שלכם ושל בני המשפחה שבוודאי מצית מריבות רבות בבית. על כיעור - במקרה של עיצוב פנים, אותם חפצים שנמצאים בבית ומעיבים על סביבת המחייה שלנו.
אמנם זהו ראש השנה המתקרב אלינו בצעדי ענק ולא פסח, בו באופן מסורתי עורכים ניקיון כללי בבית, אך גם השנה החדשה היא זמן טוב להחליט החלטות מהותיות ולנסות לדבוק בהן. בניכוי קשיים בריאותיים וכלכליים ושאר מרעין בישין, אין דבר שכדאי להיפטר ממנו יותר מאשר אותה תחושת תסכול - מעין חוסר אונים המבעבע לכדי זעם וייאוש - כאשר אנחנו מתעמתים עם החפצים הלא נחוצים שממררים את חיינו ותופסים נדל"ן יקר ערך בביתנו, או עם החלטות עיצוב לא מוצלחות שביצענו במו ידינו ועכשיו אנחנו מתחרטים עליהן מרה.
ברשימה זו ננסה למנות חלק מהחפצים שנמצאים בבית מתוך איזו אינרציה מתסכלת של תרבות הצריכה הגורמת לנו לקבל, לקנות או סתם לאגור דברים כעורים ומיותרים שאנחנו לא צריכים. הפעם נבטיח לעצמנו שהשנה נשמור על איפוק ונחשוב פעמיים ואפילו שלוש, לגבי הדברים שאנחנו מכניסים הביתה.
לקריאה נוספת:
רשימת הזהב: מתנות שוות למארחים במחיר הגיוני
שלא תעיזו להעביר אוכל עם הסכו"ם האישי: כללי הנימוס בשולחן החג
מינימום הוצאה כספית: כך תכינו סידור פרחים מושלם לחג
הדפסה אישית - תופעה מוכרת לעייפה היא החפצים בהדפסה אישית - החל מכוסות ומימיות ועד למוצרים מורכבים יותר כגון שעונים, לוחות שנה ותיקים. יש אפילו מרחיקים לכת ותולים תמונות ענק מסוג זה בסלון. את התמונות מדפיסים כמובן בצורתן המקורית - ריבוע חסר השראה - והופ, יש מתנה למשפחה המאושרת. עכשיו, אנחנו מבינים שזה נושא רגיש - ברור שהילדים שלכם הכי יפים בעולם והמשפחה שלכם הכי מושלמת - אבל בין זה ובין עיצוב טוב אין דבר וחצי. אפילו אם הבת שלכם היא בייבי בר רפאלי, אף אחד לא באמת נראה טוב עם הפרצוף מרוח על כוס או על הקיר הגדול בסלון - זה מרגיש כמו אתר זיכרון ולא שיק מסוגנן. ההמלצה שלנו? פשוט אל תדפיסו את פרצופכם, ולו רק כדי שבהמשך לא תיאלצו להתמודד עם רגשות האשמה האיומים שנלווים לזריקת המוצרים הללו לפח.
ארונות מעוטרים ומודפסים - אם כבר בהדפסות איומות עסקינן, הרי שהטרנד המחריד של הדפסת תמונות, טקסטורות ועיטורים מסולסלים על ארונות המטבח חייב להיעלם מהעולם. מדובר בהתקדמות טכנולוגית שלא לוקחת בחשבון שלא כל דבר אפשרי הוא גם כדאי. התמונה פועלת כמעין קעקוע עבור המטבח - דימוי ענקי שבהחלפתו כרוכים הרבה זמן, כסף ומאמצים. אולי זאת גישה מיושנת, אבל במטבח שלנו, אנחנו מעדיפים שימוש בחומר איכותי ובנגרות טובה על פני תמונת סטוק גנרית מוגדלת פי כמה מהראוי.
