פסח בפתח: הנה כל הדברים שאתם חייבים להיפטר מהם

כשרוח החג ואווירת הנקיונות וההתחדשות באוויר, נדמה כי זאת הזדמנות מצויינת למנות את עשר המכות הכי נוראיות שמתחוללות בביתנו. חשבתם שדם, צפרדע וכינים הן מכות? תתנחמו בכך שרובן לא היכו שוב. לעומת זאת, תופעת השטיח מקיר לקיר משנות השמונים, תאורת הפלורוסנט האגרסיבית שמדמה מידי ערב ביקור במיון והשפריץ שלא פסח על אף בית בישראל– הן מכות שעדיין לא הצלחנו לגמרי להיפטר מהן.

שטיחים מקיר לקיר היו פופולאריים בבתי מגורים בשנות ה-80 ושם כדאי להשאיר אותם. בעבר. לא ברור מדוע יש שבוחרים גם כיום להדביק לרצפה שטיח קבוע עם פנאלים שעירים כך או כך, שווה להיפטר מזה ומיד.

מר לנו בעיניים: המראה השעיר שנחשב בעבר כיוקרתי ומפנק, מקשה על עינינו המפוכחות. התקלות בחלל שמכוסה בשטיח מעוררת בנו תחושת מחנק וחשש ממשי מפני קרדית האבק שלא לדבר על משקה שנשפך וכתמו נשאר לעד.

מעבדות לחירות: לא משנה כמה תקרצפו,תשאבו ותנקו את השטיח הקבוע, לא תצליחו להיפטר ממראהו המיושן והמכביד. אם אתם מעוניינים במראה חמים וביתי עומדות בפניכם אלטרנטיבות אווריריות ומוצלחות הרבה יותר כגון, חיפוי פרקט ו/ או שטיחים גדולים צמריים או קלועים.

מדובר בבד מבריק וסינתטי שאינו גולש ברכות אלא מכסה בנוקשות את החלון כמעין עטיפת צלופן. וילון אורגנזה מתהדר בגוונים זרחניים ובלתי אפשריים, אבל זה לא נגמר כאן, לרוב מתלווים אליו חוטי רקמה, סרטי סאטן מסולסלים ומיני קישוטים דקורטיבים שיסחררו אתכם.

מר לנו בעיניים: וילונות הם חלק נכבד ממעטפת החלל. הם אמורים להשתלב בצורה הרמונית, לספק הצללה מלאה או חלקית ולהיות נטרליים ונעימים. אי לכך, קשה להבין את הבחירה בבד מבריק, שקוף למחצה ובעל נוכחות שצורבת את העיניים.

מעבדות לחירות: וילונות הם מסוג הפריטים שמעצבים את הבית. וילון אמור להשתלב בצורה הרמונית בחלל, לתת לריהוט את המקום שלו ולספק הצללה. וילון בגוון נטרלי מבד איכותי וטבעי, יכול לחולל פלאים במרחב.

לשבריר שנייה היה נדמה שמצאנו תחליף לזר מלבלב וריחני. אבל די מהר, התעוררנו מהנסיון המביך לעבוד על עצמנו. אחרי הכל, זר קמל שהלך לעולמו לפני מספר חודשים או שנים לעולם לא ימלא את מקומו של זר רענן.

מר לנו בעיניים: אגרטלים וכלים דקורטיבים שבתוכם זר פרחים מיובש –מיד מעורר בנו חשש שמא מדובר בבית שננטש בבהלה או בפתאומיות.

מעבדות לחירות: השאירו את שנות השבעים מאחור ושמרו את מלאכת ייבוש הפרחים כפעילות נוסטלגית עם הזאטוטים. אם תרצו, אפילו הפנג שוואי מזהיר מפני פיזור פרחים מיובשים ברחבי הבית כסכנה מפני רמת אנרגיה וחיוניות ירודה של דיירי הבית. תמיד עדיף להשקיע בזר טרי או בפרחים סינטטים שנראים חיוניים.

יחידות המידוף הקלילות אמורות לכאורה לענות על כל הצרכים שלנו- הן זולות וקלות להרכבה ופירוק. אבל בפועל, המראה הפלסטיקי, האנמי והמתפרק שלהן תופס את מלוא תשומת הלב והופך כל חדר למעורר רחמים. המתקן הזה שחשבתם שאף אחד לא ישים לב אליו בעודו מאחסן את מגבות הרחצה או את כלי המטבח- הוא מחדל חמור.

מר לנו בעיניים: הרהיט "המועיל" והמשתלם הוא מפגן של חוסר טעם ואישיות.

מעבדות לחירות: כולנו תרים אחרי פתרונות אחסון קלילים ולא מחייבים. כאלה שאפשר להזיז בקלות ממקום למקום ולשנות את יעודם בהתאם לצרכים המשתנים. אבל בכל זאת, שמרו את היחידות הללו למחסן או חדר השירות. השקיעו ביחידות מידוף וארוניות שיהיו פונקציונליות וגם ישתלבו ויתרמו עיצובית.

המלבנים המשרדיים שמאיירים מהתקרה בצורה אגרסיבית ומייצרים אווירה לא נינוחה. נורות הפלורוסנט מיועדות לשימוש פונקציונאלי בחלל. לכן, כשהן מפוזרות בכל רחבי הבית נוצר חלל מלחיץ ונטול אווירה.

