מלכה, לב, אדום: קונפיטורת תותים ביתית - המנצחת של פורים

אם אתם לא רגילים לעמוד שעות נוספות על יד הכיריים בשל חוסר כישרון קולינרי, קונפיטורת התותים הזאת תוכיח שגם אתם יכולים להצטיין במטבח. אריזה מעוצבת בעבודת יד - ויש לכם משלוח מנות עם ריח משכר שכולם ישמחו לקבל

via GIPHY

מרגע שהחלה העונה, אני ממתינה לסופה. אל תבינו אותי לא נכון, אני מאוהבת בעונת התותים ומתמוגגת כשאני רואה אותם משובצים בתבניות, כאילו היו אבנים טובות, אצל הירקן בשכונה. ועדיין, אני מצפה שהשבועות יחלפו להם ביעף, כדי שהאדומים הקטנים עם הכתר הירוק יקבלו מרקם רך ומחירם יצנח. רק אז אפשר להכין מהם קונפיטורה אנינה, כזאת שתציף את כל הבית בניחוח מתוק למשך כמה ימים. לא תאמינו כמה נעים להיכנס הביתה אחרי יום עבודה ולהתמסטל מהריח המשכר שבישול התותים מותיר אחריו. אמנם הקפצתי אתכם לסוף, אבל זהו איננו יתרונו הגדול ביותר של הפרי המנומש. בניגוד לפירות אחרים, התותים נחשבים ידידותיים למשתמש, במיוחד אם אתם לא רגילים לעמוד שעות נוספות על יד הכיריים בשל חוסר כישרון קולינרי. הקונפיטורה הזאת תוכיח לכם שיש דברים שאתם יכולים לעשות במטבח ואפילו להצטיין בהם. היא פשוטה להכנה, וכל עוד אתם מעניקים לה תשומת לב במשך חצי שעה היא תשיב לכם בחזרה – קחו את זה כהבטחה. צבעה העמוק וטעמה הממכר הם זיווג מנצח שיהפוך לכוכב של משלוח המנות, כזה שכל נמען יתמוגג לקבל. כי עם כל הכבוד לחטיפי הקוקוס הוורודים ואצבעות המקופלת המיושנות, לקונפיטורה הביתית יש את מקדם ההפתעה. תוספת של צנצנת מושקעת שרכשתם במיוחד (ולא כזאת ששימשה בעבר עגבניות מיובשות), עם נייר עטיפה וסרט חגיגי תכתיר את הקונפיטורה שלכם כמנצחת של פורים.

via GIPHY

את המסע בעקבות הקונפיטורה מתחילים אצל הירקן המקומי או בשוק. יש לבחור בתותים רכים ואדומים (לא מדי ולא כאלה שנוטים לסגלגלות) ולקחת בחשבון שקילו וחצי של הפרי יניב בערך חמש צנצנות של 200 מ"ל, כדי לחלק לחברים. תוהים למה כל כך מעט צנצנות מכמות כזאת גדולה? כי חלק מהפרי נאכל בדרך הביתה, חלק נאכל בזמן השטיפה מתחת לברז, חלק נאכל בחיתוך וחלק פשוט מתגלה כרקוב ולא כשיר להיכנס לסיר. אחרי מיון, שטיפה וחיתוך של התותים (לחתיכות קטנות) מוסיפים 600 גרם סוכר ומיץ מלימון אחד. האסכולות הגבוהות יבקשו מכם לערבב את התערובת ולהניח אותה במקרר למשך הלילה. אבל למי יש את הזמן והסבלנות למשוך את כל הטקס האדום ליום שאחרי?! גם מקל וניל או תמצית וניל אינם הכרחיים למתחילים, על אף שהם תוספת נחמדה. כל עוד הפרי מתחיל להגיר את נוזליו בסיר שניצב מעל אש גבוהה והכל נמס ומבעבע - אתם בכיוון הנכון. תוך כדי ערבוב קל יצוף לאט קצף ורדרד וכל שעליכם לעשות הוא להסיר אותו החוצה בעדינות רבה באמצעות כפית קטנה. הערבוב אחת לכמה דקות ימנע מהסוכר להישרף – לכן יש להקפיד על כך. תוך חצי שעה של נשימת האדים המתוקים והדביקים, הריבה שלכם אמורה להיות מוכנה. כמובן שבשטח הכל דינמי. אם אתם מרגישים שצריך לתת לריבה עוד כמה דקות על האש אין טעם להיצמד לסטופר או לזמנים שהקציבו לכם במתכון. סימן "הצלחת הקרה" הוא מדד טוב למוכנות הריבה: לפני שמתחילים לבשל מניחים צלחת במקפיא וכשנראה לכם שהקונפיטורה מוכנה מטפטפים על הצלחת הקפואה כפית קטנה של ריבה ומעבירים אצבע באמצע הכתם. אם האצבע משאירה פס נקי - הריבה מוכנה.

via GIPHY

אחרי שמעבירים את הריבה מהסיר לצנצנות, נותנים לה לנוח עד למחרת. עכשיו – גם אתם נחים. כי למי יש את הסבלנות להתעסק אחרי כל הבישול הזה גם באריזה. מחר יום חדש עם אנרגיית יצירה חדשה ובכל מקרה, הריבה צריכה להתקרר (אם הצנצנות חדשות – יש להשרות אותן במים רותחים כעשר דקות לפני שהריבה נכנסת לתוכן). שלב האריזה הוא החלק המהנה של הרומן עם התותים. הכינו נייר אפייה, כן אפייה! לא תאמינו איזה לוק רומנטי הנייר הפשוט הזה מקבל עם תוספת של סרט דק מבד המלופף סביבו. יש לגזור את נייר האפייה לעיגול שגדול בכמה רדיוסים ממכסה הצנצנת, לעטוף אותה ולקשור את הסרט מתחת למכסה בפפיון קטן. רצוי לוותר על סרט של קוביות אדום-לבן – זה בנאלי ועלול לפגום באפקט המקוריות. גם סרט מתנה שעשוי מנייר כזה שעוטפים איתו מתנות בחנויות, עשוי ליצור מראה זול. אופציה נוספת היא להשתמש בגומיות דקות לתפירה שאפשר להשיג בחנויות סדקית, להדביק עליהן מוטיבים שקשורים בפורים כמו מסכות מיניאטוריות (אפשר להשיג בחנויות לחומרי יצירה) ולעטוף באמצעותן את נייר האפייה. אחרי כל ההשקעה הזאת, עדיין אין מקום לעגל פינות. אומרים שרושם ראשוני קובע, נכון? אז אם הריבה יצאה מעט נוזלית או מתוקה מדי, אבל הפגזתם בעטיפה מושקעת - רוב הסיכויים שחוש הראייה יפצה הפעם על בלוטות הטעם.

via GIPHY

הכנתם משלוח מנות מעוצב במיוחד? העלו את התמונה לאינסטגרם ותייגו אותנו