מעצבת הפנים, מלי בויקו, התפנתה לפרויקט המאתגר מכל- לעצב את ביתה הפרטי, בו היא מתגוררת עם בעלה ושלושת ילדיה (7,9,12). לפני כמה שנים רכשה משפחת בויקו מגרש המשתרע על 500 מ"ר, בשכונת נוף ים בהרצליה. הבית שבנוי כקוביות מחוברות חולש על קומה אחת שמכילה את החלל הציבורי ואגף הילדים. חדר ההורים נמצא כחצי קומה מעל ומעוצב כאגף נפרד עם חדר ארונות וחדר רחצה צמודים.
הרצון העיצובי היא להקנות לחלל הפנימי תחושה של שכונה קטנה. "אסוציאטיבית, יש בשכונה סמטאות ומעברים", מסבירה בויקו, " היה לי חשוב להכניס את התחושה הזו אל תוך הבית- שיהיו הרבה יציאות החוצה ומעברים בתוך החלל שיאפשרו כל מיני מבטים". החלל המשותף בנוי כחלל פתוח ומחולק לפינות על ידי הגבהות ומעברים. כך למעשה, נוצר חלל המאפשר קשר בין כל חלקי הבית, ועם זאת מאפשר סוג של פרטיות. " הרצון היה ליצור שטח שיתקיימו בו קשר ותנועה".
למרות שהחלל המשותף בנוי כחלל פתוח, החלוקה לפינות השונות לא מוגדרת באופן סטנדרטי (על ידי הצבת ריהוט או גופי תאורה משתנים). בזכות משחק מתוחכם של הגבהת פינת העבודה שניצבת במרכז החלל, יצירת יציאות לגינה מכל פינה בבית ושילובי חומרים מתקיימת כאן שכונה של ממש. אופיה של כל פינה בחלל המשותף מודגשת באמצעות שילובים שונים של בטון, עץ ופח. כך לדוגמה, רצפת החלל מחופה בפרקט בעוד שפינת העבודה עשוייה מבטון. "יש כאן משהו פרום ומהודק", מסבירה בויקו, "השתמשתי בחומרים טבעיים שהם משתנים וזזים לפי מה שקורה. זה לא כמו גרניט פורצלן שתישאר אותו דבר במשך 20 שנה".
שילוב החומרים לא עוצר ברצפה ובקירות. הוא ממשיך גם בתקרה. "אנחנו מעניקים המון חשיבות לרצפה, אבל אני מאמינה שתקרה היא שטח לא מבוטל ומאד מעניין לשחק איתה ולתת לה חיים". לצד תקרה לבנה בחרה בויקוי לשלב תקרות בטון ופח גלי. כדי להעניק לחלל אופי של לופט תקרת הסלון ואגף ההורים עשויה מפח גלי. "הרעיון היה לקחת חומר כמו פח שמשמש בדרך- כלל מבנים תעשייתים ולהכניס אותו הביתה, עם ריהוט נכון הוא משתלב ויוצר אווירה אחרת".
המטבח עוצב בהשראת חדרי עבודה של העוסקים במלאכת יד כגון :צורפים, אמנים וכדומה. יחידות האחסון ומגרות המטבח עשויות מעץ ליבנה ללא ידיות, משולבות עם משטח שיש קוריאן. " הכוונה הייתה ליצור מראה נקי ולהכניס מוטיבים לא מודרניים", מסבירה בויקו. רצפת המטבח, התקרה והאי במטבח, עשויים מבטון קונסטרוקטיבי. "הרצון היה לשמור על החומר במצבו הטבעי, לכן בחרתי בבטון שמיושר ידנית וחושף סדקים שלא כמו בטון מוחלק", מספרת בויקו," לא רציתי להיכנס לבית חדש מידי, רציתי שיהיו בו סדקים - כי סדקים זה סיפור".
פינת העבודה,פינת האוכל והסלון שומרים על קשר הדוק בין פנים לחוץ ועל ריבוי פתחים וחלונות המכניסים פנימה את הסביבה הירוקה. החלונות בנויים כריבועים גדולים שממסגרים את הנוף ויוצרים תמונות של ממש. "בעיקרון, הפכתי את החלונות הסטנדרטים לחלונות הבנויים כתמונות קבועות ומתחתם ישנם חלונות נפתחים, כשהחלוקה שלהם הופכת אותם למשהו ייחודי".
בחירת הריהוט משלבת בין ריהוט ארט דקו, איקאה, טולמנ'ס ומציאות משווקים שונים. לפי בויקו, אישיות הבית מורכבת מעבר, הווה ועתיד. מבחינתה, להתחיל מהתחלה זה לא נכון להתפתחות של הבית. היא מקפידה להביא דברים מהעבר, לעשות משהו חדש בהווה ולהוסיף בעתיד- כדי שיהיה רצף והמשכיות. " אתה רוצה להיכנס הביתה ולהיות אתה", מסבירה בויקו," לדלג על חלקים ולקנות הכל מחדש זה לדלג על עצמך". לצד הריהוט הקנוי שולבו פריטים וריהוט שהיו מיועדים לפח והפכו אותם למשהו אחר. כך לדוגמה, מאוורר התקרה בסלון שהיה בעברו חלק מקצביה, נצבע מחדש בשחור ונתלה בסלון. קופסאות היין חוברו והפכו לספרייה עבור פינת העבודה.
בחלקו השני של הבית נמצא אגף נפרד ונינוח עבור שלושת הילדים (7, 9, 12 ) בכניסה לאגף נמצא חדר המשחקים המשותף שכולל: שולחן ארוך, טלוויזיה, פופים וספרייה. בהמשך, ישנם שלושה חדרי שינה וחדר רחצה משותף. אגף הילדים מאפשר יציאה לגינה קטנה ופרטית שמיועדת במיוחד עבורם.
טיפ: לא צריך לפחד לעשות דברים לא קונבנציונליים או להמציא חיבור אחר.
הכי גאה שיש: המטבח והחיבור שלו לפינת עבודה יוצר חלל מאוד מעניין.