מר לנו בעיניים: תחושה קבועה של בילוי יומיומי במיון.

מעבדות לחירות: התאורה שבביתנו אחראית על התחושה והאווירה בכל חדר. כדאי להשקיע מחשבה בתכנון, פונקציונאליות, צבע האור ובטאץ' העיצובי של גופי התאורה.

בדרך כלל נוהגים להשתמש במונח "הטרגדיה של נחלת הכלל" כשמדובר בנושאים כבדי ראש והרי גורל. אבל קשה שלא להצמיד את המינוח לתופעה שכבשה את בתי ישראל בשנות השמונים- השפריץ. הטייח במרקם גבינת הקוטג' היה כה פופלרי שעד היום נותרו לא מעט בתים כאלה. הבעיה מסתעפת כאשר מסיבה לא ידועה החליטו להתהדר במרקם הגבינתי גם בתוך הבית גם ב-2016.

מר לנו בעיניים: כשהסלון- על כל קירותיו כולל התקרה מרוסס בטייח פירורי.

מעבדות לחירות: אין צורך להכביר במילים. עשו כל שביכולתכם להעלים ולמגר את התופעה באופן מידי. בתמורה, תוכלו להיפטר מהתחושה שננעלתם בשלושים השנים האחרונות מחוץ לבית.

שלט בנוסח: "כאן גרים.." על הדלת הוא דבר ממש לא הכרחי. על פי רוב, על תיבת הדואר שלכם מתנוסס שמכם, כך שהשלט הופך מיותר ואם הוא עשוי פימו עם איורים ילדותיים הדבר הופך לסופר מיותר ואווילי. הבית שלכם הוא לא כניסה לגן ילדים או לחוג פימו ולכן כדאי להיפטר מהמנהג לאלתר.

מר לנו בעיניים: את הפימו תשאירו לפעילות בשבת עם הילד. דלת הכניסה שלכם לא צריכה לצרוח בקור רם שכאן גרים אנשים חסרי סגנון.

מעבדות לחירות: אם אתם ממש ממש חייבים לעדכן את העומדים מאחורי הדלת שלכם שאתם והחתולה שלכם גרים פה, תעשו טובה ועשוזאת עם סטייל. יש הרבה מאד שלטים מעוצבים שיענו לכם על המטרה.

לדיירים המעוניינים להציג אמנות בבית תבוא הברכה. אך כשהדיירים בוחרים בתמונות עם איורים פסיכדליים הם חייבים להבין שלא מדובר באמנות. אלא בצורות וצבעים שלא מכבדים שום עיצוב.

מר לנו בעיניים: עדיף שלא לשים כלום על הקיר מאשר תמונה כעורה של צורות וצבעים שעושים בלגן ויזואלי.

מעבדות לחירות: אם אתם ממש מחוברים לסגנון, בקשו שהילד יצייר משהו דומה ותלו אותו על המקרר במטבח.

מישהו חייב להגיד את זה- אהיל כדורי מנייר אורז הוא לא גוף תאורה. לא לזה התכוון המשורר. הוא חביב, זול ומספק פתרון זמני. אבל קצת נמאס להביט למעלה ולראות כדור מאובק שחוטי הברזל כבר לאים ומשועממים עד עמקי נשמתם מלהחזיק את הקונסטרוקציה.

מר לנו בעיניים: בעיקר כי זה משעמם, צפוי ונטול אמירה

מעבדות לחירות: גוף תאורה הוא כמו פריט עיצובי או רהיט בבית. למרות שהוא תלוי מהתקרה, יש לו נוכחות משמעותית בחלל. כמו בכל דבר, החוכמה היא לא להעמיס ולבחור בתבונה. אם בכל זאת אתם הולכים על אהיל מנייר, יש לא מעט מדריכים שיעזרו לכם להפוך אותו לגוף תאורה ייחודי.

נניח לרגע בצד את העבודה שמדובר במנגנון יקר ומיותר שפותח את הארון כלפי מעלה באפקט שמזוהה עם חלליות ורכבי העתיד. הצרה האמיתית מכה במלוא עוצמתה כשחזיתות הארונות מקושטות במיני הדפסים מעוררי אימה. שובל של צבע עז שמרוח על החזיתות, הדפס פרחוני באדום ושחור ואפילו הדפסים ראליסטים של חיטה ועשב ירקרק.

מר לנו בעיניים: מטבח הייטקיסטי,לבן ומבריק שפלש לתוכו צילום מוגדל ממאגר תמונות אווירה.

מעבדות לחירות: זאת לא הדרך לממש את ההמלצה להכניס קצת צבע למטבח הלבן. השקיעו בפריטים משלימים, מידוף ושולחן אוכל שיעניקו צבעוניות וחום לחלל. אם אתם שובבים ונועזים עשו זאת עד הסוף ובחרו מטבח צבעוני. רק זכרו לשמור על גוון אחיד וחף מטקסטורות וקשקושים. שמרו את הפרטים לפרטים הקטנים כגון: תמונות, כלים דקורטיבים ומגבות המטבח.