ביצים הן מושא למחלוקת. הס מלהזכיר אותן באוזני הטבעונים וכך, גם ליד ילדים שמסרבים לאכול את הלבן או כאלה שנגעלים מהצהוב. "מקושקשת, עלומה או קשה?" התלבטות אמתית בכל ארוחת בוקר ישראלית בבתי הקפה. אף אחד לא יכול להתחמק הרי מהדיווח המלא למלצר או המלצרית שחוקרים לגבי העדפות הביצים שלכם. אך אם שמים לרגע את הביצה בצד ומתייחסים רק לקליפה העדינה, לשכבת הסידן הדקיקה שעוטפת אותה ברוך, קשה אולי להאמין שאפשר למצוא לה שימושים. הטור הזה יוכיח לכם שמדובר בחומר גלם מיניאטורי, במראה נקי וטהור שתענוג ליצור איתו פריטים מקוריים לעיטור סביבת המגורים. מה גם שמדובר בחומר גלם זול, ובכל מקרה הוא נמצא כמעט בכל בית. אז אחרי שאתם מכינים לעצמכם אומלט מלא בהפתעות ורגע לפני שאתם משליכים לפח את הקליפות- הנה כמה רעיונות שתוכלו לאמץ.
נתחיל מהמצב שבו הביצה עדיין נחה לה בתוך הקליפה הסגורה. הצורה שאפשר להגיש אותה לשולחן הפסח או לחילופין לעודד ילדים לאכול ביצה, לא מוכרחה להיות בתוך קערת הסדר. הודות לצורתה, אפשר להפוך אותה לארנב מתוק עם קיפול פשוט למדי של מפית, לצייר פרצוף חמוד על הביצה - ויש לכם יופי של עיצוב שולחן חג. שולחן הפסח הרי ידוע ככזה שהמארחים משקיעים בעיצובו ולא רק בקולינריה המוגשת עליו. אלא שבמקום לשרוף את זמנכם היקר על תחכומים ועיטורים, את הארנבים האלה תוכלו להכין בדקה וחצי לכל היותר.
צפו בווידאו שלמעלה ועקבו שלב אחר שלב בהכנת הארנבים. קחו בחשבון שמפיות נייר לא יוכלו לשרת את המטרה ובכלל, מפיות מבד הרבה יותר נעימות למגע, ואם יש לכם מפיות פשתן אז החגיגה גדולה. מפיות מעומלנות גם יקשו עליכם ביצירה וכדאי מאד להשתמש במפיות בגוונים בהירים, מלבן, ניוד, מייקאפ ועד ורדרד. להשלמת המראה הצטיידו בסרטי סאטן קטנים התואמים למפיות כדי, להעניק לביצה גומה יציבה שבה תוכל לנוח לפני האכילה.
קליפה של ביצה היא כלי קיבול מיניאטורי שיכול להכיל מגוון של דברים כמו למשל נר בהכנה עצמית. להשלמת המראה אפשר להניח אותה בגביע של ביצה והנה לכם פמוט מקורי.
איך מכינים?
* מקפידים לשבור את הביצה בחלקה העליון באמצעות כפית קטנה, או פטישון מיוחד כזה שעיצב מרסל וונדרס למותג האיטלקי אלסי. מרוקנים את הקליפה מתכולתה, שוטפים היטב ומניחים לייבוש בצד * בינתיים, גוזרים חוט באורך של שני ס"מ ועוברים להכנת את הנר * מגרדים בפומפייה מספר נרות, עדיף שיהיו צבעוניים, כי נר לבן בתוך קליפה לבנה מאבד מעט מן האפקט * את פתיתי הנר מעבירים לכוס קטנה שאותה מניחים בתוך סיר עם מים רותחים ומערבבים את הפתיתים עד שהם הופכים לנוזל אחיד ללא גבישים. * טובלים היטב את החוט בנוזל, מלמעלה ועד למטה * מעבירים את הנוזל בעשינות לתוך קליפת הביצה עד לגובה של חצי ממנה ומכניסים פנימה גם את החוט שטבול בשעווה שאט אט מתייבשת וממקמים אותו במרכז הקליפה. * מניחים את הקליפה המלאה בשעווה בתוך גביע של ביצה - ורצוי מאד לבחור בגביע שיעשה כבור לנר שהכנת בעצמכם * ממתינים חמש דקות לייבוש מלא ומחכים שהחשכה תרד, כדי ליהנות מאורו הנעים של הנר הקטנטן.
חשוב שתדעו:
פומפייה שמגרדים עליה שעווה קשה לנקות אותה אחרי השימוש. כשאני אומרת קשה, הכוונה שאפשרי אך מצריך זמן. והרי למי יש את הסבלנות והדקות המיותרות להתעסק בזה?! כל מה שמתחשק לכם אחרי הכנת הנר הזה הוא לבהות בו ולא לשפשף את הכלים. כך גם לגבי הכוס הקטנה שבה מערבבים את הפתיתים עד שהם הופכים לנוזל. לכן, מומלץ להשתמש בכלים שמראש אתם מוכנים לוותר עליהם לצורת המשימה.
השימוש הבא שתוכלו לעשות עם קליפה של ביצה יקח לכם דקה של עבודה - בהבטחה. והתוצאה? תגרוף מחמאה מכל אחד שיראה אותה. זה חמוד, זה שובה ואפילו אפשר להפוך את זה לפעילות חביבה עם הילדים: כך תהפכו את כלי הקיבול העדין לעציצים קטנטנים.
איך מכינים?
* מרוקנים את הביצה מתכולתה באמצעות שבירה של החלק העליון בלבד (כמו בהכנת הנר) * שוטפים היטב ומניחים לייבוש * ממלאים את הקליפה במעט אדמה טרייה באמצעות כפית או עם הידיים * שותלים בתוכה שתיל קטן של צמח תבלין (זעתר, בזיליקום, נענע) * ומניחים בתוך התבנית המקורית של הביצים - מה שיצור לכם מראה אותנטי, אפשר כמובן גם גביע מעוצב ומיוחד של ביצה קשה.