רגע לפני האולימפיאדה: המבנים שחובה לראות בריו

מהבית הפרטי של אוסקר נימאייר - האדריכל הרשמי של ברזיל ועד המוזיאון לאמנות מודרנית, ששימש חלל לתצוגת הקרוז של לואי ויטון. הכירו את אדריכלות ריו רגע לפני יריית הפתיחה של המשחקים האולימפיים

(בווידאו: תצוגת לואי ויטון במוזיאון ניטרוי לאמנות עכשווית)

אולימפיאדת ריו דה ז'נרו לשנת 2016 תיפתח בסוף השבוע ותמשוך אליה מספר עתק של מבקרים מכל רחבי העולם. אם גם אתם מאלה שרכשו כרטיס לביקור במדינה המרתקת בתקופת המשחקים האולימפיים, למה שלא תפנו קצת זמן לראות אדריכלות מעולה?

ההיסטוריה האדריכלית של ברזיל נשלטת על ידי סגנון המודרניזם, ואדריכלים כמו אוסקר נימאייר, לינה בו בארדי ולוסיו קוסטה המפורסמים בתרומתם הרבה לסגנון האדריכלות המקומי. לאקלים הטרופי של המדינה השפעה מכרעת על סגנון הבנייה הנהוג בעיר, עם צורות בטון גיאומטריות המשובצות בסמיכות לנוף ייחודי וחזיתות מסורגות המספקות הגנה מפני השמש והחום. אז בין אם אתם חובבי אדריכלות או אוהדי ספורט נלהבים, הנה כמה מבנים שכדאי לעשות בהם צ'ק -אין.

מוזיאו ניטרוי לאמנות עכשווית בריו דה ז'נרו (GettyImages)
תצוגת הקרוז המשובחת של לואי ויטון שנערכה במאי 2016 (צילום: GettyImages)

מוזיאון ניטרוי לאמנות עכשווית, אוסקר נימאייר (1996)

אחר מסמליה המוכרים ביותר של העיר הוא מבנה ניטרוי שתוכנן על ידי האדריכל הידוע ביותר של ברזיל, אוסקר נימאייר. הוא ממוקם על צוק המשקיף אל עבר מפרץ גואנברה והר הסוכר. בנייתו של המוזיאון, הידוע גם בכינוי "MAC", הושלמה ב- 96' במטרה לשכן בו את אוסף האמנות המודרנית והעכשווית הגדול במדינה, המתפרש על פני שלוש קומות.

המבנה עם הלוק של חללית עבמי"ם ממוקם על בסיס צר והגישה אליו באמצעות שביל בטון מפותל העולה מרצועת החוף אל קומת הכניסה. מתחת למבנה המרכזי שוכנת בריכת-השתקפות, כמו גם חלונות מוטים המקיפים את מרכז המבנה. מוזיאון ניטרוי לאמנות עכשוית אירח לאחרונה את בית האופנה "לואי ויטון" שעשה ממנו חלל לתצוגת קולקציית קרוז 2017, כאשר שביל הגישה האדום שימש כמסלול ה"קאט ווק" של הדוגמניות.

משרדי החינוך בריו (יח"צ)
בניין המשרדים שמשכן את משרד החינון בריו (צילום: יחצ)

פלאסיו גוסטבו קפנמה, לוסיו קוסטה (1943)

לוסיו קוסטה הוא האדריכל החתום על "פלאסיו גוסטבו קאפאנמה". מדובר בבניין משרדי הממשלה השוכן במרכז העיר. היה זה המבנה הציבורי הראשון באמריקה שנבנה בסגנון מודרניסטי, והוא הוקם תחת פיקוחו של גדול האדריכלות המודרנית במאה ה-20, השוויצרי לה קורבוזיה - שלא בנה שום דבר בקנה מידה מסוג זה באותם הימים.

הבניין בן 15 הקומות ניצב על עמודי בטון עגולים בגובה שלושה מטרים מעל פני הקרקע. החזיתות העיקריות שלו משלבות צילוני שמש במעין רשת מאורגנת, עם אריחים בזיגוג כחול לבן היוצרים ציורי קיר. בבסיסו של הבניין הקים אדריכל הנוף רוברטו בורלה מארקס גן טרופי. ב- 1960 הועברו אל הפלאסיו משרדי החינוך והבריאות של ברזיל, ואלה שוכנים בו עד היום.

מבנה מגורים בריו, אדריכל: אפונזו אדוארדו ריידי (יח"צ)
מבנה המגורים שזכה לצורה ייחודית על גבעה ירוקה (צילום: יחצ)

בניין מנדס דה מוראס, אפונזו אדוארדו ריידי (1947)

פרויקט פיתוח הדיור הציבורי "מנדס דה מוראס" הושלם ב- 1947 במטרה לשכן בו עובדי מדינה ובני משפחותיהם. בניין הבטון הבהיר של אפונזו אדוארדו ריידי ניצב על גבעה, נתמך בעמודים ובעל צורה מעודנת גלית-אופקית.

שביל מרוצף פתוח עובר במרכז המבנה הענק שמכיל לא פחות מ- 328 יחידות דיור - המעוטרים בצבעי כתום וכחול צבעוניים. במתחם הוקמו גם אולם התעמלות קמור ובריכת שחייה שאינה פעילה כיום, בית ספר, אזור חנויות ומרכז בריאות, כמו גם גינות בתכנונו של רוברטו בורלה מארקס.