שלט שכתוב עליו (מטבח, שירותים, אפייה וכו) - אולי כשביקרתם במקס סטוק זה נראה כמו רעיון טוב, אבל מתי לאחרונה איבדתם את דרככם למטבח ונאלצתם להיעזר בשלט, ועוד באנגלית? על הדרך נגלה לכם שגם שלישיית השלטים שכתוב עליהם "אהבה", "שלווה" ו"אושר" בלי שום טיפה של חן, ששלט העץ בחיתוך לייזר בצורת המילה Believe באותיות מחוברות פשוט מביך, ואם במקרה עדיין יש לכם שלט מאויר שכתוב עליו "שרוקלחת", אנא הורידו את חולצות הבטן והפלטפורמות כי הניינטיז נגמרו.
דברים שהבאתם מחתונות, שמתם איפשהו ושכחתם מהם - אנחנו מבינים שזה היה בחינם, אבל כידוע, על חינם משלמים ביוקר (ועוד נחזור למשפט הזה כי הוא נכון לעתים קרובות). אם אתם יכולים להיזכר בפעם האחרונה שממש הייתם צריכים משקפי שמש ענקיים עם פסים במקום עדשות, שרשרת פרחי הוואי, מראקאס מקסיקנים מהבהבים או משרוקית זוהרת בחושך, אנא כתבו לנו בתגובות ושלחו למערכת תיעוד רשמי של האירוע.
עששיות - אלא אם בשלב כלשהו במהלך חיינו כולנו הפכנו לקיסר סין, או לחלופין לחיים חפר שיושב בצריף מט לנפול ומספר צ'יזבטים לחבריו מהפלמ"ח מדי לילה כדי להעלות את המורל, לא ברור מדוע נמכרות בחנויות בישראל כל כך הרבה עששיות. האם אדם באמת צריך עששית בישראל 2017, ואם כן, לכמה עששיות אנחנו באמת זקוקים? רמז: ממש לא אותה כמות שמנסים למכור לנו. זה אולי מתאים לעיצוב אירועי קונספט או תפאורות. אבל בבית שלכם? ממש לא ולא.
חלוקי נחל, אבנים וצדפים - מה שהתחיל כיצירה מושלמת של הטבע הפך למוצרים שעושה רושם שרוב תפקידם מסתכם ב"מילוי קערות" והרבה אבק שלא ממש מתנקה. עכשיו, זאת לא השאיפה הגדולה של אף אובייקט מלבד קורנפלייקס, ובטח שלא שאיפה הגיונית עבור משהו שהיה פעם חלק מהטבע. אם הקערות הדקורטיביות שלכם לא יפות מספיק, אין מספיק צדפים בעולם כדי להציל אותן, ואתם יכולים לנחש לבד איזה אסון זה כאשר כלי מלא בכאלה נופל על הרצפה ומתנפץ. כמובן, הדברים הללו לא נגמרים רק בקערות - יש שמגדילים ראש ונותנים מקום רב יותר לחלוקי הנחל, עליהם נכתבות מילים נדושות כגון Love ו-Hope (בטח שבאנגלית, למה לא?). אם בכל זאת מאוד חשוב לכם להכניס את הטבע הביתה, עדיף להביא צמחים וסוקולנטים. את האבנים שמרו לגינה.
חפצים שב-2014 חשבתם שהם של היפסטרים - מוצרים שכתוב עליהם Keep Calm and Whatever. צנצנות עם חור במכסה שמכניסים לתוכו קש שרק אלוהים יודע איך מנקים אחר כך. כל דבר שיש עליו ציור של שפם. אמנם עברו רק שנים ספורות מאז נכנסה הזוועה הזאת אל חיינו, אבל בחיאת דינאק, מייק איט סטופ. אין צורך. תודה, אבל לא תודה. נקעה נפשנו מרוב שפמים. החוק קרוב מאד לרלווונטיות של אננסים ופלמינגו למיניהם שחולשים על כל פינה אוורירית.
חבקי מפיות - אותם פריטים, לרוב כעורים, שנמצאים במגירה למקרה שנערוך אירוע שבו, מסיבות שלא נוכל לחזות, המפיות שלנו תזדקקנה לחיבוק אמיץ. עכשיו, אנחנו לחלוטין בעד חיבוק מפיות, אבל האמת היא שהמפיות שלנו לא זקוקות לחיבוק - ואם כן, עדיף לחבק אותן ישירות עם הידיים ולא באמצעות טבעת כעורה! אם בכל זאת רציתם לקשט את המפיות שלכם, פריטים כגון חוט איכרים, סרט צבעוני, שרך או פרח יעשו את העבודה באותה מידה ואף טוב יותר. היתרון במוצרים הללו הוא שאפשר לזרוק אותם בסוף הערב במקום לשמור אותם לנצח מרוב אימה שיום אחד שוב יגיעו אורחים ואיך נארח אותם בלי חבקי מפיות.
מתנות שקיבלתם מהעבודה לרגל החגים במקום תלוש - כמו שאמרנו קודם, על חינם משלמים ביוקר. וכך, מדי חג, מיילים עם כותרות כגון "בחרו מתנה לחג" נוחתים אצל חלק מאיתנו ומעוררים פחד בלבבות. מסיבה עלומה כלשהי, הוחלט בחלק מהחברות שבמקום לצ'פר את העובדים בשי לחג שכולנו רוצים לקבל - כסף - יאלצו העובדים לבחור בין ערכה להכנת קפה שחור בקמפינג (כלומר מילואים), אוהל או צילייה לשניים, סט מחבתות קרמיות, ערכה להכנת קייק פופס, לוח כדורסל יוקרתי או בלנדר מוט. משמעותו של העונש המסורתי הזה בדרך כלל מתרגמת לכדי ערימות חפצים הנצברות בבית, לעתים מבלי שנפתחו כלל. מדובר במתנות שמביך להעניק למישהו אחר אבל לא ניתן להשתמש בהן, והעולם פשוט מלא בהן. העבירו אותן אחר כבוד לנזקקים המקומיים, בתקווה שאכן יימצא מישהו שבאמת זקוק לדברים הללו.
ערימות כבלים לא שמישים - אתם יודעים מה יותר גרוע מערימות כבלים? אבק על ערימות כבלים. הסנטימנט לשמירה על הכבלים הללו מובן - לעולם לא תדעו מתי תצטרכו לטעון שוב מכשיר נוקיה משנת 2001 - אבל בואו נניח לרגע שהעת הזו לעולם לא תגיע. כמויות חוטי החשמל המיותרים שיש לנו בבית תעשה כאב ראש אפילו לחתול, והטרחה שבחיפוש אחר כבל אחד בתוך כל הבלאגן מרתיעה מביצוע הפעולה הזאת מלכתחילה. אנחנו יודעים שזה מפחיד, אבל קחו קצת זמן ובדקו אילו כבלים באמת צריך, מה כבר מיושן ומה אין לכם מושג לגבי השימוש האמיתי שלו.
צעצועים לא שמישים שקנינו לחיות המחמד שלנו - אז ככה, הסיבה שחיות המחמד שלנו אוהבות אותנו היא שאנחנו נותנים להן בית, מלטפים אותן, אוספים את צרכיהן וגולת הכותרת - מאכילים אותן. אם אחרי כל זה, חיית המחמד שלך לא אוהבת אותך - שום דבר כבר לא יעזור, בעיקר לא מיליון צעצועים מצפצפים שנמצאים לכם בבית ותגלו אותם כאשר תזיזו את הספה. השאירו שניים-שלושה צעצועים שהחיה באמת אוהבת, ואת השאר תרמו לעמותות הכלבים והחתולים.
מתקן סיכות מכניס ת'יד יוצאת צורה של היד בצד השני - סתם, צחקנו. בחיים לא נגיד לכם לוותר על כזה פריט שימושי.