הבית של האדריכל אוסקר נימאייר בריו (יח"צ)
ביתו הפרטי של האדריכל אוסקר נימאייר שהלך לעולמו בגיל 104 (צילום: יחצ)

קאסה דס קנואס, אוסקר נימאייר (1951)

בניין מודרניסטי איקוני נוסף בריו הוא מקום מגוריו של האדריכל אוסקר נימאייר, אותו תכנן עבור עצמו ומשפחתו בשנת 1951. האדריכל המפורסם, שהלך לעולמו לפני ארבע שנים בהיותו בן 104, בנה את הבית על פני שורה של מסלעות ענק הנראות בבירור דרך קירות הזכוכית של הבניין.

המבנה, הטובל בשטח ירוק, ממוקם בפרבר של ריו ומעוצב בסגנון אורגני ומינימליסטי. החזיתות השקופות נתמכות בגג לבן שטוח, בעל שוליים גליים, המכסה בחלקו את השטח החיצוני על שורת עמודים צרים. בריכת שחייה שעוצבה גם היא ללא פינות משתרעת אל תוך הגן, מוקפת בצמחיה עבותה.

הסמבודרומו בדיו שתכנן אוסקר נימאייר (GettyImages)
מבנה הטריבונות שמארח את מצעד הסמבה המקומי (צילום: GettyImages)

הסמבודרומו של ריו דה ז'ניירו, אוסקר נימאייר (1844)

מבנה הטריבונות הממוקם בשדרת "מרקס דה ספוקאי" הוא יצירה נוספת של נימאייר, והוא מארח מדי שנה את מצעד הסמבה של קרנבל ריו. המבנה הורחב לפני כמה שנים והוא מכיל כיום יותר מ-88 אלף מקומות, עם יציעים הנמתחים לאורך 700 מ' המקורים באופן חלקי.

בתקופת המשחקים האולימפיים יקום המבנה לחיים שוב, כאשר יתקיימו בסמבדורומו טורניר הקליעה האולימפי בחץ וקשת, ובנוסף ישמש גם כנקודת הסיום של ריצת המרתון האולימפית.

אצטדיון מרקנה בריו (GettyImages)
כל הכל יקרה בקרוב (צילום: GettyImages)

אצטדיון מריו פיליו (1950, שופץ ב-2013)

האצטדיון הענק של ברזיל "המרקנה" הוא אחד הגדולים מסוגו בעולם. מדובר במבנה ענק ומרשים שיכול לארח כ-80 אלף אנשים והוא משמש כמגרש הביתי של קבוצות הכדורגל פלמנגו ופלומיננסה, כמו גם של נבחרת ברזיל בכדורגל. על "מדרכת התהילה" שבכניסה לאצטדיון אפשר למצוא את חותמם של גדולי הכדורגלנים בעולם, בהם, פלה, זיקו ורונאלדו.

ניתן לבצע סיור מודרך באצטדיון העובר אפילו בחדרי ההלבשה וליד שער 18 נמצא מוזיאון הכדורגל של ברזיל, אבל כדי לחוות את המבנה בשיא האנרגיות שלו צריך - יש להגיע לאחד מהמשחקים. המרקנה יארח את טקסי הפתיחה והסיום והן את גמר טורניר הכדורגל של אולימפיאדת ריו 2016.

קתדרלת ריו דה ז'נרו (יח"צ)
הקתדרלה מחופה בעבודת ויטרז' צבעונית מבפנים (צילום: יחצ)

קתדרלת ריו דה ז'נרו, אדגר פונסקה (1976)

שמה המלא של הקתדרלה, הקרויה על שם סבסטיאן הקדוש, הוא למעשה "הקתדרלה המטרופוליטנית סאו סבסטיאו", והיא מתנשאת לגובה של 75 מ'. צורת הפירמידה שלה היא מחווה לאדריכלות המאיה העתיקה, וזו היוותה את ההשראה לאדריכל אדגר פונסקה שהקים את המבנה בקוטר של יותר מ-100 מ', ואף יכול להכיל בתוכו יותר מ-20 אלף אנשים.

בפנים, ארבעה חלונות ויטראז' צבעוניים בגובה של יותר מ-60 מ' עד לקודקודו של המבנה, ו-5,000 מקומות ישיבה מסודרים סביב המזבח שבתחתית. הקתדרלה המטרופוליטנית סאו סבסטיאו, החליפה למעשה קתדרלה עתיקה מהמאה ה-18 כמקום מושבו של הארכיבישוף, לאחר 12 שנים של בנייה אשר הושלמה בסוף שנות השמונים.

מכון מוריירה סאלס (יח"צ)
המקום תוכנן במקום כבית עבור משפחת בנקאים מקומית (צילום: יחצ)

מכון מוריירה סאלס, אולבו רגיד דה קמפוש (1951)

הבניין המהודר שתוכנן במקור כבית עבור משפחת הבנקאים מוריירה סאלס ממוקם על שטח מיוער מדרום לריו. השגריר וולטר סאלס מוריירה הטיל על האדריכל דה קמפוש את המשימה ליצור אחוזה, שבה יוכל לארח מסיבות מפוארות לאורחיו המכובדים. האחוזה הוקמה לבסוף ב-1951 ועוצבה לפרטי פרטים, עד לרמת ידיות הדלתות שעוצבו כך שיתאימו בדיוק למבנה ידיו של הבעלים.

הבניין מתוכנן מסביב לחצר מרכזית בצורת טרפז, מוקף משלושת צדדיו בקירות זכוכית הנפתחים אל גן עם בריכה בצורה א-סימטרית שתוכננה על ידי רוברטו בורלה מארקס. חזיתות אחרות של המבנה מחופות באריחים מצוירים כחולים ואפיריון גלי המכסה את אזור ההסעדה. הבניין הפך למטה של מכון "מוריירה סאלס" ב-99', וכיום, הוא מארח תערוכות תרבות שונות.

עוד בנושא:

המבנים היפים בסאו פאולו
אוסקר נימאייר בן 100
תכירו את נבחרת ברזיל של עולם העיצוב